׳הלה׳ תגמלו זאת ׳זו השכינה סוד ה"א הגדולה וה"א הקטנה ותולדות השמים והארץ בה׳ ובאברהם
׳הלה׳ תגמלו זאת ׳זו השכינה טעם שה׳ אחת קטנה ואחת גדולה, ושתיהן אם
׳הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ הַדְּבָרִים, שֶׁלָּמַדְנוּ, אוֹת הֵ"א שֶׁל בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב, ד) - קְטַנָּה. הֵ"א שֶׁבְּהַלְה' - גְּדוֹלָה. וַהֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁלָּמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הֵ"א שֶׁבְּכָל מָקוֹם - הקב"ה, וְנִקְרֵאת אֵם. וּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת הֵם, שֶׁכָּתוּב ׳מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳ (תהילים קו, מח). וַהֲרֵי לָמַדְנוּ בְסוֹד הַפָּסוּק, ׳בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׳ (במדבר כח, ה).
בלשון הזוהר
׳הַלְיי תִּגְמְלוּ זֹאת׳ - דָּא שְׁכִינְתָּא. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי, דְּתַנִינָן, הֵ"א דִּבְּהִבָּרְאָם (בראשית ב, ד) - זְעֵירָא. הֵ"א דִּבְהַלְיי - רַבְרְבָא. וְהָא אִתְּמַר דְּתַנְיָא, אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הֵ"א דִּבְכָל אֲתָר - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִקְרֵי אֵם. וּתְרֵי עָלְמִין נִינְהוּ, דִּכְתִּיב, ׳מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳ (תהילים קו, מח). וְהָא תָּנֵינָן בְּרָזָא דִּקְרָא, ׳בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִית הַהִין׳ (במדבר כח, ה).
טעם שנאמר ׳אתם׳ דוקא - שאין הקב"ה סר מבין ישראל לעולמים אף בגלותם
לָמַדְנוּ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הִסְתַּכַּלְתִּי, שהקב"ה לֹא הֵסִיר אַהֲבָתוֹ מֵהֶם מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם הָיוּ, הקב"ה בֵּינֵיהֶם. שֶׁכָּתוּב ׳לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם׳ (ויקרא כו, מד) - ׳אִתָּם׳ דַּוְקָא, בֵּינֵיהֶם עִמָּהֶם, לֹא סָר מֵהֶם לְעוֹלָמִים.
בלשון הזוהר
תַּנְיָא רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּכַמָּה אַתְרֵי אִסְתְּכַּלְנָא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אַעְדֵּי רְחִימוּתָא מִנַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דִּבְכָל אֲתָר דְּאִינּוּן הָווֹ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּינַיְיהוּ. דִּכְתִּיב, ׳לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלּוֹתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם׳ (ויקרא כו, מד) - דַּיְיקָא ׳אִתָּם׳, בֵּינַיְיהוּ עִמְּהוֹן לָא אַעְדֵּי מִנַּיְיהוּ לְעָלְמִין.
טעם שנאמר ׳וארד׳ ולא ׳ארד׳ - שכבר ירד עמהם בראשונה כשירד יעקב למצרים
רַבִּי יִצְחָק הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בּוֹ רַבִּי חִיָּיא. אָמַר לוֹ, רוֹאֶה אֲנִי [ אוֹתָם ] בְּפָנֶיךָ, שֶׁהֲרֵי בַּמָּדוֹר שֶׁל הַשְּׁכִינָה מְקוֹמְךָ. מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם׳ (שמות ג, ח)? ׳וָאֵרֵד׳? ׳אֵרֵד׳ הָיָה צָרִיךְ לוֹ. ׳וָאֵרֵד׳ - בָּרִאשׁוֹנָה. מָתַי? כַּאֲשֶׁר יָרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם. וְלָמָּה? ׳לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם׳ - שֶׁאִם לֹא הָיָה בֵינֵיהֶם, לֹא יְכוֹלִים לִסְבֹּל הַגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׳ (תהילים צא, טו).
בלשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק הֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וְפָגַע בֵּיהּ רִבִּי חִיָּיא, אָמַר לֵיהּ חֲמֵינָא (להו) בְּאַנְפָּךְ, דְּהָא בְּמָדוֹרָא דִּשְׁכִינְתָּא מָדוֹרָךְ. מַאי כְּתִיב, ׳וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם׳ (שמות ג, ח). ׳וָאֵרֵד׳, ׳אֵרֵד׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. ׳וָאֵרֵד׳ - בְּקַדְמִיתָא. אֵימָתַי. כַּד נָחַת יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם. וְלָמָּה. ׳לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם׳ - דְּאִלְמָלֵא לָא הֲוָה בֵּינַיְיהוּ, לָא יַכְלִין לְמִסְבַּל גָּלוּתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ׳ (תהילים צא, טו).
הקב"ה שורה עם ישראל ומלוה את חכמי הדור בדרכם - ושלוחי מצוה אינן נזוקין
אָמַר לוֹ, וַדַּאי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְצָאִים, הקב"ה בֵּינֵיהֶם. וְכָל מָקוֹם שֶׁחַכְמֵי הַדּוֹר הוֹלְכִים, הקב"ה הוֹלֵךְ עִמָּהֶם, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ וְגוֹ'׳. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְגוֹ', וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה׳ (בראשית לב, ג). עַתָּה נִשְׁתַּתֵּף כְּאֶחָד וְנֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁהֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁלְּמָקוֹם אֶחָד אָנוּ הוֹלְכִים, לְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. אָמַר לוֹ, בְּוַדַּאי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָמַדְנוּ, שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין, לֹא בַהֲלִיכָתָן וְלֹא בַחֲזָרָתָן. וַאֲנַחְנוּ לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הקב"ה אָנוּ הוֹלְכִים, וְלֹא יְרֵאִים.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי בְּכָל אֲתָר דְּיִשְׂרָאֵל שַׁרְיָין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּינַיְיהוּ. וְכָל אֲתָר דְּחַכִּימֵי דָּרָא אַזְלִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמְּהוֹן, דִּכְתִּיב, (שם) ׳כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךָ וְגוֹ'׳. מְנָלָן. דִּכְתִּיב, ׳וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְגוֹ', וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה׳ (בראשית לב, ג). הַשְׁתָּא נִשְׁתַּתֵּף כַּחֲדָא, וְנֵיזִיל בְּאָרְחָא, דְּהָא יְדַעְנָא דִּלְאֲתָר חַד אַזְלֵינָן, לְקַבְּלָא אַנְפּוֹי דִּשְׁכִינְתָּא. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, תָּנֵינָן, שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזוֹקִין, לָא בַּהֲלִיכָתָן וְלָא בַּחֲזָרָתָן. וַאֲנָן לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְלֵינָן, וְלָא דָּחִילְנָא.
טעם ש ׳אלה תולדות השמים והארץ׳ - שאף מה שלמטה נכלל ונקרא תולדות השמים
עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּתוּב ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) - ׳הַשָּׁמַיִם׳ - לִכְלֹל אֶת הקב"ה. ׳וְהָאָרֶץ׳ - לִכְלֹל אֶת הקב"ה וְכָל מַה שֶּׁלְּמַטָּה, אֵלּוּ נִקְרָאִים ׳תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם׳, מֵהֶם.
בלשון הזוהר
עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אָמַר רִבִּי חִיָּיא, כְּתִיב ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) - ׳הַשָּׁמַיִם׳ - לְאַכְלְלָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳וְהָאָרֶץ׳ - לְאַכְלְלָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל מַה דִּלְתַתָּא, אִינּוּן אִקְרוּן ׳תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם׳ מִנַיְיהוּ.
טעם ש ׳בהבראם׳ ו ׳באברהם׳ הכל דבר אחד - שהשמים הם ההתחלה וה מוציאה תולדות
אָמַר לוֹ, אִם כֵּן, מַהוּ ׳בְּהִבָּרְאָם׳, וְנֶאֱמַר ׳בְּה' בְּרָאָם׳? אָמַר לוֹ, הַכֹּל דָּבָר אֶחָד. כַּאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הִתְחַבְּרוּ, ה' הַזּוֹ הוֹצִיאָה תוֹלָדוֹת, וְהֵם נִקְרְאוּ ׳תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳. אָמַר לוֹ, אִם כֵּן, בַּמֶּה בֵּאַרְנוּ ׳בְּה' בְּרָאָם׳ - בְּאַבְרָהָם? אָמַר לוֹ, הַכֹּל דָּבָר אֶחָד הוּא. ׳בְּאַבְרָהָם׳ - זֶהוּ הַשָּׁמַיִם, שֶׁמִּשָּׁם מַתְחִילִים לְהִתְפַּשֵּׁט. ׳בְּה' בְּרָאָם׳, וְזֶהוּ וְהָאָרֶץ, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי מַהוּ ׳בְּהִבָּרְאָם׳, וְאִתְּמַר ׳בְּה' בְּרָאָם׳. אָמַר לֵיהּ כֹּלָּא חַד מִלָּה, כַּד שָׁמַיִם אִתְחַבָּרוּ, הַאי ה' אַפִּיקַת תּוֹלְדוֹת, וְאִינּוּן אִקְרוּן ׳תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳. אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי, בְּמַאי אוֹקִימְנָא ׳בְּה' בְּרָאָם׳ - בְּאַבְרָהָם. אָמַר לֵיהּ כֹּלָּא חַד מִלָּה הוּא, ׳בְּאַבְרָהָם׳ - הַיְינוּ הַשָּׁמַיִם, דְּמִתַּמָּן שַׁרְיָין לְאִתְפַּשְׁטָא. ׳בְּה' בְּרָאָם׳, הַיְינוּ וְהָאָרֶץ, וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
העולם הזה נברא בה ׳שבבהבראם והעולם הבא ביו"ד׳ - ונהר יצא מעדן
אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד). וְלָמַדְנוּ, הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְה', שֶׁכָּתוּב ׳בְּהִבָּרְאָם׳. וְהָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְי', שֶׁכָּתוּב ׳וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - לִכְלֹל הַשָּׁמַיִם. ׳אֶת הַגָּן׳ - לִכְלֹל אֶת הָאָרֶץ.
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, וְהָא אוֹלִיפְנָא, דִּכְתִּיב, ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד). וְתָנֵינָן, הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּה', דִּכְתִּיב ׳בְּהִבָּרְאָם׳. וְהָעוֹלָם הַבָּא, נִבְרָא בְּי', דִּכְתִּיב, ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן׳ (בראשית ב, י) - לְאַכְלְלָא הַשָּׁמַיִם. ׳אֶת הַגָּן׳ - לְאַכְלְלָא אֶת הָאָרֶץ.
׳מעין גנים׳ הוא השמים ו ׳באר מים חיים׳ באר יצחק - והנוזלים עולים בראש המלך
וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב ׳מַעְיַן גַּנִּים׳ (שיר השירים ד, טו) - זֶהוּ הַשָּׁמַיִם, ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ - שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר׳ (בראשית כו, כה) - שֶׁכָּתוּב (שם) ׳וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְגוֹ'׳. ׳וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳, שֶׁאֵלּוּ מִתְקַשְּׁטִים לְמַעְלָה וְעוֹלִים בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. שֶׁכָּתוּב ׳כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ׳ (תהלים קח, ה).
בלשון הזוהר
וְהָא אוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, ׳מַעְיַן גַּנִּים׳ (שיר השירים ד, טו) - דָּא הִיא הַשָּׁמַיִם, ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים׳ - דִּכְתִּיב, ׳וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר׳ (בראשית כו, כה) - דִּכְתִיב (שם) ׳וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַחְפּוֹר בְּאֵר אַחֶרֶת וְגוֹ'׳. וְנוֹזְלִין ׳מִן לְבָנוֹן׳, דְּאִינּוּן מִתְעַטְּרִין לְעֵילָּא, וְסַלְּקִין בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא. דִּכְתִּיב, ׳כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ׳ (תהילים קח, ה).
׳מן לבנון׳ יוצאים לבינה ונמשכים לכל הקצוות עד הים הגדול - ומשם יצאו תולדות לכל
׳מִן לְבָנוֹן׳ - מִשָּׁם יוֹצְאִים לְבִינָה. וְנִמְשָׁךְ וּמִתְפַּשֵּׁט לְכָל הַקְּצָווֹת, עַד שֶׁנִּמְשָׁכִים אֵלּוּ הַמְּקוֹרוֹת וְיוֹרְדִים לְהִתְכַּנֵּס לְמָקוֹם שֶׁנִּקְרָא הַיָּם הַגָּדוֹל. שֶׁכָּתוּב ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְגוֹ'׳ (קהלת א, ז). וְכָתוּב ׳הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְגוֹ'׳ (ישעיה נא, א). וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב, ׳גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה וְגוֹ'׳ (שיר השירים ד, יב). וּמִכָּאן יָצְאוּ תוֹלָדוֹת לְכֻלָּם, שֶׁכָּתוּב ׳בְּהִבָּרְאָם׳, בְּה' בְּרָאָם מַמָּשׁ, בְּאַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וַאֲפִלּוּ בְּיַעֲקֹב מַמָּשׁ. וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
בלשון הזוהר
׳מִן לְבָנוֹן׳ - מִתַּמָּן נָפְקִין לְבִינָה. וְנָגִיד וְאִתְמְשַׁךְ לְכָל זִוְויָין, עַד דְּנַגְדִּין אִינּוּן מַבּוּעִין, וְנַחְתִּין לְאִתְכַּנְּשָׁא לְאֲתָר דְּאִקְרֵי יַמָּא רַבָּא. דִּכְתִּיב, ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְגוֹ'׳ (קהלת א, ז). וּכְתִיב, ׳הַבִּיטוּ אֶל צוּר חוּצַּבְתֶּם וְגוֹ'׳ (ישעיהו נא, א). לְבָתַר כְּתִיב, ׳גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה וְגוֹ'׳ (שיר השירים ד, יב). וּמִכָּאן, נְפִיקוּ תּוֹלְדוֹת לְכֹלָּא, דִּכְתִּיב, ׳בְּהִבָּרְאָם׳, בְּה' בְּרָאָם מַמָּשׁ, בְּאַבְרָהָם. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וַאֲפִילּוּ בְּיַעֲקֹב מַמָּשׁ. וְכֹלָּא חַד מִלָּה.
התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה
סוד ואנכי לא אשכחך ומעשה גילוי הסוד לרבי חייא
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.