עשיית תנינים דוקא - ראשית שלטון המכשפים ובליעתם
וארא · ׳ואמרת אל אהרן קח את מטך׳ - מטה אהרן כרמז לתחיית המתים · מאמר 15 · פיסקה 2 · דף כח ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא שָׁאִיל לְרִבִּי יוֹסֵי, הָא גַּלֵּי קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִינּוּן חֲרָשִׁין יַעַבְדוּן תַּנִּינַיָיא, מַאי גְּבוּרְתָּא אִיהוּ לְמֶעְבַּד קָמֵי פַּרְעֹה תַּנִּינַיָיא. אֲמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּמִתַּמָּן הוּא שֵׁירוּתָא לְאַלְקָאָה, וּמִשֵּׁירוּתָא דְּתַנִּינָא שָׁאַרִי שׁוּלְטָנֵיהּ, (נ"א לשולניה ומשירותא דשולטניה שרי לאלקאה) כְּדֵין, חֲדוּ כּוּלְּהוּ חֲרָשֵׁי, דְּהָא רֵישׁ חָכְמְתָא דְּנָחָשׁ דִּילְהוֹן הָכִי הֲוָה. מִיָּד אִתְהַדַּר הַהוּא תַּנִּינָא דְּאַהֲרֹן לְאָעָא יְבֵישָׁא, וּבָלַע לוֹן.
תרגום
רַבִּי חִיָּיא שָׁאַל אֶת רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי גָּלוּי לִפְנֵי הקב"ה שֶׁאוֹתָם מְכַשְּׁפִים יַעֲשׂוּ תַנִּינִים, מָה הַגְּבוּרָה לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי פַרְעֹה תַּנִּינִים? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמִּשָּׁם הִיא הָרֵאשִׁית לְהַלְקוֹת, וּמֵרֵאשִׁית הַתַּנִּין מַתְחִיל שִׁלְטוֹנוֹ, (לשלטונו, ומתחלת שִׁלְטוֹנוֹ הִתְחִיל לְהַלְקוֹת) אָז שְׂמֵחִים כָּל הַמְּכַשְּׁפִים, שֶׁהֲרֵי רֹאשׁ הַחָכְמָה שֶׁל הַנָּחָשׁ שֶׁלָּהֶם כָּךְ הָיְתָה. מִיָּד חָזַר אוֹתוֹ תַנִּין שֶׁל אַהֲרֹן לְעֵץ יָבֵשׁ וּבָלַע אוֹתָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי חייא שאיל לרבי יוסי, הא גלי קמי קודשא בריך הוא, דאינון חרשין יעבדון תנינייא, מאי גבורתא איהו למעבד קמי פרעה תנינייא. אמר ליה, בגין דמתמן הוא שירותא לאלקאה, ומשירותא דתנינא שארי שולטניה, (נ"א לשולניה ומשירותא דשולטניה שרי לאלקאה) כדין, חדו כולהו חרשי, דהא ריש חכמתא דנחש דילהון הכי הוה. מיד אתהדר ההוא תנינא דאהרן לאעא יבישא, ובלע לון.
התרגום: רבי חייא שאל את רבי יוסי, הרי גלוי לפני הקב"ה שאותם מכשפים יעשו תנינים, מה הגבורה לעשות לפני פרעה תנינים? אמר לו, משום שמשם היא הראשית להלקות, ומראשית התנין מתחיל שלטונו, (לשלטונו, ומתחלת שלטונו התחיל להלקות) אז שמחים כל המכשפים, שהרי ראש החכמה של הנחש שלהם כך היתה. מיד חזר אותו תנין של אהרן לעץ יבש ובלע אותם.
מן המפרשים
מקדש מלך: ההוא שירותא לאלקאה פי' תנין הוא אריך דקליפ' והוא ראש לקליפות ומשם יונק פרעה ולכך רצה הקב"ה להלקותו תחלה על ידי מטה אהרן שיבלענו. תנינא עילאה נ"ב היינו הנחש יסוד דקטנות
אור החמה: וגלי קמי קב"ה ולכך הקדים הענין וכיון שכן א"כ מאי גבורתא וגומר אלא כדפי' שרמזו ענין השרים אשר לחכמתם ובטולם ושהם יורדים ממעלתם ע"י הקדושה.
הסולם: ר' חייא שאיל וכו': ר"ח שאל לר' יוסי. הרי היה גלוי לפני הקב"ה, שאלו החרטומים יעשו נחשים, ואם כן, איזה חשיבות הוא לעשות לפני פרעה נחשים. אמר לו, הוא משום, שמשם הוא התחלה אל העונשים, דהיינו נחש הקדמוני שהכשיל את אדם וחוה. ומן…