ממלכת הזוהר › זוהר › וארא › מאמר 17: ׳ושרץ היאור צפרדעים׳ - בכי רחל וסוד מכות מצרים › פיסקה 10 (ל ע"א)

שם הם שבים ללכת - נהר עדן וזוגיות צפון ודרום

וארא · ׳ושרץ היאור צפרדעים׳ - בכי רחל וסוד מכות מצרים · מאמר 17 · פיסקה 10 · דף ל ע"א

לשון הזוהר

וְהָא אִתְּעָרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא. ׳אֶל מָקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת׳. מַאי טַעֲמָא ׳הֵם שָׁבִים׳. בְּגִין דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן לָא פָּסִיק לְעָלְמִין, וְהוּא אַפִּיק תָּדִיר מַיָּא לְיַמָּא, וְעַל דָּא, מַיִין שָׁבִין לָלֶכֶת, וְתָבִין, וְאַזְלִין וְתָבִין, וְלָא פָּסְקִין לְעָלְמִין. וְכַד אִיהוּ תָּב לָלֶכֶת, בְּגִין לְמֵהַךְ לְאַשְׁקָאָה לְכֹלָּא, וְאָתֵי רוּחַ (וארא כ"ד ע"א) צָפוֹן וְקָפֵי מַיָּא, וְרוּחָא דְּדָרוֹם דְּאִיהוּ חֲמִימָא, (ס"א שרי) שָׁדֵּי לוֹן לְמֵהַךְ לְכָל סְטָר. וְעַל דָּא, הַאי יַמָּא יָתִיב בֵּין תְּרֵי סִטְרֵי אִלֵּין, וּבְגִינַיְיהוּ קַיְּימָא, וְאַרְבִין אַזְלִין וְנַטְלִין לְכָל סְטָר.

תרגום

וַהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ בוֹ הַחֲבֵרִים, ׳אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת׳ (קהלת א, ז) - מָה הַטַּעַם ׳הֵם שָׁבִים׳? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא מֵעֵדֶן לֹא פוֹסֵק לְעוֹלָמִים, וְהוּא מוֹצִיא תָּמִיד מַיִם לַיָּם, וְעַל זֶה הַמַּיִם ׳שָׁבִים לָלָכֶת׳, וְשָׁבִים, וְהוֹלְכִים וְשָׁבִים, וְלֹא פוֹסְקִים לְעוֹלָמִים. וּכְשֶׁהוּא שָׁב לָלָכֶת, כְּדֵי לָלָכֶת לְהַשְׁקוֹת אֶת הַכֹּל, וּבָאָה רוּחַ צָפוֹן וְהַמַּיִם קוֹפְאִים, וְרוּחַ הַדָּרוֹם שֶׁהִיא חֲמִימָה, (מפשירה) מַטִּילָה אוֹתָם לָלָכֶת לְכָל צַד. וְעַל זֶה הַיָּם הַזֶּה יוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ, וּבִשְׁבִילָם הוּא עוֹמֵד, וָאֳנִיּוֹת הוֹלְכוֹת וְנוֹסְעוֹת לְכָל צַד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והא אתערו ביה חברייא. ׳אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת׳. מאי טעמא ׳הם שבים׳. בגין דההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן לא פסיק לעלמין, והוא אפיק תדיר מיא לימא, ועל דא, מיין שבין ללכת, ותבין, ואזלין ותבין, ולא פסקין לעלמין. וכד איהו תב ללכת, בגין למהך לאשקאה לכלא, ואתי רוח (וארא כ"ד ע"א) צפון וקפי מיא, ורוחא דדרום דאיהו חמימא, (ס"א שרי) שדי לון למהך לכל סטר. ועל דא, האי ימא יתיב בין תרי סטרי אלין, ובגינייהו קיימא, וארבין אזלין ונטלין לכל סטר.

התרגום: והרי התעוררו בו החברים, ׳אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׳ (קהלת א, ז) - מה הטעם ׳הם שבים׳? משום שאותו נהר ששופע ויוצא מעדן לא פוסק לעולמים, והוא מוציא תמיד מים לים, ועל זה המים ׳שבים ללכת׳, ושבים, והולכים ושבים, ולא פוסקים לעולמים. וכשהוא שב ללכת, כדי ללכת להשקות את הכל, ובאה רוח צפון והמים קופאים, ורוח הדרום שהיא חמימה, (מפשירה) מטילה אותם ללכת לכל צד. ועל זה הים הזה יושב בין שני הצדדים הללו, ובשבילם הוא עומד, ואניות הולכות ונוסעות לכל צד.

מן המפרשים

מקדש מלך: כד אינון נחלין עאלין לגו ימא פי' הם ו"ק דזעיר המשפיעים למלכות ושאיב כל מיא פי' בתחלה קודם שבא הדרום כמ"של וההוא גלידו שאיב כל מייא: אל מקום שהנחלים הולכים פי' הוא היסוד דזעיר כמ"ש בפ' בשלח דף ן' אל מקום דא יסוד. נהר דנגיד נ"ב…

אור החמה: בגין דההוא נהר וגו' הוא הבינה ואין הדין הזה ממנה כנז' כי ההוא נהר בינה דנגיד ונפיק מחכמה לא פסקין לעלמין שהוא מעין דבוק בא"ס והוא בינה אפיק מיא לימא דהיינו ע"י שבעה נחלין ועם היות שהים איננו מלא אין השפע מתעכב אלא אל מקום…

מהרח"ו: 11והרח"ו זלה"ה כתב ז"ל וע"ד מיין שבין ללכת 11והרח"ו זלה"ה כתב ז"ל וע"ד מיין שבין ללכת וגו' ואולי כי הם נשמות הצדיקים החוזרים למקומם ועיין. ת"ח כד מלכא אתי לערסיה היא מטת שלמה מ' והיא ג"ע הנז' במקום אחר ועיין ד' זמנים שחייב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: