ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 8לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בשלח · מאמר 8

׳מה תצעק אלי׳

זוהר ח"ב, פרשת בשלח, דף מז:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

סוד יונה בדג ולמידת זמן התפילה

פתיחת ר' יהודה - וימן ה' דג גדול ליונה

׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דָּבָר׳ (שמות יד, טו) זֶה נִתְבָּאֵר בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא, וְשָׁם הוּא הַסּוֹד שֶׁלּוֹ. ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה׳ - רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יהו"ה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה׳ (יונה ב, ב). מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳וַיְמַן יהו"ה דָּג גָּדוֹל׳. ׳וַיְמַן׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׳ (דניאל א, ה) - אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם.

בלשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי׳ (שמות יד, טו) - מִלָּה דָּא הָא אוּקְמוּהָ בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, וְתַמָּן הוּא רָזָא דִּילֵיהּ. ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה׳ - ר' יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יהו"ה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה׳ (יונה ב, ב). מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, ׳וַיְמַן יהו"ה דָּג גָּדוֹל׳. ׳וַיְמַן׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׳ (דניאל א, ה) - אֲשֶׁר מִנָּהּ אֶת מַאֲכַלְכֶם.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מנוי הדג לשמירת יונה - ואבן טובה מאירה למראהו

אֲבָל הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, וַיְמַן יהו"ה אֶת יוֹנָה לַדָּג, שֶׁהוּא מָנָה, הוּא שָׁלַח אוֹתוֹ. אֶלָּא וַדַּאי אוֹתוֹ דָג הָיָה מָנָה לְיוֹנָה לִשְׁמֹר אוֹתוֹ מִשְּׁאָר דְּגֵי הַיָּם וְיִהְיֶה גָנוּז בְּתוֹכוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהִכְנִיסוֹ לְתוֹכוֹ, רָאָה יוֹנָה בְּמֵעָיו רֹחַב שֶׁל מְקוֹם הַיָּם (נ"א: רֹחַב שֶׁל מָקוֹם מֵעָיו) כְּמוֹ הֵיכָל גָּדוֹל, וּשְׁנֵי עֵינֵי אוֹתוֹ דָג שֶׁמְּאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ. וְאֶבֶן טוֹבָה הָיְתָה בְּמֵעָיו שֶׁמְּאִירָה לוֹ, וְהָיָה רוֹאֶה כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם וּבִתְהוֹמָיו.

בלשון הזוהר

אֲבָל הַאי קְרָא הָכִי מִבָּעֵי לֵיהּ, וַיְמַן יהו"ה אֶת יוֹנָה לַדָּג, דְּהוּא מָנָה, הוּא דִּמְשַׁדֵּר לֵיהּ. אֶלָּא וַדַּאי, הַהוּא דָּג הוּא הֲוָה מָנָה לְיוֹנָה, לְנַטְרָא לֵיהּ מִן שְׁאַר נוּנִי יַמָּא, וְיֶהוֵי גָּנִיז בְּגַוֵּיהּ. וְכֵיוָן דְּאַעֲלֵיהּ בְּגַוֵּיהּ, חָמָא יוֹנָה בְּמֵעוֹי, פּוּתְיָא דַּאֲתָר יַמָּא (נ"א: פּוּתְיָא דַּאֲתָר דִּמְעוֹי) כְּמוֹ הֵיכְלָא רַבְרְבָא, וּתְרֵין עֵינוֹי דְּהַהוּא נוּנָא, דְּנָהֲרִין כְּשִׁמְשָׁא. וְאֶבֶן טָבָא הֲוָה בְּמֵעוֹי, דְּנָהִיר לֵיהּ, וַהֲוָה חָמֵי כָּל מַה דִּי בְּיַמָּא וּבִתְהוֹמוֹי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קושיית הרווחה שביונה - ותשובת מיתתו משלושה ימים

וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, מַה שֶּׁכָּתוּב ׳קָרָאתִי מִצָּרָה לִי׳ (יונה ב, ג) - הֲרֵי לֹא נִרְאֶה שֶׁכָּל הָרְוָחָה הַזּוֹ הָיְתָה לוֹ? אֶלָּא וַדַּאי, כֵּיוָן שֶׁהֶרְאָה לוֹ אוֹתוֹ הַדָּג כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם וּבִתְהוֹמָיו - מֵת, שֶׁלֹּא יָכֹל שְׁלֹשָׁה יָמִים לִסְבֹּל. וְאָז הָיְתָה לְיוֹנָה מְצוּקָה.

בלשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי, מַאי דִּכְתִּיב, ׳קָרָאתִי מִצָּרָה לִי׳ (יונה ב, ג) - הָא לָא אִתְחָזֵי, דְּכָל הַאי רְוָוחָא הֲוָה לֵיהּ. אֶלָּא וַדַּאי, כֵּיוָן דְּאַחְמֵי לֵיהּ הַהוּא נוּנָא, כָּל מַה דִּי בְּיַמָּא וּבִתְהוֹמוֹי - מִית, דְּלָא יָכִיל תְּלַת יוֹמִין לְמִסְבַּל. כְּדֵין עָקַת לֵיהּ לְיוֹנָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שביעות רצון יונה - הריגת הדג ונשיכת דגי הים סביבו

שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹנָה אֶת כָּל אוֹתָהּ רְוָחָה, הָיָה שָׂמֵחַ. אָמַר הקב"ה, וּמַה תִּרְצֶה יוֹתֵר? וְכִי לָזֶה הִכְנַסְתִּי אוֹתְךָ כָּאן? מֶה עָשָׂה? הָרַג אֶת אוֹתוֹ דָג וּמֵת, וְכָל שְׁאָר דְּגֵי הַיָּם הָיוּ סְבִיב אוֹתוֹ דָג, זֶה נוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ מִצַּד זֶה, וְזֶה נוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ מִצַּד זֶה. וְאָז רָאָה יוֹנָה אֶת עַצְמוֹ בְּצָרָה. מִיָּד - ׳וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יהו"ה׳.

בלשון הזוהר

דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כֵּיוָן דְּחָמָא יוֹנָה כָּל הַהוּא רְוָוחָא, הֲוָה חַדֵּי. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמַה תִּבְעֵי יַתִּיר, לְהָא אֲעִילְנָא לָךְ הָכָא. מָה עֲבַד, קָטַל לְהַהוּא נוּנָא וּמִית, וְכָל שְׁאַר נוּנֵי יַמָּא, הֲווֹ סַחֲרֵי סַחֲרָנִיהּ דְּהַהוּא נוּנָא, דָּא נָשִׁיךְ לֵיהּ מֵהַאי גִּיסָא, וְדָא נָשִׁיךְ לֵיהּ מֵהַאי גִּיסָא. כְּדֵין חָמָא יוֹנָה גַּרְמוֹי בְּעָקוּ. מִיַּד - ׳וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יהו"ה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מדג לדגה - קראתי מצרה מלשון מיתה ולא ישיבה

בַּתְּחִלָּה דָּג, וְכָעֵת דָּגָה, כַּנֶּאֱמַר ׳וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה׳ (שמות ז, כא). וְאָז כָּתוּב ׳קָרָאתִי מִצָּרָה לִי׳, וְלֹא כָתוּב ׳הָיִיתִי בְצָרָה׳ אוֹ ׳יָשַׁבְתִּי בְצָרָה׳, אֶלָּא ׳קָרָאתִי׳, מֵאוֹתָהּ צָרָה שֶׁהֵצִיקוּ לִי דְּגֵי הַיָּם. ׳מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי׳, שֶׁהֲרֵי מֵת. וְלֹא כָתוּב ׳מִבֶּטֶן חַי׳ אוֹ ׳מִבֶּטֶן דָּג׳, אֶלָּא שֶׁהָיָה וַדַּאי מֵת.

בלשון הזוהר

בְּקַדְמִיתָא דָּג, וְהַשְׁתָּא דָּגָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה׳ (שמות ז, כא). וּכְדֵין כְּתִיב, ׳קָרָאתִי מִצָּרָה לִי׳, וְלָא כְּתִיב ׳הָיִיתִי בַּצָּרָה׳, אוֹ ׳יָשַׁבְתִּי בַּצָּרָה׳, אֶלָּא ׳קָרָאתִי׳, מֵהַהוּא עָקוּ דְּעָאקִין לִי נוּנִי יַמָּא. ׳מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי׳, דְּהָא מִית. וְלָא כְּתִיב ׳מִבֶּטֶן חַי׳, אוֹ ׳מִבֶּטֶן דָּג׳, אֶלָּא דְּוַדַּאי הֲוָה מִית.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קבלת תפילת יונה - החיאת הדג והקאתו ליבשה לעין כל

כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, קִבֵּל אוֹתוֹ הקב"ה, וְהֶחֱיָה אֶת הַדָּג הַזֶּה, וְהוֹצִיאוֹ לַיַּבָּשָׁה לְעֵין כֹּל. שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה׳ (יונה ב, יא) - וְכֻלָּם רָאוּ אֶת מַעֲשֵׂה הקב"ה.

בלשון הזוהר

כֵּיוָן דְּצַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, קַבִּיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַחְיֵיהּ לֵיהּ לְהַאי נוּנָא, וְאַפִּיק לֵיהּ לְיַבֶּשְׁתָּא לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא. דִּכְתִּיב, ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה׳ - וְחָמוּ כֻּלְּהוּ, עֲבִידְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳ה' אלהיו׳ ו ׳אלי׳ דוקא - קשר התפילה למקומה

מַה כָּתוּב? ׳וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יהו"ה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה׳ (יונה ב, ב) - לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה קָשׁוּר בּוֹ. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳יהו"ה אֱלֹהָיו׳, וְלֹא כָתוּב ׳וַיִתְפַּלֵּל אֶל יהו"ה׳ וְלֹא יוֹתֵר, אֶלָּא ׳יהו"ה אֱלֹהָיו׳. אַף כָּאן, ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי׳ (שמות יד, טו) - ׳אֵלַי׳ דַּוְקָא.

בלשון הזוהר

מַה כְּתִיב, ׳וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יהו"ה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה׳ - לַאֲתָר דְּהֲוָה קָשִׁיר בֵּיהּ. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב ׳יהו"ה אֱלהָיו׳, וְלָא כְּתִיב ׳וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יהו"ה׳ וְלָא יַתִּיר, אֶלָּא ׳יהו"ה אֱלהָיו׳. אוּף הָכָא, ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי׳ - ׳אֵלָי׳ דַּיְיקָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳ויסעו׳ - הפסקת התפילה ולא נסיעה ממשית

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. אחר שביאר הזוה"ק כל הענין של יונה הנביא מפרש לפ"ז כי מה שאמר הכתוב ׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ׳ (שמות יד, טו). ׳וְיִסָּעוּ׳אין הכוונה ליסוע בתוך הים אלא מִלְּהַרְבּוֹת בִּדְבָרִים. של תפילה וצעקה ומשום ש זֶה לֹא זְמַן תְּפִלָּה כָּעֵת.ובהכרח כך יש לפרש שהרי כתוב ׳וְיִסָּעוּ׳וקשה , וְכִי לְאֵיזֶה מָקוֹם צִוָּה אוֹתָם שֶׁיִּסְעוּ, שֶׁהֲרֵי עַל הַיָּם הֵם הָיוּ שְׁרוּיִים? ולא יכלו ליסוע לשום מקום אֶלָּאבהכרח חָזַר לְמַעְלָה, לתחילת הפסוק שֶׁכָּתוּב ׳מַה תִּצְעַק אֵלָי׳ להנהגת ת"ת דז"א - שֶׁהֲרֵי כֻּלָּםכלל ישראל בְּמָקוֹם זֶה עוֹמְדִים. ומושרשים וְעַל זֶה ׳וְיִסָּעוּ׳, יִסְעוּ מִזֶּה, שֶׁזֶּה אֵינוֹ הַזְּמַן.ונס של קריעת ים סוף לא היה יכול להיות מצד הארת ת"ת אלא גבוה למעלה מכך שהיה הדבר תלוי ומשתלשל בהנהגת [במזלא היא הדיקנא] כמבואר בספרא דצניעותא.

בלשון הזוהר

׳דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִּסָעוּ׳ (שמות יד, טו). ׳וְיִּסָעוּ׳ מִלְּאַסְגָּאָה מִלִּין, לָאו עִידָנָא דִּצְלוֹתָא הַשְׁתָּא. ׳וְיִּסָעוּ׳, וְכִי לְאָן אֲתָר פָּקִד לוֹן דְּיִנְטְלוּן, דְּהָא עַל יַמָּא הֲווֹ שָׁרָאן. אֶלָּא אַהְדָּר לְעֵילָּא, דִּכְתִּיב ׳מַה תִּצְעַק אֵלָי׳ - דְּהָא כֻּלְּהוּ בַּאֲתָר דָּא קַיְימֵי. וְעַל דָּא ׳וַיִּסְעוּ׳, יִנְטְלוּן מִן דָּא, דְּלָאו עִדָנָא הוּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ואתה הרם את מטך׳

שתי פעולות המטה בנס כפול בים

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.