משל בת המלך שנישאה - שינוי השם בין האבות למשה
וארא · ׳וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי׳ - דרגת גילוי האבות לעומת משה · מאמר 1 · פיסקה 12 · דף כב ע"ב
לשון הזוהר
׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ - אֲמַאי שָׁנֵּי שְׁמָא הָכָא מֵאִלֵּין דִּלְעֵילָּא. אֶלָּא לְמַלְכָּא, דְּהֲוָה לֵיהּ בְּרַתָּא, דְּלָא אִתְנְסִיבַת, וַהֲוָה לֵיהּ רְחִימָא. כַּד בָּעֵי מַלְכָּא לְמַלְּלָא בְּהַהוּא רְחִימָא, מְשַׁדֵּר לִבְרַתֵּיהּ לְמַלְּלָא עִמֵּיהּ, וַהֲוָה מַלְכָּא עַל יְדָא דִּבְרַתֵּיהּ, מְמַלֵּיל עִמֵּיהּ. אָתָא זִמְנָא דִּבְרַתֵּיהּ לְאִתְנַסְּבָא, הַהוּא יוֹמָא דְּאִתְנְסִיבַת, אָמַר מַלְכָּא: קָרוּן לָהּ לִבְרַתָּא, קְרוּסְפוּנְיָא מַטְרוֹנִיתָא. וְאֲמַר לָהּ: עַד הָכָא, מַלִּילְנָא עַל יְדָךְ, לְמַאן דְּמַלִּילְנָא מִכָּאן וּלְהָלְאָה אֲנָא אֵימָא לְבַעְלִיךְ, וְהוּא יֵימָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ. לְיוֹמִין, אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ מִלִּין קָמֵי מַלְכָּא, עַד דְּהִיא שָׁרָאת לְמַלְּלָא, נָטַל מַלְכָּא מִלָּה, אָמַר לֵיהּ: וְלָאו אֲנָא מַלְכָּא, דְּעַד יוֹמָא דָּא לָא מַלִּיל אֵינָשׁ עִמִּי, אֶלָּא עַל יְדָא דִּבְרַתִּי, (עד לא נסיבת) וַאֲנָא יָהִיבְנָא לָךְ בְּרַתִּי, וּמַלִּילְנָא עִמָּךְ בְּאִתְגַּלְיָא, מַה דְּלָא עֲבִידְנָא לְאָחֳרָא.
תרגום
׳וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי׳ (שמות ו, ג) - לָמָּה שׁוֹנֶה הַשֵּׁם כָּאן מֵאֵלֶּה שֶׁלְּמַעְלָה? אֶלָּא, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת שֶׁלֹּא נִשְּׂאָה, וְהָיָה לוֹ אָהוּב. כְּשֶׁרָצָה הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר עִם אוֹתוֹ אָהוּב, שׁוֹלֵחַ אֶת בִּתּוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ עַל יַד בִּתּוֹ מְדַבֵּר עִמּוֹ. בָּא זְמַן בִּתּוֹ לְהִנָּשֵׂא. אוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּשְּׂאָה אָמַר הַמֶּלֶךְ: קִרְאוּ אֶת הַבַּת מַטְרוֹנִיתָא מַטְרוֹנִיתָא. וְאָמַר לָהּ: עַד כָּאן דִּבַּרְתִּי עַל יָדֵךְ עִם מִי שֶׁדִּבַּרְתִּי, מִכָּאן וָהָלְאָה אֲנִי אוֹמַר לְבַעְלֵךְ, וְהוּא יֹאמַר לְמִי שֶׁצָּרִיךְ. לְיָמִים אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ דְּבָרִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַד שֶׁהִיא הִתְחִילָה לְדַבֵּר, נָטַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּבָר וְאָמַר לוֹ: וְכִי אֵינִי הַמֶּלֶךְ?! שֶׁעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא דִבֵּר אִישׁ עִמִּי אֶלָּא עַל יְדֵי בִּתִּי, (עַד שֶׁלֹּא נִשְּׂאָה) ׳וַאֲנִי נָתַתִּי לְךְ אֶת׳ (יחזקאל ד, ה) - בִּתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךְ בְּגָלוּי מַה שֶּׁלֹּא עָשִׂיתִי לְאַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי׳ - אמאי שני שמא הכא מאלין דלעילא. אלא למלכא, דהוה ליה ברתא, דלא אתנסיבת, והוה ליה רחימא. כד בעי מלכא למללא בההוא רחימא, משדר לברתיה למללא עמיה, והוה מלכא על ידא דברתיה, ממליל עמיה. אתא זמנא דברתיה לאתנסבא, ההוא יומא דאתנסיבת, אמר מלכא: קרון לה לברתא, קרוספוניא מטרוניתא. ואמר לה: עד הכא, מלילנא על ידך, למאן דמלילנא מכאן ולהלאה אנא אימא לבעליך, והוא יימא למאן דאצטריך. ליומין, אמר לה בעלה מלין קמי מלכא, עד דהיא שראת למללא, נטל מלכא מלה, אמר ליה: ולאו אנא מלכא, דעד יומא דא לא מליל אינש עמי, אלא על ידא דברתי, (עד לא נסיבת) ואנא יהיבנא לך ברתי, ומלילנא עמך באתגליא, מה דלא עבידנא לאחרא.
התרגום: ׳וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי׳ (שמות ו, ג) - למה שונה השם כאן מאלה שלמעלה? אלא, למלך שהיתה לו בת שלא נשאה, והיה לו אהוב. כשרצה המלך לדבר עם אותו אהוב, שולח את בתו לדבר עמו, והיה המלך על יד בתו מדבר עמו. בא זמן בתו להנשא. אותו יום שנשאה אמר המלך: קראו את הבת מטרוניתא מטרוניתא. ואמר לה: עד כאן דברתי על ידך עם מי שדברתי, מכאן והלאה אני אומר לבעלך, והוא יאמר למי שצריך. לימים אמר לה בעלה דברים לפני המלך, ועד שהיא התחילה לדבר, נטל המלך את הדבר ואמר לו: וכי איני המלך?! שעד היום הזה לא דבר איש עמי אלא על ידי בתי, (עד שלא נשאה) ׳ואני נתתי לך את׳ (יחזקאל ד, ה) - בתי ודברתי עמך בגלוי מה שלא עשיתי לאחר.
מן המפרשים
אור החמה: וארא אל אברהם וגומר אמאי שני שמא הכא וגומר הכוונה בקצור כי שם אדני מורה על זווג בשם יהו"ה בסוד יאהדונה"י מה שאין כן בשם אל שדי ולהיות משה בעלה לזה לא נגלה אליו בשם שדי שאינו מורה על הזווג כי אם בשם יהו"ה המורה על הזווג כנזכר…
מהרח"ו: 11וארא אל אברהם וגומר אמאי שני שמא הכא 11וארא אל אברהם וגומר אמאי שני שמא הכא וגומר הכוונה בקצור כי שם אדני מורה על זווג בשם יהו"ה בסוד יאהדונה"י מה שאין כן בשם אל שדי ולהיות משה בעלה לזה לא נגלה אליו בשם שדי שאינו מורה על…
הסולם: וארא אל אברהם וגו' באל שדי: שואל, למה שינה את השם כאן, מהשמות של מעלה שהם אדנ"י הויה אלקים, וכאן אמר אל שדי. ומשיב, אלא בדומה, למלך שהיה לו בת בלתי נשואה, והיה לו אוהב. כשרצה המלך לדבר עם האוהב שלח את בתו לדבר עמו, והיה המלך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: