קושיית הרווחה שביונה - ותשובת מיתתו משלושה ימים
בשלח · ׳מה תצעק אלי׳ - סוד יונה בדג ולמידת זמן התפילה · מאמר 8 · פיסקה 3 · דף מח ע"א
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי, מַאי דִּכְתִּיב, ׳קָרָאתִי מִצָּרָה לִי׳ (יונה ב, ג) - הָא לָא אִתְחָזֵי, דְּכָל הַאי רְוָוחָא הֲוָה לֵיהּ. אֶלָּא וַדַּאי, כֵּיוָן דְּאַחְמֵי לֵיהּ הַהוּא נוּנָא, כָּל מַה דִּי בְּיַמָּא וּבִתְהוֹמוֹי - מִית, דְּלָא יָכִיל תְּלַת יוֹמִין לְמִסְבַּל. כְּדֵין עָקַת לֵיהּ לְיוֹנָה.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, מַה שֶּׁכָּתוּב ׳קָרָאתִי מִצָּרָה לִי׳ (יונה ב, ג) - הֲרֵי לֹא נִרְאֶה שֶׁכָּל הָרְוָחָה הַזּוֹ הָיְתָה לוֹ? אֶלָּא וַדַּאי, כֵּיוָן שֶׁהֶרְאָה לוֹ אוֹתוֹ הַדָּג כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם וּבִתְהוֹמָיו - מֵת, שֶׁלֹּא יָכֹל שְׁלֹשָׁה יָמִים לִסְבֹּל, וְאָז הָיְתָה לְיוֹנָה מְצוּקָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, אי הכי, מאי דכתיב, ׳קראתי מצרה לי׳ (יונה ב, ג) - הא לא אתחזי, דכל האי רווחא הוה ליה. אלא ודאי, כיון דאחמי ליה ההוא נונא, כל מה די בימא ובתהומוי - מית, דלא יכיל תלת יומין למסבל. כדין עקת ליה ליונה.
התרגום: ואם תאמר, אם כך, מה שכתוב ׳קראתי מצרה לי׳ (יונה ב, ג) - הרי לא נראה שכל הרוחה הזו היתה לו? אלא ודאי, כיון שהראה לו אותו הדג כל מה שבים ובתהומיו - מת, שלא יכל שלשה ימים לסבל, ואז היתה ליונה מצוקה.
מן המפרשים
הסולם: ואי תימא וכו': ואם תאמר, אם כן, מהו שכתוב, קראתי מצרה לי, שלא נראה מזה, שהיה לו שם כל הרוחה הזאת. ומשיב. אלא ודאי, שאחר, שהדג הזה הראה לו כל מה שבים ובתהומות, מת. שלא יכול לסובלו שלשה ימים. ואז נעשה צר ליונה.