׳ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן קח מטך׳
סוד מכת דם ויד החזקה
קושיית ר' יהודה - מדוע נזכרו כל מימי מצרים ולא רק היאור
׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךְ וּנְטֵה יָדְךְ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְגוֹ'׳. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בַּפָּסוּק הַזֶּה, וְאֵיךְ יָכוֹל לָלֶכֶת לְכָל הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ? (נ"א: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא) וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר׳ - ׳אֶת הַיְאֹר׳ כָּתוּב, וְאַתָּה אָמַרְתָּ ׳עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם׳?
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמוֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרוֹתָם עַל יְאוֹרֵיהֶם וְעַל אֲגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וַיִּהְיוּ דָּם וְגוֹ'׳. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, וְהֵיךְ יָכִיל לְמֵהַךְ לְכָל הָנֵי אַתְרֵי. (נ"א: ולא עוד אלא) וְתוּ, דְּהָא כְּתִיב ׳וְיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאוֹר׳. ׳אֶת הַיְאוֹר׳ כְּתִיב, וְאַתְּ אָמַרְתְּ ׳עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרוֹתָם עַל יְאוֹרֵיהֶם וְעַל אֲגְמֵיהֶם׳.
הנילוס מקור כל מימי מצרים - ולכן הוכה הוא לבדו
אֶלָּא, מֵימֵי מִצְרַיִם הָיָה הַנִּילוּס, וּמִשָּׁם מִתְמַלְּאִים כָּל אוֹתָם שְׁאָר אֲגַמִּים וִיאוֹרִים וּמַעְיָנוֹת וְכָל מֵימֵיהֶם, וְעַל זֶה אַהֲרֹן לֹא נָטָה לְהַכּוֹת, רַק אֶת הַנִּילוּס לְבַדּוֹ. וּבֹא רְאֵה שֶׁכָּכָה זֶה, שֶׁכָּתוּב ׳וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר׳.
בלשון הזוהר
אֶלָּא, מֵימֵי מִצְרַיִם נִילוּס הֲוָה. וּמִתַּמָּן אִתְמַלְיָין כָּל אִינּוּן שְׁאַר אֲגַמִּין וִיאוֹרִין וּמַבּוּעִין וְכָל מֵימִין דִּילְהוֹן. וְעַל דָּא, אַהֲרֹן לֹא נָטָה לְמַחֲאָה אֶלָּא לְנִילוּס בִּלְחוֹדוֹי. וְתָא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דִּכְתִּיב ׳וְלא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאוֹר׳.
בית כינוס המים ברקיע - מקור השקיית הארץ
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בֹּא רְאֵה, מַיִם תַּחְתּוֹנִים נִפְרָדִים לְכַמָּה צְדָדִים, (נ"א: וּמַיִם עֶלְיוֹנִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה וגו') (עֶלְיוֹנִים שֶׁהֲרֵי) וּמַיִם עֶלְיוֹנִים מִתְכַּנְּסִים לְבֵית כִּנּוּס הַמַּיִם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד׳ (בראשית א, ט). וְכָתוּב ׳וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים׳ - הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ. וּבֹא רְאֵה, אוֹתוֹ רָקִיעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, זֶהוּ בֵּית כִּנּוּס לַמַּיִם הָרַבִּים, שֶׁהוּא נוֹטֵל כָּל הַמַּיִם וּמַשְׁקֶה אֶת הָאָרֶץ, שֶׁהוּא עוֹלָם תַּחְתּוֹן, כֵּיוָן שֶׁנּוֹטֵל אֶת הַמַּיִם, מְפַזֵּר אוֹתָם וּמְחַלֵּק אוֹתָם לְכָל עֵבֶר, וּמִשָּׁם הוּא מַשְׁקֶה אֶת כֻּלָּם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, תָּא חֲזֵי, מַיִין תַּתָּאִין מִתְפָּרְשָׁאן לְכַמָּה סִטְרִין, (נ"א: ומיין עלאי ע"כ וגו') (עלאין דהא) וּמַיִין עִלָּאִין מִתְכַּנְשֵׁי בְּבֵי כְּנִישׁוּ מַיָּא, דִּכְתִּיב, ׳וַיֹּאמֶר אֱלהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד׳ (בראשית א, ט). וּכְתִיב ׳וּלְמִקְּוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים׳. הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. וְתָא חֲזֵי, הַהוּא רְקִיעָא דְּאִית בֵּיהּ שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כּוֹכָבַיָיא וּמַזָּלֵי, דָּא אִיהוּ בֵּי כְּנִישׁוּת מַיָּא רַבָּא, דְּהוּא נָטִיל כָּל מַיִין, וְאַשְׁקֵי לְאַרְעָא, דְּהִיא עָלְמָא תַּתָּאָה, כֵּיוָן, דְּנָטַל מַיָּא בָּדַר לוֹן, וּפָלִיג לוֹן לְכָל עִיבָר, וּמִתַּמָּן אִתְשַׁקְיָין כֹּלָּא.
יניקת שמאל בעת דין - מים לישראל ודם למצרים
וּבִזְמַן שֶׁדִּין שׁוֹרֶה, הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לֹא יוֹנֵק מֵאוֹתוֹ רָקִיעַ, וְיוֹנֵק מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְאָז נִקְרָא ׳חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָם׳ (ישעיה לד, ו). אוֹי לְאוֹתָם שֶׁיּוֹנְקִים מִמֶּנָּה אָז וּמֻשְׁקִים מִמֶּנָּה, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן הַיָּם יוֹנֵק מִשְּׁנֵי צְדָדִים, הָיָה מִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי חֲלָקִים, לָבָן וְאָדֹם, וְאָז שׁוֹפֵךְ לַיְאֹר אֶת הַחֵלֶק שֶׁל מִצְרַיִם, וּמַלְקֶה לְמַעְלָה וּמַלְקֶה לְמַטָּה. וְלָכֵן יִשְׂרָאֵל שׁוֹתִים מַיִם וְהַמִּצְרִים דָּם.
בלשון הזוהר
וּבְזִמְנָא דְּדִינָא שַׁרְיָא, עָלְמָא תַּתָּאָה לָא יַנְקָא מִן הַהוּא רְקִיעָא, וְיַנְקָא מִסְּטַר שְׂמָאלָא, וּכְדֵין אִקְרֵי ׳חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָּם׳ (ישעיהו לד, ו). וַוי לְאִינוּן דְּיַנְקִין כְּדֵין מִינָהּ, וְאִתְשַׁקְיָין מִינָהּ, דִּבְהַהוּא זִמְנָא יַמָּא יַנְקָא מִתְּרֵין סִטְרִין, הֲוָה אִתְפְּלַג לִתְרֵין חוּלָקִין, חִוָּור וְסוּמָק. וּכְדֵין שָׁדֵי לִיאוֹרָא חוּלָקָא דְּמִצְרַיִם, וְאַלְקֵי לְעֵילָּא וְאַלְקֵי לְתַתָּא. וְעַל דָּא שָׁתָאן יִשְׂרָאֵל מַיָּא. וּמִצְרָאֵי דָּמָא.
מכת דם ראשונה - הכרח קניית מים בממון ממכאוב הבטן
אִם תֹּאמַר שֶׁזֶּה הָיָה מִשּׁוּם הַגֹּעַל וְלֹא יוֹתֵר. בֹּא רְאֵה, שׁוֹתִים אֶת הַדָּם וְנִכְנָס לִמְעֵיהֶם וּמִתְעַלֶּה וּבוֹקֵעַ, עַד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִים לָהֶם מַיִם בְּמָמוֹן, וְאָז שׁוֹתִים מַיִם, וּמִשּׁוּם כָּךְ רֵאשִׁית הַלְקָאָתָם הָיְתָה דָם.
בלשון הזוהר
אִי תֵּימָא בְּגִין גִּיעוּלָא הֲוָה וְלָא יַתִּיר. תָּא חֲזֵי, שָׁתָאן דָּמָא וְעָאל לְמֵעַיְיהוּ, וְאִסְתַּלָּק וּבָקַע, עַד דַּהֲווֹ מְזַבְּנִין לוֹן יִשְׂרָאֵל מַיָּא בְּמָמוֹנָא, וּכְדֵין שָׁתָאן מַיָּא בְּגִינִי כַּךְ שֵׁירוּתָא לְאַלְקָאָה לוֹן הֲוָה דָּמָא.
ארוממך אלהי המלך - כוונת דוד לייחד אור תחתון בעליון
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח פָּסוּק זֶה, ׳אֲרוֹמִמְךְ אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךְ לְעוֹלָם וָעֶד׳ (תהלים קמה, א). בֹּא רְאֵה, דָּוִד כְּנֶגֶד דַּרְגָּתוֹ אוֹמֵר, שֶׁכָּתַב ׳אֱלֹהַי׳, שֶׁלִּי. מִשּׁוּם שֶׁרָצָה לְהַעֲלוֹת שִׁבְחוֹ וּלְהַכְנִיס אוֹתוֹ לְאוֹר עֶלְיוֹן לְהִתְעָרֵב זֶה בָּזֶה לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד. מִשּׁוּם כָּךְ ׳אֲרוֹמִמְךְ אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק פָּתַח הַאי קְרָא, ׳אֲרוֹמִמְךָ אֱלֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׳ (תהילים קמה, א). תָּא חֲזֵי, דָּוִד לָקֳבֵיל דַּרְגָּא דֵּילֵיהּ קָאָמַר, דִּכְתִּיב ׳אֱלהַי דִּידִי׳. בְּגִין דְּבָעָא לְסַלְּקָא שְׁבָחֵיהּ, וּלְאַעֲלָא לֵיהּ לִנְהוֹרָא עִלָּאָה, לְאִתְעָרְבָא דָּא בְּדָא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד. בְּגִינֵי כַּךְ, ׳אֲרוֹמִמְךָ אֱלהַי הַמֶּלֶךְ וְגוֹ'׳.
תיקון הכסא בימי דוד - והשלמתו בימי שלמה
שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּל יְמוֹת דָּוִד הִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן אֶת הַכִּסֵּא וּלְהָאִיר פָּנֶיהָ כְּדֵי שֶׁתָּגֵן עָלָיו, וְיוֹאַר תָּמִיד הָאוֹר הַתַּחְתּוֹן בָּאוֹר הָעֶלְיוֹן לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד. וּכְשֶׁבָּא שְׁלֹמֹה, מָצָא הָעוֹלָם שָׁלֵם, וְהַלְּבָנָה הִתְמַלְּאָה, וְלֹא צָרִיךְ לִטְרֹחַ עָלֶיהָ לַהֲאִירָהּ. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הקב"ה לָקַחַת נְקָמוֹת מֵעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, הִתְעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל, וְהִתְמַלְּאָה הַלְּבָנָה מֵאוֹתוֹ הַצַּד דָּם. וְאָז נָבְעוּ מַעְיָנוֹת וּנְחָלִים שֶׁל מַטָּה, כָּל אוֹתָם שֶׁל צַד שְׂמֹאל בְּדָם, וְלָכֵן הַדִּין שֶׁלָּהֶם דָּם.
בלשון הזוהר
דְּתָנֵינָן, כָּל יוֹמוֹי דְּדָוִד, אִשְׁתַּדַּל לְאַתְקְנָא כּוּרְסְיָה, וּלְאַנְהָרָא אַנְפָּהָא, בְּגִין דְּיָגִין עָלֵיהּ וְאִיתְנְהִיר תָּדִיר נְהוֹרָא תַּתָּאָה בִּנְהוֹרָא עִלָּאָה, לְמֶהוֵי כֹּלָּא חַד. וְכַד אָתָא שְׁלֹמֹה, אַשְׁכַּח עָלְמָא שְׁלִים, וְסִיהֲרָא דְּאִתְמַלְיָא, וְלָא אִצְטְרִיךְ לְאַטְרְחָא עָלָּה לְאַנְהָרָא. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיסָב נוּקְמִין מֵעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אִתְּעַר שְׂמָאלָא, וְאִתְמַלְיָא סִיהֲרָא מֵהַהוּא סִטְרָא דָּמָא. וּכְדֵין, נַבְעִין מַבּוּעִין וּנְחָלִין דִּלְתַתָּא, כָּל אִינּוּן דְּלִסְטַר שְׂמָאלָא דָּמָא. וְעַל דָּא, דִּינָא דִּילְהוֹן דָּמָא.
דם ההרוגים המעורר נקמה - ומדוע לא במצרים
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁהַדָּם הַזֶּה מִתְעוֹרֵר (נ"א: כְּשֶׁהַדִּין מִתְעוֹרֵר עַל הָעוֹלָם בִּגְלַל אוֹתוֹ דָם שֶׁל הַהֲרוּגִים, הקב"ה מִתְעוֹרֵר) עַל הָעָם, אוֹתוֹ דָם שֶׁל הַהֲרוּגִים הוּא שֶׁיִּתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם עַם אַחֵר וְהוֹרֵג אוֹתָם. אֲבָל (כָּעֵת) בְּמִצְרַיִם לֹא רָצָה הקב"ה לְהָבִיא עֲלֵיהֶם עַם אַחֵר לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם דָּם, מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ בֵינֵיהֶם וְלֹא יִצְטַעֲרוּ מִשּׁוּם שֶׁדָּרִים בְּאַרְצָם, אֲבָל הקב"ה הִכָּה אוֹתָם בְּדָם בַּנְּהָרוֹת שֶׁלָּהֶם, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לִשְׁתּוֹת.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד הַאי דָּמָא אִתְּעַר (נ"א: כד דינא אתער על עלמא בגין ההוא דמא דקטולין קודשא בריך הוא אתער) עַל עַמָּא, הַהוּא דָּמָא דְּקָטוּלִין אִיהוּ דְּיִתְּעַר עָלַיְיהוּ עַמָּא אַחֲרָא וְקָטִיל לוֹן. אֲבָל (השתא) בְּמִצְרַיִם, לָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַיְיתָאָה עָלַיְיהוּ עַמָּא אַחֲרָא לְאַתְעֲרָא עָלַיְיהוּ דָּמָא בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ בֵּינַיְיהוּ, וְלָא יִצְטַעֲרוּן בְּגִין דְּדַיְירִין בְּאַרְעָא דִּילְהוֹן, אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחָא לוֹן בְּדָמָא, בְּנַהֲרִין דִּלְהוֹן, דְּלָא הֲווֹ יַכְלִין לְמִשְׁתֵּי.
הכאת שלטון היראה תחילה - הנילוס ודם בעצים ואבנים
וּמִשּׁוּם שֶׁהַשִּׁלְטוֹן שֶׁלָּהֶם שׁוֹלֵט בְּאוֹתוֹ נָהָר, צִוָּה הקב"ה לַשַּׁלִּיט שֶׁלָּהֶם בָּרִאשׁוֹנָה, כְּדֵי שֶׁתִּלְקֶה יִרְאָתָם בָּרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁהַנִּילוּס הָיָה אֶחָד מִיִּרְאוֹתֵיהֶם, וְכֵן שְׁאָר הַיִּרְאוֹת שֶׁלָּהֶם נָבְעוּ דָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים׳.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דְּשׁוּלְטָנוּתָא דִּלְהוֹן, שַׁלְטָא בְּהַהוּא נַהֲרָא, פָּקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְשׁוּלְטָנוּתָא דִּלְהוֹן בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּיַלְקֵי דַּחֲלָא דִּלְהוֹן בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין דְּנִילוּס חַד דַּחֲלָא דִּלְהוֹן הֲוָה, וְכֵן שְׁאַר דַּחֲלִין דִּלְהוֹן נַבְעִין דָּמָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים׳.
לך אכול בשמחה לחמך - שאלת התינוק על כוונת שלמה
רַבִּי חִיָּיא קָם לַיְלָה אֶחָד לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַקָּטָן, שֶׁהָיָה תִּינוֹק. פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךְ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךְ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךְ׳ (קהלת ט, ז). מָה רָאָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר פָּסוּק זֶה?
בלשון הזוהר
ר' חִיָּיא קַם לֵילְיָא חַד לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, וַהֲוָה עִמֵּיהּ ר' יוֹסֵי זוּטָא, דְּהֲוָה רַבְיָא. פָּתַח ר' חִיָּיא וְאָמַר, ׳לֵךְ אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב ייִנֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ׳ (קהלת ט, ז). מַאי קָא חָמָא שְׁלמֹה דְּאָמַר הַאי קְרָא.
לחם ויין בשמחה - שכר ההולך בדרכי הקב"ה
אֶלָּא שְׁלֹמֹה, כָּל דְּבָרָיו הָיוּ בְּחָכְמָה, וְזֶה שֶׁאָמַר ׳לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךְ׳ (קהלת ט, ז) - בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הקב"ה, הקב"ה מְקָרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו וְנוֹתֵן לוֹ שַׁלְוָה וּמְנוּחָה, וְאָז הַלֶּחֶם וְהַיַיִן שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּשִׂמְחַת הַלֵּב, בִּגְלַל שהקב"ה מְרֻצֶּה בְּמַעֲשָׂיו.
בלשון הזוהר
אֶלָּא שְׁלֹמֹה כָּל מִלּוֹי בְּחָכְמָה הֲווֹ, וְהַאי דְּאָמַר ׳לֵךְ אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ׳ (קהלת ט, ז), בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ אָזִיל בְּאוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקָרֵב לֵיהּ לְגַבֵּיהּ, וְיָהִיב לֵיהּ שַׁלְוָה וְנַיְיחָא, כְּדֵין נַהֲמָא וְחַמְרָא דְּאָכִיל וְשָתֵי, בְּחֶדְוָה דְּלִבָּא, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּעוֹבָדוֹי.
קושיית התינוק על החכמה - ותשובתו בטרם בישל
אָמַר לוֹ אוֹתוֹ תִּינוֹק, אִם כָּךְ, הֲרֵי אָמַרְתָּ שֶׁכָּל דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הָיוּ בְּחָכְמָה, אֵיפֹה כָּאן הַחָכְמָה? אָמַר לוֹ, בְּנִי, בַּשֵּׁל אֶת בִּשּׁוּלְךְ וְתִרְאֶה אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה. אָמַר לוֹ, בְּטֶרֶם בִּשַּׁלְתִּי יָדַעְתִּי. אָמַר לוֹ, מִנַּיִן לְךְ?
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ הַהוּא רַבְיָא, אִי הָכִי, הָא אָמַרְתְּ דְּכָל מִלּוֹי דְּשְׁלֹמֹה בֶּחָכְמְתָא הֲווֹ, אָן הוּא חָכְמְתָא הָכָא. אֲמַר לֵיהּ בְּרִי תְּבַשֵּׁל בִּשּׁוּלָךְ, וְתֶחֱמֵי הַאי קְרָא. אֲמַר לֵיהּ עַד לָא בָּשִׁילְנָא יָדַעְנָא. אֲמַר לֵיהּ מְנָא לָן.
עיטור כנסת ישראל בלחם ויין - חדוה שלמה בימין ובשמאל
אָמַר לוֹ, קוֹל אֶחָד שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי שֶׁהָיָה אוֹמֵר בַּפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁשְּׁלֹמֹה מַזְהִיר אֶת הָאָדָם לְעַטֵּר אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה, שֶׁהוּא צַד יָמִין, וְהוּא רָצוֹן, וְהוּא לֶחֶם שֶׁיִּתְעַטֵּר בְּחֶדְוָה. וְאַחַר כָּךְ יִתְעַטֵּר בְּיַיִן, שֶׁהוּא שְׂמֹאל, כְּדֵי שֶׁתִּמָּצֵא בַּמְּהֵימְנוּתָא שֶׁל הַכֹּל חֶדְוָה שְׁלֵמָה, בְּיָמִין וּשְׂמֹאל, וְכַאֲשֶׁר תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְאָז כָּל הַבְּרָכוֹת שׁוֹרוֹת בָּעוֹלָם. וְכָל זֶה כְּשֶׁמִּתְרַצֶּה הקב"ה בְּמַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךְ׳. בָּא רַבִּי חִיָּיא וּנְשָׁקוֹ, אָמַר, חַיֶּיךְ בְּנִי, דָּבָר זֶה הִשְׁאַרְתִּי בִּשְׁבִילְךְ, וְעַכְשָׁו יָדַעְתִּי שֶׁרוֹצֶה הקב"ה לְעַטֵּר אוֹתְךְ בַּתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ קָלָא חַד שְׁמַעְנָא מֵאַבָּא, דְּהֲוָה אָמַר בְּהַאי קְרָא, דְּשְׁלֹמֹה קָא אַזְהַר לֵיהּ לְבַּר נָשׁ, לְאַעְטְּרָא לָהּ לכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה, דְּאִיהוּ סִטְרָא דִּימִינָא, וְאִיהוּ נָהֲמָא, דְּיִתְעֲטָּר בְּחֶדְוָה. וּלְבָתַר, יִתְעֲטָּר בְּחַמְרָא, דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא, בְּגִין דְּתִשְׁתְּכַח בִּמְהֵימָנוּתָא דְּכֹלָּא, חֶדְוָותָא שְׁלֵימָתָא, בִּימִינָא וּשְׂמָאלָא, וְכַד תֶּהוֵי בֵּין תַּרְוַויְיהוּ כְּדֵין כָּל בִּרְכָּאן שָׁרָאן בְּעָלְמָא. וְכָל דָּא, כַּד אִתְרְעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ׳. אָתָא ר' חִיָּיא וּנְשָׁקֵיהּ, אָמַר, חַיֶּיךָ בְּרִי הַאי מִלָּה שָׁבַקְנָא בְּגִינָךְ, וְהַשְׁתָּא יָדַעְנָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאַעְטְּרָא לָךְ בְּאוֹרַיְיתָא.
אהרן ולא משה - מקומו במים כנגד שאיפת השמאל
עוֹד פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךְ וּנְטֵה יָדְךְ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם׳ (שמות ז, יט). מָה הַטַּעַם אַהֲרֹן וְלֹא מֹשֶׁה? אֶלָּא, אָמַר הקב"ה, אַהֲרֹן הַמַּיִם עוֹמְדִים בִּמְקוֹמוֹ, וְהַשְּׂמֹאל רוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ מַיִם מִשָּׁם, אַהֲרֹן שֶׁבָּא מֵאוֹתוֹ צַד יְעוֹרֵר אוֹתוֹ, וּכְשֶׁשְּׂמֹאל לוֹקֵחַ אוֹתָם, הֵם חוֹזְרִים לִהְיוֹת דָּם.
בלשון הזוהר
תּוּ פָּתַח ר' חִיָּיא וְאָמַר, ׳אֱמוֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם׳ (שמות ז, יט). מַאי טַעְמָא אַהֲרֹן וְלא מֹשֶׁה. אֶלָּא, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַהֲרֹן מַיִין קַיְימִין בְּדוּכְתֵּיהּ, וּשְׂמָאלָא בָּעֵי לְנַגְדָּא מַיִין מִתַּמָּן, אַהֲרֹן דְּאָתֵי מֵהַהוּא סִטְרָא יִתְּעַר לֵיהּ, וְכַד שְׂמָאלָא נָקִיט לוֹן, אִינּוּן יִתְהַדְּרוּן דָּמָא.
סדר ההכאה מהתחתון לעליון - מכת בכורות בסוף
בֹּא רְאֵה, הַתַּחְתּוֹן שֶׁבְּכָל הַדְּרָגוֹת הוּא הִכָּה בַּתְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מֵהַתַּחְתּוֹן מַתְחִיל הקב"ה, וְיָדוֹ מַכָּה בְּכָל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבְּכָל הַדְּרָגוֹת, הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וְעוֹבֵר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהוֹרֵג אֶת הַכֹּל. וּבִגְלַל כָּךְ הָרַג אֶת כָּל הַבְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה וּבְכוֹרַת הַכֹּל.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי תַּתָּאָה דְּכָל דַּרְגִּין מָחָא בְּקַדְמִיתָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִתַּתָּאָה שָׁרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְיַדָא דִּילֵיהּ, מָחָא בְּכָל אֶצְבְּעָא וְאֶצְבְּעָא. וְכַד מָטָא לְדַרְגָּא עִלָּאָה דְּכָל דַּרְגִּין, עָבֵד אִיהוּ דִּילֵיהּ, וְעָבַר בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, וְקָטַל כֹּלָּא. וּבְגִינֵי כַּךְ קָטַל כָּל בּוּכְרִין בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, בְּגִין דְּאִיהוּ דַּרְגָּא עִלָּאָה וּבוּכְרָא דְּכֹלָּא.
פרעה התנים הרובץ ביאוריו - דם ואחריו צפרדעים
וּבֹא רְאֵה, פַּרְעֹה הָיָה שִׁלְטוֹנוֹ בַּמַּיִם, (נ"א: בָּרִאשׁוֹנָה ומהתחתונה הִתְחִיל הקב"ה, וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לדרגתם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא הַבְּכוֹרָה שבדרגות, הרג כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מדרגה עֶלְיוֹנָה והבכורה שֶׁל הַכֹּל. וּבֹא רְאֵה, פַּרְעֹה הָיָה בְּכוֹר, וְשִׁלְטוֹנוֹ במים) שֶׁכָּתוּב ׳הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו׳ (יחזקאל כט, ג) - מִשּׁוּם כָּךְ הִתְהַפֵּךְ נְהָרוֹ לְדָם בַּתְּחִלָּה. אַחַר כָּךְ הַצְּפַרְדְּעִים שֶׁהָיוּ נוֹגְפִים בָּהֶם בְּקוֹלוֹת, רוֹעֲדִים וּמְקַרְקְרִים בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם, (נ"א: מקרקרים בְּתוֹךְ הַיְאוֹר) וְיוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַיְאוֹר וְעוֹלִים לַיַּבָּשָׁה, וּמְרִימִים קוֹלוֹת לְכָל הַצְּדָדִים, עַד שֶׁהֵם נוֹפְלִים כְּמוֹ מֵתִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
בלשון הזוהר
וְתָא חֲזֵי, פַּרְעֹה הֲוָה שׁוּלְטָנֵיהּ בְּמַיָּא, (נ"א: בקדמיתא ומתתאה שרא קודשא בריך הוא וכד מטא לדרגא עילאה דילהון דאיהו בוכרא דכל דרגין דילהון קטל כל בוכרא בארעא דמצרים בגין ההוא דרגא עילאה ובוכרא דכולא ותא חזי פרעה הוה בוכרא ושולטניה במיא) דִּכְתִּיב, ׳הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרוֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאוֹרָיו׳ (יחזקאל כט, ג) - בְּגִין כָּךְ אִתְהַפַּךְ נַהֲרֵיהּ בְּדָמָא בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר צְפַרְדְּעִים דִּמְשַׁמְּטֵי לוֹן בְּקָלִין טְסִירִין מְקַרְקְרִין בְּגוֹ מֵעַיְיהוּ, (נ"א: מקרקרין בגו יאורא) וְנַפְקֵי מִגּוֹ יְאוֹרָא, וְסַלְקֵי בְּיַבֶּשְׁתָּא וְרָאמִין קָלִין בְּכָל סִטְרִין, עַד דְּאִינּוּן נַפְלִין כְּמֵתִין בְּגוֹ בֵּיתָא.
היד החזקה בעשר המכות - בלבול דעת המצרים
וְסוֹד הַדָּבָר - כָּל אוֹתָם עֲשָׂרָה אוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה הקב"ה, כֻּלָּם הָיוּ מִתּוֹךְ הַיָּד הַחֲזָקָה, וְאוֹתָהּ יָד הִתְחַזְּקָה עַל אוֹתָן דְּרָגוֹת כֻּלָּם וְהַשִּׁלְטוֹן שֶׁלָּהֶם כְּדֵי לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתָּם, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים לַעֲשּׂוֹת דָּבָר. בֹּא רְאֵה, כָּל מַדְרֵגוֹתֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁיּוֹצְאִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר, שֶׁהַכֹּל רוֹאִים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים (אַחַר כָּךְ) לַעֲשׂוֹת דָּבָר. אֵימָתַי? כַּאֲשֶׁר (נ"א: בגלל אותה) יָד חֲזָקָה (ס"א: שורה) שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וְרָזָא דְּמִלָּה, כָּל אִינּוּן עֶשֶׂר אָתִין דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כֻּלְּהוּ הֲווֹ מִגּוֹ יָדָא תַּקִּיפָא, וְהַהוּא יָדָא אִתְתְּקַף עַל אִינּוּן דַּרְגִּין כּוּלְּהוּ שֻׁלְטָנוּתָא דִּלְהוֹן, בְּגִין לְבַלְבְּלָא דַּעְתַּיְיהוּ, וְלָא הֲווֹ יַדְעֵי לְמֶעְבַּד מִידִי. תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן דַּרְגִּין דִּלְהוֹן, כֵּיוָן דְּנַפְקֵי לְמֶעְבַּד מִידִי, דְּאִתְחָזֵי לְכֹלָּא לָא יַכְלִין (לבתר) לְמֶעְבַּד מִידִי. אֵימָת. כַּד (נ"א: בְּגִין הַהוּא) יָדָא תַּקִּיפָא (ס"א: שַׁרְיָא) דְּשַׁרְיָא עָלַיְיהוּ.
׳ושרץ היאור צפרדעים׳
בכי רחל וסוד מכות מצרים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.