ביטחון האדם בקב"ה כל ימיו - מגן מפני מזיקי העולם
וארא · ׳וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי׳ - דרגת גילוי האבות לעומת משה · מאמר 1 · פיסקה 6 · דף כב ע"א
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳בִּטְחוּ בַיהו"ה עֲדֵי עַד׳ - כָּל יוֹמוֹי דְּבַר נָשׁ, בָּעֵי לְאִתַּתְקְפָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (דהכי אמר דוד ׳אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי׳ (תהילים כה, ב)) וּמַאן דְּשַׁוֵּי בֵּיהּ, בִּטְחוֹנֵיהּ וְתוּקְפֵּיהּ כְּדְקָא יֵאוֹת, לָא יַכְלִין לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, כָּל בְּנֵי עָלְמָא. (דהכי אמר דוד ׳אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי׳ (תהילים כה, ב)) דְּכָל מַאן דְּשַׁוֵּי תּוּקְפֵּיהּ בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, אִתְקַיַּים בְּעָלְמָא.
תרגום
דָּבָר אַחֵר ׳בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד׳ - כָּל יְמֵי הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (שֶׁכָּךְ אָמַר דָּוִד, ׳אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לִי׳ (תהלים כה, ב)) וּמִי שֶׁשָּׂם בּוֹ בִּטְחוֹנוֹ וְתָקְפּוֹ כָּרָאוּי, לֹא יְכוֹלִים לְהָרַע לוֹ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. (שֶׁכָּךְ אָמַר דָּוִד, ׳אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לִי׳ (תהלים כה, ב)) שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׂם תָּקְפּוֹ בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, מִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר ׳בטחו ביהו"ה עדי עד׳ - כל יומוי דבר נש, בעי לאתתקפא ביה בקודשא בריך הוא, (דהכי אמר דוד ׳אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי׳ (תהילים כה, ב)) ומאן דשוי ביה, בטחוניה ותוקפיה כדקא יאות, לא יכלין לאבאשא ליה, כל בני עלמא. (דהכי אמר דוד ׳אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי׳ (תהילים כה, ב)) דכל מאן דשוי תוקפיה בשמא קדישא, אתקיים בעלמא.
התרגום: דבר אחר ׳בטחו בה' עדי עד׳ - כל ימי האדם צריך להתחזק בקדוש ברוך הוא, (שכך אמר דוד, ׳אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי׳ (תהלים כה, ב)) ומי ששם בו בטחונו ותקפו כראוי, לא יכולים להרע לו כל בני העולם. (שכך אמר דוד, ׳אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי׳ (תהלים כה, ב)) שכל מי ששם תקפו בשם הקדוש, מתקים בעולם.
מן המפרשים
אור החמה: ד"א בטחו בד' עדי עד כל יומא דבר נש וכו' איכא בינייהו דלפי' ראשון פי' מלת עד ע"ד הסוד על הת"ת והשתא פי' ע"ד מלשון לעד כל הימים וזהו כל יומוי אפילו ביום צרה ותוכחה אל יתיאש מן הרחמים דהכי אמר דוד אלהי בך בטחתי ולכן אל אבושה וגו'…
הסולם: ד"א בטחו וכו': פירוש אחר, בכתוב בטחו בה' עדי עד. הוא, כי, בכל ימיו של האדם הוא צריך להתחזק בהקב"ה, ומי שמשים בו בטחונו ותוקפו כראוי, לא יוכלו להרע לו כל בני העולם, שכל מי ששם תקפו בשם הקדוש מתקיים בעולם.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: