מנוי הדג לשמירת יונה - ואבן טובה מאירה למראהו
בשלח · ׳מה תצעק אלי׳ - סוד יונה בדג ולמידת זמן התפילה · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף מח ע"א
לשון הזוהר
אֲבָל הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, וַיְמַן יהו"ה אֶת יוֹנָה לַדָּג, דְּהוּא מָנָה, הוּא דִּמְשַׁדֵּר לֵיהּ. אֶלָּא וַדַּאי, הַהוּא דָּג הוּא הֲוָה מָנָה לְיוֹנָה, לְנַטְרָא לֵיהּ מִן שְׁאַר נוּנִי יַמָּא, וְיֶהוֵי גָּנִיז בְּגַוֵּיהּ. וְכֵיוָן דְּאַעֲלֵיהּ בְּגַוֵּיהּ, חָמָא יוֹנָה בְּמֵעוֹי, פּוּתְיָא דַּאֲתָר יַמָּא (נ"א פותיא דאתר דמעוי) כְּמוֹ הֵיכְלָא רַבְרְבָא, וּתְרֵין עֵינוֹי דְּהַהוּא נוּנָא, דְּנָהֲרִין כְּשִׁמְשָׁא, וְאֶבֶן טָבָא הֲוָה בְּמֵעוֹי, דְּנָהִיר לֵיהּ, וַהֲוָה חָמֵי כָּל מַה דִּי בְּיַמָּא וּבִתְהוֹמוֹי.
תרגום
וַיְמַן ה' אֶת יוֹנָה לַדָּג, שֶׁהוּא מָנָה, הוּא שָׁלַח אוֹתוֹ. אֶלָּא וַדַּאי אוֹתוֹ דָג הָיָה מָנָה לְיוֹנָה לִשְׁמֹר אוֹתוֹ מִשְּׁאָר דְּגֵי הַיָּם וְיִהְיֶה גָנוּז בְּתוֹכוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהִכְנִיסוֹ לְתוֹכוֹ, רָאָה יוֹנָה בְּמֵעָיו רֹחַב שֶׁל מְקוֹם הַיָּם (רֹחַב שֶׁל מָקוֹם מֵעָיו) כְּמוֹ הֵיכָל גָּדוֹל, וּשְׁנֵי עֵינֵי אוֹתוֹ דָג שֶׁמְּאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ, וְאֶבֶן טוֹבָה הָיְתָה בְּמֵעָיו שֶׁמְּאִירָה לוֹ, וְהָיָה רוֹאֶה כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם וּבִתְהוֹמָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל האי קרא הכי מבעי ליה, וימן יהו"ה את יונה לדג, דהוא מנה, הוא דמשדר ליה. אלא ודאי, ההוא דג הוא הוה מנה ליונה, לנטרא ליה מן שאר נוני ימא, ויהוי גניז בגויה. וכיון דאעליה בגויה, חמא יונה במעוי, פותיא דאתר ימא (נ"א פותיא דאתר דמעוי) כמו היכלא רברבא, ותרין עינוי דההוא נונא, דנהרין כשמשא, ואבן טבא הוה במעוי, דנהיר ליה, והוה חמי כל מה די בימא ובתהומוי.
התרגום: וימן ה' את יונה לדג, שהוא מנה, הוא שלח אותו. אלא ודאי אותו דג היה מנה ליונה לשמר אותו משאר דגי הים ויהיה גנוז בתוכו. וכיון שהכניסו לתוכו, ראה יונה במעיו רחב של מקום הים (רחב של מקום מעיו) כמו היכל גדול, ושני עיני אותו דג שמאירים כשמש, ואבן טובה היתה במעיו שמאירה לו, והיה רואה כל מה שבים ובתהומיו.
מן המפרשים
הסולם: אבל האי קרא וכו': אבל מקרא זה כך היה צריך לומר, וימן ה' את יונה לדג, שהוא המנה ששלח ה' לדג. ומשיב, אלא ודאי, שדג הזה היה מנה ליונה, לשמור אותו מכל שאר דגי הים, ויהיה גנוז בו. וכיון שהביאו ה' בתוכו, ראה יונה במעיו, את הרוחב של…
אור יקר: הוה מנה ליונה שכיון שהי ו מטילין כ״ב אותיות, ושם כ״ב וסודו פי׳ בארוכה בפ׳ שמות סימן (י). עוד יש בו ד׳ תיבות שהם ילחם כנגד ה׳ אתרונה שהיא בעלת המלחמה, וכלי המלחמה בידה, לכם כנגד וא״ו ששם ישראל שש. קצוות, ואתם בסוד ה׳ ראשונה…