ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 9לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת וארא · מאמר 15

׳ואמרת אל אהרן קח את מטך׳

זוהר ח"ב, פרשת וארא, דף כח.
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

מטה אהרן כרמז לתחיית המתים

מטה אהרן ולא מטה משה - קדושת מטה משה ביתר שאת

׳וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךְ׳ (שמות ז, ט). מָה הַטַּעַם מַטֵּה אַהֲרֹן וְלֹא מַטֵּה מֹשֶׁה? אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יוֹתֵר קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּחְקַק בַּגָּן הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא רָצָה הקב"ה לְטַמֵּא אוֹתוֹ בְּאוֹתָם מַטּוֹת שֶׁל הַמְּכַשְּׁפִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא לִכְפּוֹת אוֹתָם לְכָל אוֹתָם הַבָּאִים מִצַּד הַשְּׂמֹאל, מִשּׁוּם שֶׁאַהֲרֹן בָּא מִיָּמִין, וְהַשְּׂמֹאל נִכְפֶּה לַיָּמִין.

בלשון הזוהר

׳וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ׳ (שמות ז, ט). מַאי טַעֲמָא מַטֵּה אַהֲרֹן, וְלא מַטֵּה מֹשֶׁה. אֶלָּא, הַהוּא דְּמֹשֶׁה אִיהוּ קַדִּישָׁא יַתִּיר, דְּאִתְגְּלִיף בְּגִנְתָּא עִלָּאָה בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְלָא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְסָאֳבָא לֵיהּ בְּאִינּוּן חוּטְרִין דְּחַרְשַׁיָּא. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא לְאַכְפְּיָיא לוֹן לְכָל אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, בְּגִין דְּאַהֲרֹן אָתָא מִימִינָא, וּשְׂמָאלָא אִתְכַּפְיָיא בִּימִינָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עשיית תנינים דוקא - ראשית שלטון המכשפים ובליעתם

רַבִּי חִיָּיא שָׁאַל אֶת רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי גָּלוּי לִפְנֵי הקב"ה שֶׁאוֹתָם מְכַשְּׁפִים יַעֲשׂוּ תַנִּינִים, מָה הַגְּבוּרָה לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי פַרְעֹה תַּנִּינִים? אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמִּשָּׁם הִיא הָרֵאשִׁית לְהַלְקוֹת, וּמֵרֵאשִׁית הַתַּנִּין מַתְחִיל שִׁלְטוֹנוֹ, (נ"א: לשלטונו, ומתחלת שִׁלְטוֹנוֹ הִתְחִיל לְהַלְקוֹת) אָז שְׂמֵחִים כָּל הַמְּכַשְּׁפִים, שֶׁהֲרֵי רֹאשׁ הַחָכְמָה שֶׁל הַנָּחָשׁ שֶׁלָּהֶם כָּךְ הָיְתָה. מִיָּד חָזַר אוֹתוֹ תַנִּין שֶׁל אַהֲרֹן לְעֵץ יָבֵשׁ וּבָלַע אוֹתָם.

בלשון הזוהר

רִבִּי חִיָּיא שָׁאִיל לְרִבִּי יוֹסֵי, הָא גַּלֵּי קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִינּוּן חֲרָשִׁין יַעַבְדוּן תַּנִּינַיָיא, מַאי גְּבוּרְתָּא אִיהוּ לְמֶעְבַּד קָמֵי פַּרְעֹה תַּנִּינַיָיא. אֲמַר לֵיהּ, בְּגִין דְּמִתַּמָּן הוּא שֵׁירוּתָא לְאַלְקָאָה, וּמִשֵּׁירוּתָא דְּתַנִּינָא שָׁאַרִי שׁוּלְטָנֵיהּ, (נ"א: לשולניה ומשירותא דשולטניה שרי לאלקאה) כְּדֵין, חֲדוּ כּוּלְּהוּ חֲרָשֵׁי, דְּהָא רֵישׁ חָכְמְתָא דְּנָחָשׁ דִּילְהוֹן הָכִי הֲוָה. מִיָּד אִתְהַדַּר הַהוּא תַּנִּינָא דְּאַהֲרֹן לְאָעָא יְבֵישָׁא, וּבָלַע לוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ויבלע מטה אהרן - הוכחת השלטון העליון בארץ

וְעַל זֶה תָּמְהוּ וְיָדְעוּ שֶׁשִּׁלְטוֹן עֶלְיוֹן יֵשׁ בָּאָרֶץ, שֶׁהֵם חָשְׁבוּ שֶׁהֲרֵי לְמַטָּה (נ"א: לְמַעְלָה), חוּץ מֵהֶם אֵין שִׁלְטוֹן לַעֲשׂוֹת דָּבָר, וְאָז וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן. דַּוְקָא ׳מַטֵּה אַהֲרֹן׳ שֶׁחָזַר לְעֵץ וּבָלַע אוֹתָם.

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא תַּוְוהוּ, וְיָדְעוּ דְּשׁוּלְטָנָא עִלָּאָה אִית בְּאַרְעָא, דְּאִינּוּן חֲשִׁיבוּ, דְּהָא לְתַתָּא, (נ"א: לעילא) בַּר מִנַּיְיהוּ לָא אִית שֻׁלְטָנָא לְמֶעְבַּד מִידִי, כְּדֵין, וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן. ׳מַטֵּה אַהֲרֹן׳ דַּיְיקָא, דְּאִתְהַדַּר לְאָעָא וּבָלַע לוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שני אותות למעלה ולמטה - הכרת פרעה בשלטון העליון

וְלָכֵן עָשָׂה אַהֲרֹן שְׁנֵי אוֹתוֹת, אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה. אֶחָד לְמַעְלָה, תַּנִּין עֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹלֵט עַל אוֹתָם שֶׁלָּהֶם. אֶחָד לְמַטָּה, שֶׁשּׁוֹלֵט הָעֵץ עַל הַתַּנִּין שֶׁלָּהֶם. וּפַרְעֹה הָיָה חָכָם מִכָּל מְכַשְּׁפָיו, וְהִסְתַּכֵּל שֶׁשִּׁלְטוֹן הָעֶלְיוֹן שׁוֹלֵט עַל הָאָרֶץ, שׁוֹלֵט לְמַעְלָה וְשׁוֹלֵט לְמַטָּה.

בלשון הזוהר

וְעַל דָּא עָבֵד אַהֲרֹן תְּרֵין אָתִין, חַד לְעֵילָּא, וְחַד לְתַתָּא. חַד לְעֵילָּא, תַּנִּינָא עִלָּאָה דְּשַׁלְטָא עַל אִינּוּן דִּלְהוֹן. חַד לְתַתָּא, דְּשָׁלִיט אָעָא עַל תַּנִּינָא דִּילְהוֹן. וּפַרְעֹה חַכִּים הֲוָה מִכָּל חֲרָשׁוֹי, וְאִסְתַּכַּל דְּשֻׁלְטָנָא עִלָּאָה שָׁלִיט עַל אַרְעָא, שָׁלִיט לְעֵילָּא שָׁלִיט לְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ויהיו לתנינים דוקא - ממשות המעשה ולא מראית עין

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם תֹּאמַר שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים הַמְכַשְּׁפִים אֵינוֹ אֶלָּא בְּמַרְאִית הָעַיִן, שֶׁכָּךְ נִרְאֶה וְלֹא יוֹתֵר - בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ ׳וַיִּהְיוּ׳ דַּוְקָא, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם׳. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲפִלּוּ אוֹתָם תַּנִּינִים שֶׁלָּהֶם חָזְרוּ לִהְיוֹת עֵצִים, וְעֵץ אַהֲרֹן בָּלַע אוֹתָם. כָּתוּב ׳הִנְנִי עָלֶיךְ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו׳ (יחזקאל כט, ג) - מִשָּׁם רֵאשִׁית לְמַטָּה בַּשִּׁלְטוֹן שֶׁלָּהֶם, אֲבָל חָכְמָתָם לְמַטָּה מִכָּל הַדְּרָגוֹת (הֵם). בֹּא רְאֵה, חָכְמָתָם בִּדְרָגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת לִכְפּוֹתָם לְאוֹתָן דְּרָגוֹת בִּדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, רֹאשׁ שִׁלְטוֹנָם וְעִקָּר שֶׁלָּהֶם לְמַטָּה מֵאוֹתוֹ תַּנִּין, וּמִשְׁתַּלְשְׁלִים בַּתַּנִּין, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם נוֹטֵל חַיִל דַּרְגָּה עֶלְיוֹנָה שֶׁלָּהֶם. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם׳ (שמות יא, ה).

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִי תֵּימָא, חָרָשַׁיָּא כָּל מַה דְּעַבְדִין לָאו אִיהוּ אֶלָּא בְּחֵיזוּ דְּעֵינָא, דְּהָכִי אִתְחָזֵי, וְלָא יַתִּיר, קָא מַשְׁמַע לָן ׳וַיִּהְיוּ׳ דַּיְיקָא, דִּכְתִּיב ׳וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִים׳. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אֲפִילּוּ אִינּוּן תַּנִּינַיָא דִּילְהוֹן אֲהַדְרוּ לְמֶהוֵי אָעִין, וְאָעָא דְּאַהֲרֹן בָּלַע לוֹן. כְּתִיב, ׳הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרוֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאוֹרָיו׳ (יחזקאל כט, ג). מִתַּמָּן שֵׁרוּתָא לְתַתָּא בְּשׁוּלְטָנָא דִּילְהוֹן. אֲבָל חָכְמְתָא דִּילְהוֹן, לְתַתָּא מִכֻּלְּהוּ דַּרְגִּין אִיהוּ. (אינון) תָּא חֲזֵי, חָכְמְתָא דִּילְהוֹן בְּדַרְגִּין תַּתָּאִין, לְאַכְפְיָין לוֹן לְאִלֵּין דַּרְגִּין בְּדַרְגִּין עִלָּאִין, רֵישֵׁי שׁוּלְטָנוּתְהוֹן וְעִקָרָא דִּילְהוֹן, לְתַתָּא מֵהַהוּא תַּנִּינָא, וּמִשְׁתַּלְשְׁלָן בְּתַנִּינָא, דְּהָא מִתַּמָּן נָטִיל חֵילָא דַּרְגָּא עִלָּאָה דִּילְהוֹן. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב, ׳אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם׳ (שמות יא, ה).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עוף הטס לקראת ר' אלעזר - שליחות הקב"ה בכל הבריאה

רַבִּי חִיָּיא הָיָה יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד עַל דֶּלֶת שַׁעַר שֶׁל אוּשָׁא. רָאָה אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר קַטְפִירָא (סוג עוֹף) טָס אֵלָיו, אָמַר לוֹ לְרַבִּי אֶלְעָזָר, מַשְׁמָע שֶׁאֲפִלּוּ בְּדַרְכְּךְ הַכֹּל מִשְׁתּוֹקְקִים לָלֶכֶת אַחֲרֶיךְ. הֶחֱזִיר רֹאשׁוֹ וְרָאָה אוֹתוֹ. אָמַר, וַדַּאי יֵשׁ אֶצְלוֹ שְׁלִיחוּת, שֶׁהֲרֵי הקב"ה עָשָׂה שְׁלִיחוּת בַּכֹּל, וְכַמָּה שְׁלוּחִים יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא תֹאמַר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם רוּחַ בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם רוּחַ.

בלשון הזוהר

רִבִּי חִיָּיא, הֲוָה יָתִיב יוֹמָא חֲדָא, אֲבָבָא דְּתַרְעָא דְּאוּשָׁא. חָמָא לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר חָד קַטְפִירָא טָאסָא גַּבֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר, מַשְׁמַע, דְּאֲפִילּוּ בְּאוֹרְחָךְ כֹּלָּא תְּאִיבִין לִמֵהַךְ אֲבַתְרָךְ. אַהְדָּר רֵישָׁא וְחָמָא לֵיהּ. אָמַר, וַדַּאי שְׁלִיחוּתָא אִית גַּבֵּיהּ, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכֹלָּא עָבִיד שְׁלִיחוּתֵיהּ, וְכַמָה שְׁלִיחִין אִית לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּלָא תֵּימָא מִלִּין דְּאִית בְּהוּ רוּחָא בִּלְחוֹדַיְיהוּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ אִינּוּן מִלִּין דְּלֵית בְּהוּ רוּחָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אבן מקיר תזעק - עדות הדומם ושתי שליחויות מטה אהרן

פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה׳ (חבקוק ב, יא). כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לְהִזָּהֵר מֵחֲטָאָיו שֶׁלֹּא יֶחֱטָא לִפְנֵי הקב"ה. וְאִם יֹאמַר מִי יָעִיד בּוֹ? הֲרֵי אַבְנֵי בֵיתוֹ וְעֵצִים שֶׁל בֵּיתוֹ יָעִידוּ בוֹ. וְלִפְעָמִים הקב"ה עוֹשֶׂה בָהֶם שְׁלִיחוּת. בֹּא רְאֵה, מַטֵּה אַהֲרֹן שֶׁהוּא עֵץ יָבֵשׁ, הקב"ה עָשָׂה בּוֹ אֶת רֵאשִׁית הַנִּסִּים, וּשְׁתֵּי שְׁלִיחֻיּוֹת נַעֲשׂוּ בוֹ. אֶחָד שֶׁהוּא עֵץ יָבֵשׁ וּבָלַע אֶת אוֹתָם הַתַּנִּינִים שֶׁלָּהֶם. וְאֶחָד שֶׁהֲרֵי לְשָׁעָה אַחַת חָזַר בְּרוּחַ וְנַעֲשָׂה בְּרִיָּה.

בלשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה׳ (חבקוק ב, יא). כַּמָּה אִית לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִזְדַּהֲרָא מֵחוֹבוֹי, דְּלָא יֶחטָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאִי יֵימָא מַאן יַסְהִיד בֵּיהּ. הָא אַבְנִי בֵּיתֵיהּ וְאָעֵי בֵּיתֵיהּ יַסְהִידוּ בֵּיהּ. וּלְזִמְנִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד בְּהוּ שְׁלִיחוּתָא. תָּא חֲזֵי חוּטְרָא דְּאַהֲרֹן, דְּאִיהוּ אָעָא יְבֵישָׁא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שֵׁירוּתָא דְּנִסִּין עָבֵד בֵּיהּ, וּתְרֵי שְׁלִיחוּתֵי בֵּיהּ אִתְעָבִידוּ. חַד דְּאִיהוּ אָעָא יְבֵישָׁא וּבָלַע לְאִינוּן תַּנִּינַיָיא דִּילְהוֹן. וְחַד דְּהָא לְשַׁעֲתָא אִתְהַדַּר בְּרוּחָא וְאִתְעָבִיד בִּרְיָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מטה אהרן כבריה חדשה - מופת לתחיית המתים

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, תִּפַּח רוּחָם שֶׁל אוֹתָם שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁלֹּא עָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹת מֵתִים, וְאֵיךְ יַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. יָבֹאוּ וְיִרְאוּ אוֹתָם הַטִּפְּשִׁים הָרְשָׁעִים, הָרְחוֹקִים מִן הַתּוֹרָה, רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, בְּיַד אַהֲרֹן הָיָה מַטֶּה, עֵץ יָבֵשׁ, והקב"ה לְפִי שָׁעָה הָפַךְ אוֹתוֹ לִבְרִיָּה מְשֻׁנָּה בְּרוּחַ וָגוּף. אוֹתָם גּוּפִים שֶׁהָיוּ בָהֶם רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת וְשָׁמְרוּ אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְהִשְׁתַּדְּלוּ בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, והקב"ה טָמַן אוֹתָם בְּעָפָר, אַחַר כָּךְ בַּזְּמַן שֶׁיִּשְׂמַח הָעוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, תִּפַּח רוּחֵיהוֹן, דְּאִינּוּן דְּאַמְרִין, דְּלָא זַמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲיָיא מֵתַיָּיא, וְהֵיךְ יִתְעֲבִיד מִנַּיְיהוּ בִּרְיָה חַדְתָּא. יֵיתוּן וְיֶחמוּן אִינּוּן טִפְּשָׁאִין חַיָּיבַיָּא, רְחִיקִין מֵאוֹרַיְיתָא, רְחִיקִין מִנֵּיהּ, בִּידֵיהּ דְּאַהֲרֹן הֲוָה חוּטְרָא, אָעָא יְבֵישָׁא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְפוּם שַׁעֲתָא אַהְדָּר לֵיהּ בִּרְיָה, מְשַׁנְיָא בְּרוּחָא וְגוּפָא. אִינּוּן גּוּפִין, דַּהֲווֹ בְּהוּ רוּחִין וְנִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין, וְנָטְרוּ פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְאִשְׁתַּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילֵי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טָמִיר לוֹן בְּעַפְרָא, לְבָתַר, בְּזִמְנָא דִּיחֲדֵי עָלְמָא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּיַעֲבִד לְהוּ בִּרְיָה חַדְתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יחיו מתיך - עצם השדרה הנשארת ותחייתה בטל

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ גוּף שֶׁהָיָה, יָקוּם. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳יִחְיוּ מֵתֶיךְ׳ (ישעיה כו, יט) וְלֹא כָתוּב יִבְרָא, מַשְׁמָע שֶׁהֵם בְּרִיּוֹת אֲבָל יִחְיוּ. שֶׁהֲרֵי עֶצֶם אַחַת נִשְׁאֶרֶת מִן הַגּוּף תַּחַת הָאֲדָמָה, וְהִיא לֹא נִרְקֶבֶת וְלֹא תִבְלֶה בֶּעָפָר לְעוֹלָמִים, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הקב"ה יְרַכֵּךְ אוֹתוֹ, וְיַעֲשֶׂה אוֹתוֹ כְּמוֹ שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, וְתַעֲלֶה וְתִתְפַּשֵּׁט לְאַרְבַּע פִּנּוֹת, וּמִמֶּנָּה יִשְׁתַּכְלֵל הַגּוּף וְכָל אֵיבָרָיו, והקב"ה יִתֵּן בּוֹ רוּחַ אַחַר כָּךְ. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּךְ הוּא. וּבֹא רְאֵה, אוֹתָהּ עֶצֶם בַּמָּה הִתְרַכְּכָה? בְּטַל, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךְ וְגוֹ'׳ (ישעיה כו, יט).

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּהַהוּא גּוּפָא דְּהֲוָה, יָקוּם. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב, ׳יִחְיוּ מֵתֶיךָ׳ (ישעיהו כו, יט), וְלָא כְּתִיב יִבְרָא, מַשְׁמַע דְּבִרְיָין אִינּוּן אֲבָל יִחְיוּ. דְּהָא ׳גַּרְמָא חַד, יִשְׁתְּאַר מִן גּוּפָא תְּחוֹת אַרְעָא, וְהַהוּא לָא אִתְרְקַב וְלָא אִתְבְּלֵי בְּעַפְרָא לְעָלְמִין, וּבְהַהוּא זִמְנָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵרַכֵּךְ לֵיהּ, וְיַעְבִיד לֵיהּ כַּחֲמִירָא בְּעִיסָה, וְיִסְתְּלַק וְיִתְפְּשַׁט לְאַרְבַּע זָוְיָין וּמִנֵּיהּ יִשְׁתַּכְלַל גּוּפָא וְכָל שַׁיְיפוֹי׳. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב בֵּיהּ רוּחָא לְבָתַר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר הָכִי הוּא. וְתָא חֲזֵי, הַהוּא גַּרְמָא בְּמָה אִתְרְכַךְ. בַּטָּל. דִּכְתִּיב, ׳כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ וְגוֹ'׳ (ישעיהו כו, יט).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן קח מטך׳

סוד מכת דם ויד החזקה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.