בריאת העולמות בשתי אותיות - העולם הזה עומד על הדין
וארא · ׳וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי׳ - דרגת גילוי האבות לעומת משה · מאמר 1 · פיסקה 7 · דף כב ע"ב
לשון הזוהר
מַאי טַעֲמָא, בְּגִין דְּעָלְמָא, בִּשְׁמֵיהּ קַדִּישָׁא אִתְקַיַּים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּי בְּיָהּ יהו"ה צוּר עוֹלָמִים׳ (ישעיהו כו, ד) - צַיָּיר עָלְמִין. דְּהָא בִּתְרֵין אַתְוָון, אִתְבְּרוּן עָלְמִין, עָלְמָא דֵּין, וְעָלְמָא דְּאָתֵי. עָלְמָא דָּא, בְּדִינָא אִתְבְּרִי, וְעַל דִּינָא קַיְּימָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים׳ (בראשית א, א). מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּיִתְנַהֲגוּן בְּנִי נָשָׁא בְּדִינָא, וְלָא יִפְקוּן מֵאוֹרְחָא לְבַר.
תרגום
מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּשְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים׳ (ישעיה כו, ד) - צַיַּר הָעוֹלָמִים. שֶׁהֲרֵי בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת נִבְרְאוּ הָעוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּדִין, וְעַל דִּין עוֹמֵד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳. מָה הַטַּעַם? כְּדֵי שֶׁיִּנְהֲגוּ בְּנֵי אָדָם בְּדִין, וְלֹא יֵצְאוּ מֵהַדֶּרֶךְ הַחוּצָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאי טעמא, בגין דעלמא, בשמיה קדישא אתקיים. הדא הוא דכתיב, ׳כי ביה יהו"ה צור עולמים׳ (ישעיהו כו, ד) - צייר עלמין. דהא בתרין אתוון, אתברון עלמין, עלמא דין, ועלמא דאתי. עלמא דא, בדינא אתברי, ועל דינא קיימא, הדא הוא דכתיב, ׳בראשית ברא אלהים׳ (בראשית א, א). מאי טעמא, בגין דיתנהגון בני נשא בדינא, ולא יפקון מאורחא לבר.
התרגום: מה הטעם? משום שהעולם מתקים בשמו הקדוש. זהו שכתוב ׳כי ביה ה' צור עולמים׳ (ישעיה כו, ד) - ציר העולמים. שהרי בשתי אותיות נבראו העולמות, העולם הזה והעולם הבא. העולם הזה נברא בדין, ועל דין עומד, זהו שכתוב ׳בראשית ברא אלהים׳. מה הטעם? כדי שינהגו בני אדם בדין, ולא יצאו מהדרך החוצה.
מן המפרשים
מקדש מלך: עלמא דין ועלמא דאתי פי' הם תרין הה"ין מ' ובינה מלכות נבראת בה"א ראשונה. ובינה ביו"ד שהוא אבא שאע"פי שבינה מקבלת הארתה מאריך כמו אבא עכ"ז צריכה עוד לאור אבא כמ"ש באוצ"ח פ' ה' דשער התיקון. וזהו כי ביה הוי"ה צור עולמים הוי"ה הוא…
אור החמה: ומאן דשויה בטחוניה וגו' שלא יהיה בוטח בפיו ובעת המצר יפר דבריו אלא השליך כל יהבו על ה' בין בעת המצר בין בעת המרחב הנה הבוטח הזה לא תבואהו רעה אם לא מאת בוראו לטובתו לנקיון עוניו. וז"ש לא יכלין לאבאשא ליה כל בני עלמא והטעם כי…
מהרח"ו: 11והרח"ו זלה״ה 11והרח"ו זלה״ה. פי' דהא בתרין אתוון אתברון עלמין וגומר כבר ידעת כי החכמה הנק' יוד מצדו נברא העולם הבא הוא עלמא דדכורא מבינה עד היסוד ובאות הא' שהיא בינה ברא העה"ז שהיא מלכות כי לכן בכל מעשה בראשית נזכר שם אלהים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: