׳הלה׳ תגמלו זאת ׳זו השכינה טעם שה׳ אחת קטנה ואחת גדולה, ושתיהן אם
האזינו · ׳הלה׳ תגמלו זאת ׳זו השכינה סוד ה"א הגדולה וה"א הקטנה ותולדות השמים והארץ בה׳ ובאברהם · מאמר 11 · פיסקה 1 · דף רצז ע"ב
לשון הזוהר
הַלְיי תִּגְמְלוּ זֹאת - דָּא שְׁכִינְתָּא. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי, דְּתַנִינָן, הֵ"א דִּבְּהִבָּרְאָם, (בראשית ב) - זְעֵירָא. הֵ"א דִּבְהַלְיי - רַבְרְבָא. וְהָא אִתְּמַר דְּתַנְיָא, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הֵ"א דִּבְכָל אֲתָר - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִקְרֵי אֵם. וּתְרֵי עָלְמִין נִינְהוּ, דִּכְתִּיב, ׳מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳ (תהילים קו, מח). וְהָא תָּנֵינָן בְּרָזָא דִּקְרָא, ׳בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִית הַהִין׳ (במדבר כח, ה).
תרגום
הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹּאת - זוֹ הַשְּׁכִינָה. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדְּבָרִים, שֶׁלָּמַדְנוּ, אוֹת הֵ"א שֶׁל בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב) - קְטַנָּה. הֵ"א שֶׁבְּהַלְה' - גְּדוֹלָה. וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁלָּמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הֵ"א שֶׁבְּכָל מָקוֹם - הקב"ה, וְנִקְרֵאת אֵם. וּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת הֵם, שֶׁכָּתוּב [ תהלים קַו ] ׳מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳. וַהֲרֵי לָמַדְנוּ בְסוֹד הַפָּסוּק, ׳בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׳ (במדבר כח, ה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הליי תגמלו זאת - דא שכינתא. והא אוקימנא מלי, דתנינן, ה"א דבהבראם, (בראשית ב) - זעירא. ה"א דבהליי - רברבא. והא אתמר דתניא, אמר רבי יהודה, ה"א דבכל אתר - קודשא בריך הוא, ואקרי אם. ותרי עלמין נינהו, דכתיב, ׳מן העולם ועד העולם׳ (תהילים קו, מח). והא תנינן ברזא דקרא, ׳בשמן כתית רביעית ההין׳ (במדבר כח, ה).
התרגום: הלה' תגמלו זאת - זו השכינה. והרי בארנו הדברים, שלמדנו, אות ה"א של בהבראם (בראשית ב) - קטנה. ה"א שבהלה' - גדולה. והרי נאמר שלמדנו, אמר רבי יהודה, ה"א שבכל מקום - הקב"ה, ונקראת אם. ושני עולמות הם, שכתוב [ תהלים קו ] ׳מן העולם ועד העולם׳. והרי למדנו בסוד הפסוק, ׳בשמן כתית רביעת ההין׳ (במדבר כח, ה).
מן המפרשים
הסולם: הלהויה תגמלו זאת: זאת היא השכינה. והנה העמדנו הדברים, שלמדנו, ה' דהבראם היא קטנה, הרומזת למלכות. ה' דבהלהויה, היא גדולה, שרומזת לבינה. והנה אמרו, שלמדנו, א"ר יהודה ה' בכל מקום רומזת על הקב"ה, ונקראת אם. אלא ששני עולמות הם, שהם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: