ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 5לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בשלח · מאמר 9

׳ואתה הרם את מטך׳

זוהר ח"ב, פרשת בשלח, דף מח.
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

שתי פעולות המטה בנס כפול בים

הרמת המטה הרשום בשם הקדוש - לצד אחד מן המים

׳וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךְ וְגוֹ'׳יש לדקדק מהו לשון (שמות יד, טז) - ׳הָרֵם אֶת מַטְּךְ׳ - שֶׁבּוֹ רָשׁוּם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. נְטֵה יָדְךְלשום הטייה מכוונת ולא הרמה בעלמא, דווקא בַּצַּד שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְכֵיוָן שֶׁהַמַּיִם יִרְאוּ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, הֵם יִבְרְחוּ מִמֶּנּוּ וּמִלְּפָנָיו. (נ"א: לְפָנָיו). וְעַל זֶהומשום כך ׳וּנְטֵה אֶת יָדְךְ׳באופן כזה שהשם יהיה - לְצַד אֶחָד, שֶׁאֶת הַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים שֶׁל אוֹתוֹ הַמַּטֶּה הִצְטָרֵךְ אוֹתוֹ לְמַיִם (נ"א: לִדְבָרִים) אֲחֵרִים. הוצאת המים מן הצור בחורב והוצאת המים מן הסלע בקדש, [ושני צדדים האחרים חד השם הקדוש כאן לקריעת ים סוף וחד לעשרת המכות]:

בלשון הזוהר

(ס"א: אלא בעתיקא תלייא מלתא) ׳וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וְגוֹ'׳ (שמות יד, טז) - ׳הָרֵם אֶת מַטְּךָ׳ - דִּי בֵּיהּ רָשִׁים שְׁמָא קַדִּישָׁא, אַרְכִּין יְדָךְ בְּסִטְרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְכֵיוָן דִּיֶחמוּן מַיָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא, יָעַרְקוּן מִנֵּיהּ וּמִקַמֵיה (נ"א: קמיה). וְעַל דָּא, ׳וּנְטֵה אֶת יָדְךָ׳ - לְסִטְרָא חֲדָא, דְּסִטְרִין אַחֲרָנִין דְּהַהוּא מַטֶּה, אִצְטְרִיךְ לָךְ לְמַיִּין (נ"א: ליה למלין) אַחֲרָנִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מטה האלהים ומטה משה - אחדותם ויד שמאל מצד הגבורה

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר,שאל לאביו רשב"י רָאִיתִי שֶׁלִּפְעָמִים הַמַּטֶּה הַזֶּה נִקְרָא מַטֵּה הָאֱלֹהִים, וְלִפְעָמִים נִקְרָא מַטֵּה מֹשֶׁה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן (שנים הָיוּ, וְכָךְ בֵּאַרְנוּ) בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, יָפֶה אָמַר, שֶׁכֻּלָּם אֶחָד, כל השמות עניינם אחד בֵּין שֶׁתֹּאמַר שֶׁל בסוד מטה האלוהים הקב"ה, בֵּין שֶׁתֹּאמַר שֶׁל מֹשֶׁה.. וְהַמַּטֶּה הַזֶּה,כאשר נשתמש בו משה היה זה לְעוֹרֵר צַד הַגְּבוּרָה. היינו שהגם שהמטה היה גשמי כאשר נתלבש בו מט"ט שר הפנים בסוד מט"ה אז פעל את פעולתו ולכן ב' השמות עניינם אחד משום שהמטה פעל רק כשב' הכוחות נתקשרו זה עם זה. וְעַל זֶה ׳וּנְטֵה אֶת יָדְךְ׳ידך זה, יַד שְׂמֹאל, בדווקא שֶׁהִיא מִצַּד הַגְּבוּרָה.ומש"כ נטה את ידך על המים היינו לפעול גבורה 'במים'

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, חֲמֵינָא, דְּזִמְנִין אִתְקְרֵי הַאי מַטֶּה, מַטֵּה הָאֱלהִים, וּלְזִמְנִין אִתְקְרֵי מַטֵּה דְּמֹשֶׁה. אָמַר ר' שִׁמְעוֹן (תרי הוו והכי אוקימנא) בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, שַׁפִּיר קָאָמַר, דְּכֻלְּהוּ חַד, בֵּין תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבֵין תֵּימָא דְּמֹשֶׁה, וְהַאי מַטֶה, לְאַתְעֲרָא סִטְרָא דִּגְבוּרָה. וְעַל דָּא, ׳וּנְטֵה אֶת יָדְךָ׳, יְדָא דִּשְׂמָאלָא, דְּאִיהוּ בְּסִטְרָא דִּגְבוּרָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

תוכחת רשבי - קושיית נטיית שמאל ליבוש המים

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אוֹי לְאוֹתָם שֶׁלֹּא רוֹאִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים בַּתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה קוֹרֵאת לִפְנֵיהֶם בְּכָל יוֹם, (ס"א: וְלֹא יוֹדְעִים) וְלֹא מַשְׁגִּיחִים. בֹּא רְאֵה, מִצַּד הַגְּבוּרָה מִתְעוֹרְרִים הַמַּיִם בָּעוֹלָם, גבורות גשמים וְיוֹצְאִים מַיִם, וְכָעֵת רוֹצֶה הקב"ה לְיַבֵּשׁ אֶת הַמַּיִם, כדי שיעברו ישראל ביבשה בתוך הים לָמָּה ׳וּנְטֵה אֶת יָדְךְ׳, שֶׁהוּא שְׂמֹאל?והרי גבורה מביאה מים לעולם

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, וַוי לְאִינוּן דְּלָא חָמָאן, וְלָא מִסְתַּכְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, וְאוֹרַיְיתָא קָארֵי קָמַיְיהוּ בְּכָל יוֹמָא, (ס"א: ולא ידעין) וְלָא מַשְׁגִּיחִין. תָּא חֲזֵי, בְּסִטְרָא דִּגְבוּרָה מִתְעָרֵי מַיָּא בְּעָלְמָא, וְנַפְקֵי מַיָּא, וְהַשְׁתָּא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַגְבָא מַיָּא, אֲמַאי ׳וּנְטֵה אֶת יָדְךָ׳, דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שני פעולות המטה - ייבוש הים והשבתו על המצרים

אֶלָּאבתחילה ׳הָרֵם אֶת מַטְּךְ׳בצד ששם הוי"ה חקוק בו כלפי הים כדי (שמות יד, טז) - לְיַבֵּשׁ אֶת הַמַּיִם. כדי לבטל כח הגבורה שממנה המים ואז ישאר כח יעקב לבדו וע"י כך יבק"ע המים באותיות יעק"ב ואח"כ ׳וּנְטֵה אֶת יָדְךְ׳ - לְהָשִׁיב אֶת הַמַּיִם, על המצרים וכל זאת כדי לְעוֹרֵר אֶת צַד הַגְּבוּרָה וּלְהָשִׁיב הַמַּיִם עַל הַמִּצְרִים. כמש"כ וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים, וכמש"כ וישב הים לאיתנ"ו- תנא"ו, ותנאי כפול היה שיקרע לישראל ויטביע המצרים וּמִשּׁוּם כָּךְ שְׁנֵי דְבָרִיםכתובים כָּאן, כי בתחילה רק היה צריך להרים את היד ורק אח"כ אחר שעברו ישראל היה צריך לנטות את היד, שֶׁכָּתוּב ׳הָרֵם אֶת מַטְּךְ, וּנְטֵה אֶת יָדְךְ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ׳והיינו שכבר בתחילה נצטווה על כל הפעולות העתידיות..

בלשון הזוהר

אֶלָּא ׳הָרֵם אֶת מַטְּךָ׳ (שמות יד, טז) - לְנַגְבָא מַיָּא. ׳וּנְטֵה אֶת יָדְךָ׳ - לְאָתָבָא מַיָּא, לְאַתְעֲרָא סִטְרָא דִּגְבוּרָה, וּלְאָתָבָא מַיָּא עַל מִצְרַיִם. וּבְגִין כַּךְ, תְּרֵין מִלִּין הָכָא, דִּכְתִּיב ׳הָרֵם אֶת מַטְּךָ, וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נס בתוך נס - קפיאת תהומות והליכה ביבשה בלב ים

וַהֲרֵי הַתְּהוֹמוֹת הָיוּ? וכאן שואל איך נתקיימה 'הבקיעה' לגמרי, תחת פני המיםאֶלָּאמלמד ש הקב"ה עָשָׂה נֵס בְּתוֹךְ נֵס,כמו ש כַּנֶּאֱמַר ׳קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׳ והיינו שקפאו המים התחתונים ונבקעו המים שמעליהם. (שמות טו, ח) - וְהָיוּ הוֹלְכִים בַּיַּבָּשָׁה ׳בְּתוֹךְ הַיָּם׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה׳ (שמות יד, טז).

בלשון הזוהר

וְהָא תְּהוֹמֵי הֲווֹ. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עָבֵד נִיסָא גּוֹ נִיסָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳קָפְאוּ תְהוֹמוֹת בְּלֶב יָם׳ (שמות טו, ח) - וַהֲוָה אַזְלִין בְּיַבֶּשְׁתָּא בְּגוֹ יַמָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ויסר את אפן מרכבתיו׳

שבירת שלטון מעלה, ומעשה שושביני כנסת ישראל

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.