׳ויסר את אפן מרכבתיו׳
שבירת שלטון מעלה, ומעשה שושביני כנסת ישראל
מראה שלטון הקב"ה בכל - שלא יעבור לעולם
׳וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו׳ (שמות יד, כה). רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת׳ (יחזקאל א, טו) - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ וְנִתְבָּאֵר. אֲבָל בֹּא רְאֵה, הקב"ה בַּכֹּל מַרְאֶה אֶת שִׁלְטוֹנוֹ, וְשִׁלְטוֹנוֹ זֶה לֹא יַעֲבֹר לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
בלשון הזוהר
׳וַיָּסַר אֶת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו׳ (שמות יד, כה). רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, ׳וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת׳ (יחזקאל א, טו) - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ וְאִתְּמַר. אֲבָל תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכוֹלָּא אִתְחָזֵי שֻׁלְטָנוּתָא דִּילֵיהּ, וְשֻׁלְטָנֵיהּ דִּי לָא תַּעְדֵּי לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
נטיעת העולם באברהם, קיומו ביצחק, תפארתו ביעקב
וְעָשָׂה שִׁלְטוֹן בָּאָבוֹת. נָטַל אֶת אַבְרָהָם וְהֶעֱמִיד בּוֹ אֶת הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) בְּהִבָּרְאָם, וּפֵרְשׁוּהָ. נָטַל אֶת יִצְחָק וְשָׁתַל בּוֹ אֶת הָעוֹלָם, שֶׁהוּא קַיָּם לְעוֹלָמִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק׳ (בראשית יז, כא). נָטַל אֶת יַעֲקֹב, וְהוֹשִׁיבוֹ לְפָנָיו וְהִשְׁתַּעֲשַׁע עִמּוֹ, וְהִתְפָּאֵר בּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיה מט, ג).
בלשון הזוהר
וְעָבִיד שׁוּלְטָנוּתָא בַּאֲבָהָן. נָטַל לְאַבְרָהָם, וְקִיֵּים בֵּיהּ עָלְמָא, דִּכְתִּיב, ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ׳ (בראשית ב, ד) בְּהִבָּרְאָם, וְאוּקְמוּהָ. נָטִיל יִצְחָק, וְשָׁתִיל בֵּיהּ עָלְמָא, דְּאִיהוּ קַיָּים לְעָלְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק׳ (בראשית יז, כא). נָטַל יַעֲקֹב, וְאוֹתְבֵיהּ קָמֵיהּ, וְאִשְׁתַּעֲשַׁע בַּהֲדֵיהּ, וְאִתְפָּאַר בֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳ (ישעיהו מט, ג).
יעקב אחוז בעץ החיים - לא מת אלא נאסף
וּבֹא רְאֵה, יַעֲקֹב אָחַז בְּעֵץ הַחַיִּים שֶׁאֵין בּוֹ מָוֶת לְעוֹלָמִים, שֶׁכָּל הַחַיִּים נִתְקְנוּ בְּאוֹתוֹ הָעֵץ, וְנוֹתֵן חַיִּים לְכָל אוֹתָם שֶׁאֲחוּזִים בּוֹ. וְלָכֵן יַעֲקֹב לֹא מֵת. וּמָתַי מֵת? בְּשָׁעָה שֶׁכָּתוּב ׳וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה׳ (בראשית מט, לג). ׳הַמִּטָּה׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים ג, ז), מִשּׁוּם שֶׁבְּמִטָּה זוֹ כָּתוּב ׳רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת׳ (משלי ה, ה). וְלָכֵן כָּתוּב ׳וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה׳, וְאָז ׳וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו׳. וְעָשָׂה הקב"ה אֶת יַעֲקֹב לִבְחִיר הָאָבוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ׳ (ישעיה מא, ח).
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, יַעֲקֹב אָחִיד בְּאִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּלֵית בֵּיהּ מוֹתָא לְעָלְמִין, דְּכָל חַיִּין בְּהַהוּא אִילָנָא אִשְׁתָּכְלָלוּ, וְיָהַב חַיִּין לְכָל אִינּוּן דַּאֲחִידָן בֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ, יַעֲקֹב לָא מִית. וְאֵימָתַי מִית. בְּשַׁעֲתָא דִּכְתִּיב, ׳וַיֶּאֱסוֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה׳ (בראשית מט, לג). ׳הַמִּטָּה׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה׳ (שיר השירים ג, ז), בְּגִין דִּבְהַאי מִטָּה כְּתִיב, ׳רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוְת׳ (משלי ה, ה). וּבְגִין כָּךְ ׳וַיֶּאֱסוֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה׳ כְּתִיב, כְּדֵין ׳וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו׳. וְעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיַעֲקֹב שְׁלִימוּ דַּאֲבָהָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ׳ (ישעיהו מא, ח).
אחיזת המחנות והמרכבות למעלה - נוסעים תחת ידי השכינה
בֹּא רְאֵה, כָּל הַמַּחֲנוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וְכָל אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת, כֻּלָּם אֲחוּזִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, דְּרָגוֹת בִּדְרָגוֹת. אֵלֶּה עֶלְיוֹנִים וְאֵלֶּה תַחְתּוֹנִים, וְהַחַיָּה הַקְּדוֹשָׁה עֲלֵיהֶם. וְכָל הָאוּכְלוּסִים וְהַמַּחֲנוֹת, כֻּלָּם נוֹסְעִים תַּחַת יָדֶיהָ. עַל מַאֲמָרָהּ נוֹסְעִים וְעַל מַאֲמָרָהּ חוֹנִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל מַשִׁרְיָין דִּלְעֵילָּא, וְכָל אִינּוּן רְתִיכִין, כֻּלְּהוּ אֲחִידָן אִלֵּין בְּאִלֵּין, דַּרְגִּין בְּדַרְגִּין. אִלֵּין עִלָּאִין וְאִלֵּין תַּתָּאִין, וְחֵיוָותָא קַדִּישָׁא עָלַיְיהוּ. וְכֻלְּהוּ אוֹכְלוֹסִין וּמַשִׁרְיָין, כֻּלְּהוּ נַטְלִין תְּחוֹת יְדָהָא. עַל מֵימְרָהָא נַטְלִין, וְעַל מֵימְרָהָא שָׁרָאן.
החיה העליונה שכל החיות אחוזות בה כים גדול
וְזוֹהִי הַחַיָּה (ס"א: הָעֶלְיוֹנָה הַקְּדוֹשָׁה) שֶׁכָּל שְׁאָר הַחַיּוֹת אֲחוּזוֹת בָּהּ, וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּ (ס"א: וְנִתְקְנוּ) בִּשְׁבִילָהּ כַּמָּה חַיּוֹת לְחַיּוֹת (ס"א: אֵלּוּ עוֹלוֹת וְאֵלּוּ יוֹרְדוֹת). וְנֶאֱחָזוֹת דְּרָגוֹת בִּדְרָגוֹת, וְכָל הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים הוֹלְכִים וְשָׁטִים בַּיָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר וְגוֹ'׳ (תהלים קד, כה).
בלשון הזוהר
וְדָא הוּא חֵיוָתָא (ס"א: עילא קדישא) דְּכָל שְׁאַר חֵיוָתָא אֲחִידָן בָּהּ, וְאִשְׁתַּלְשָׁלוּ (ס"א: ואשתכללו) בְּגִינָהּ כַּמָּה חֵיוָן לְחֵיוָן (ס"א: אלין סלקין ואלין נחתין). וְאִתְאַחֲדָן דַּרְגִּין בְּדַרְגִּין, וְכֻלְּהוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין אַזְלִין וְשָׁאטִין בְּיַמָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר וְגוֹ'׳ (תהילים קד, כה).
התרגשות הים - בליעת בני העולם במערות העפר
וּכְשֶׁמַּעֲלֶה הַיָּם אֶת גַּלָּיו, כָּל הָאֳנִיּוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת, וְנִמְצָא זַעַף, וְרוּחַ קָשָׁה הוֹלֶכֶת עָלָיו בְּחֹזֶק. וּדְגֵי הַיָּם מִתְפַּזְּרִים לְכָל צַד, אֵלֶּה לַמִּזְרָח וְאֵלֶּה לַמַּעֲרָב, אֵלֶּה לַצָּפוֹן וְאֵלֶּה לַדָּרוֹם. וְכָל אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁרוֹאִים אֶת הָרֹשֶׁם עֲלֵיהֶם, לוֹקְחִים אוֹתָם וּבוֹלְעִים אוֹתָם בִּמְעָרוֹת הֶעָפָר.
בלשון הזוהר
וְכַד סָלִיק יַמָּא גַּלְגַּלּוֹי, כֻּלְּהוּ אַרְבִּין סַלְּקִין נַחְתִּין, וְזַעְפָּא אִשְׁתְּכַח, וְרוּחָא תַּקִּיפָא אַזְלָא עָלֵיהּ בִּתְקִיפוּ. וְנוּנֵי יַמָּא מִתְבַּדְּרִין לְכָל סְטַר, אִלֵּין לְמִזְרָח, וְאִלֵּין לְמַעֲרָב, אִלֵּין לַצָּפוֹן, וְאִלֵּין לַדָּרוֹם. וְכָל אִינּוּן בְּנִי עָלְמָא, דְּחָמָאן רְשִׁימָא עָלַיְיהוּ, נַטְלִין לוֹן, וּבַלְעִין לוֹן בְּקַפְטִיִרִי עַפְרָא.
בוא מנהיג הים משכך הזעף - האניות הולכות בדרך ישר
וְכָל הָאֳנִיּוֹת לֹא נוֹסְעוֹת מִמְּקוֹמָם, וְלֹא עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת, פְּרָט לְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁבָּא מַנְהִיג אֶחָד שֶׁל הַיָּם וְיוֹדֵעַ לְהַשְׁלִים רוּחַ שֶׁל זַעַף הַיָּם. כֵּיוָן שֶׁזֶּה עוֹלֶה עַל הַיָּם, שׁוֹכֵךְ מֵרָגְזוֹ, וְנִמְצֵאת מְנוּחָה. וְאָז כָּל הָאֳנִיּוֹת הוֹלְכוֹת בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, וְלֹא סוֹטוֹת לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהלים קד, כו) - זֶה דַּוְקָא. וְכָל דְּגֵי הַיָּם מִתְכַּנְּסִים לִמְקוֹמָם. וְכָל אוֹתָן הַחַיּוֹת שְׂמֵחוֹת עָלֶיהָ, וְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה הָעֶלְיוֹן שְׂמֵחוֹת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם׳ (איוב מ, כ).
בלשון הזוהר
וְכָל אַרְבִּין לָא נַטְלִין מֵאַתְרַיְיהוּ, וְלָא סַלְּקִין וְנַחְתִּין, בַּר מֵהַהוּא שַׁעֲתָא, דְּאָתֵי חַד דַּבְּרָא בְּיַמָּא, וְיָדַע לְאַשְׁלְמָא רוּחָא דְּזַעְפָּא דְּיַמָּא. כֵּיוָן דְּסָלִיק דָּא עָלֵיהּ דְּיַמָּא, שָׁכִיךְ מֵרוּגְזָא, וְנַיְיחָא אִשְׁתְּכַח. וּכְדֵין כֻּלְּהוּ אַרְבִּין אַזְלִין בְּאֹרַח מֵישָׁר, וְלָא סָטָאן לִימִינָא וּשְׂמָאלָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ׳ (תהילים קד, כו) - זֶה דַּיְיקָא. וְכָל נוּנֵי יַמָּא מִתְכַּנְּשִׁין לְאַתְרַיְיהוּ. וְכָל אִינּוּן חֵיוָון חַדָּאן עָלָהּ, וְחֵיוָון חַקְלָא עִלָּאָה חַדָּאן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ שָׁם׳ (איוב מ, כ).
כמו שלמעלה כך למטה - ים עליון וים תחתון
בֹּא רְאֵה, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה יֵשׁ לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁלְּמַטָּה יֵשׁ בַּיָּם. כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה יֵשׁ לְמַעְלָה בַּיָּם הָעֶלְיוֹן. כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה יֵשׁ לְמַטָּה. כְּמוֹ שֶׁלְּמַטָּה יֵשׁ בַּיָּם הַתַּחְתּוֹן. הַגּוּף שֶׁל אוֹתוֹ הַיָּם, הֲרֵי הִתְעוֹרַרְנוּ לַחֲבֵרֵינוּ, אֹרֶךְ וָרֹחַב, רֹאשׁ וּזְרוֹעוֹת וְשַׂעֲרוֹת הַגּוּף, הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, וְהַכֹּל נִקְרָא בִשְׁמוֹ. וּכְמוֹ זֶה לְמַטָּה לַיָּם שֶׁלְּמַטָּה, כָּךְ גַּם הָרֹאשׁ שֶׁל הַיָּם וּזְרוֹעוֹת הַיָּם וְגוּף הַיָּם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, אִית לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דִּלְתַתָּא, אִית בְּיַמָּא. כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, אִית לְעֵילָּא בְּיַמָּא עִלָּאָה. כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא אִית לְתַתָּא. כְּגַוְונָא דִּלְתַתָּא, אִית בְּיַמָּא תַּתָּאָה. גּוּפָא דְּהַהוּא יַמָּא, הָא אִתְעַרְנָא לְחַבְרָנָא, אוֹרְכָא וּפוּתְיָא, רֵישָׁא וּדְרֹעִין וְשַׂעֲרֵי גוּפָא, כֹּלָּא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְכֹלָּא בִּשְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי. וּכְגַוְונָא דָּא לְתַתָּא לְיַמָּא דִּלְתַתָּא, הָכִי נָמֵי רֵישָׁא דְּיַמָּא, וּדְרוֹעִין דְּיַמָּא, וְגוּפָא דְּיַמָּא.
זבולון שוק הימין של הגוף - ומשם חלזון התכלת
כָּתוּב ׳זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן׳ (בראשית מט, יג) - וַהֲרֵי יָם אֶחָד הָיָה בְּגוֹרָלוֹ. אֶלָּא מַה זֶּה ׳לְחוֹף יַמִּים׳? - וַדַּאי שֶׁבֵּאֲרוּהָ הַחֲבֵרִים בְּסוֹד עֶלְיוֹן. ׳וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן׳ - כַּנֶּאֱמַר ׳יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב׳ (שמות א, ה). זְבוּלוּן הָיָה שׁוֹק הַיָּמִין שֶׁל הַגּוּף, וְיָם כִּנֶּרֶת הָיָה בְּגוֹרָלוֹ, וּמִכָּאן נִמְצָא הַחִלָּזוֹן שֶׁל הַתְּכֵלֶת.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳זְבוּלוּן לְחוֹף יַמִים יִשְׁכּוֹן וְהָא׳ (בראשית מט, יג) יַמָּא חַד הֲוָה בְּעַדְבֵיהּ. אֶלָּא מַאי ׳לְחוֹף יַמִים׳ - וַדַּאי אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא בְּרָזָא עִלָּאָה. ׳וְיַרְכָתוֹ עַל צִידוֹן׳ - כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב׳ (שמות א, ה). זְבוּלוּן שׁוֹקָא דִּימִינָא דְּגוּפָא הֲוָה, וְיַם כִּנֶּרֶת הֲוָה בְּעַדְבֵיהּ, וּמֵהָכָא אִשְׁתְּכַח חִלָּזוֹן לִתְכֶלְתָּא.
המרכבה הממונה על מצרים - אינה שלמה משהוסר אופנה
בֹּא רְאֵה, כַּמָּה מֶרְכָּבוֹת עַל מֶרְכָּבוֹת נִמְצְאוּ, וְגַלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה רָצִים בְּחִפָּזוֹן, וְלֹא מִתְעַכְּבִים אוֹתָם תּוֹמְכֵי הַמֶּרְכָּבָה לִנְסֹעַ עֲלֵיהֶם. וְכֵן כֻּלָּם. (נ"א: וְכָאן ׳וינהגהו בִּכְבֵדֻת׳, בְּחִפָּזוֹן) בֹּא רְאֵה, הַמֶּרְכָּבָה הַמְמֻנָּה עַל הַמִּצְרִים, (אִם תֹּאמַר) פֵּרְשׁוּהָ, לֹא נִמְצֵאת מֶרְכָּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו׳ (שמות יד, כה) - כַּמָּה מֶרְכָּבוֹת הָיוּ שֶׁהָיוּ נוֹסְעוֹת עַל תּוֹמֵךְ גַּלְגַּל אֶחָד, שֶׁנִּפְקְדוּ עֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁזֶּה הָעֳבַר מִשִּׁלְטוֹנוֹ, כָּל הַמֶּרְכָּבוֹת הָעָבְרוּ מִשִּׁלְטוֹנָם וְלֹא נָסְעוּ. אָז כֻּלָּם לְמַטָּה הָעָבְרוּ מִשִּׁלְטוֹנָם, שֶׁכָּתוּב ׳עַל מִצְרַיִם וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ׳ (ירמיהו מו, כה).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה רְתִיכִין עַל רְתִיכִין אִשְׁתְּכָחוּ, וְגַלְגַּלּוֹי דִּרְתִּיכָא רָהֲטִין בִּבְהִילוּ, וְלָא מִתְעַכְּבֵי אִינּוּן סַמְכֵי רְתִיכָא, לְנַטְלָא עֲלֵיהוֹן. וְכֵן כֻּלְּהוּ. (נ"א: והכא שנהגו בכבדות בבהילו) תָּא חֲזֵי, רְתִיכָא דִּי מְמָנָא עַל מִצְרָאֵי, (אי תימא) אוּקְמוּהָ, רְתִיכָא שְׁלֵימָתָא לָא אִשְׁתְּכַח, דְּהָא כְּתִיב ׳וַיָּסַר אֵת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו׳ - כַּמָּה רְתִיכִין הֲווֹ, דַּהֲווֹ נַטְלִין עַל חַד סָמִיךְ גַּלְגַּלָּא, דְּאִתְפָּקְדוּ עֲלַיְיהוּ. כֵּיוָן דְּאִתְעֲבָר הַאי מִשּׁוּלְטָנוּתָא דִּילֵיהּ, כֻּלְּהוּ רְתִיכִין אִתְעֲבָרוּ מִשּׁוּלְטָנִיהוֹן, וְלָא נַטְלוּ. כְּדֵין כֻּלְּהוּ לְתַתָּא אִתְעֲבָרוּ מְשּׁוּלְטָנוּתָא, דִּכְתִּיב, ׳עַל מִצְרַיִם וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבּוֹטְחִים בוֹ׳ (ירמיהו מו, כה).
שבירת שלטון מצרים - שוברת כח כל העמים האחוזים בו
וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַשִּׁלְטוֹן שֶׁל מִצְרַיִם שָׁלַט עַל כָּל שְׁאָר הָעַמִּים, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּר כֹּחַ מִצְרַיִם, נִשְׁבַּר כֹּחַ שְׁאָר הָעַמִּים. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם וְגוֹ'׳ (שמות טו, טו). וְכָתוּב ׳שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן וְגוֹ'׳ (שמות טו, יד). מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם הָיוּ אֲחוּזִים בַּפֻּלְחָן שֶׁל הַמִּצְרִים, וַאֲחוּזִים בְּמִצְרַיִם לַסִּיּוּעַ שֶׁלָּהֶם. וּבְאוֹתוֹ זְמַן כֻּלָּם בִּקְשׁוּ אֶת הַסִּיּוּעַ שֶׁל מִצְרַיִם לְהִתְחַזֵּק. וְעַל זֶה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הקב"ה בְּמִצְרַיִם, רָפוּ יְדֵיהֶם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד, וְכֻלָּם הִזְדַּעְזְעוּ וְנִשְׁבְּרוּ מִשִּׁלְטוֹנָם.
בלשון הזוהר
וּבְהַהוּא זִמְנָא, שֻׁלְטָנוּתָא דְּמִצְרַיִם שָׁלִיט עַל כָּל שְׁאַר עַמִּין, כֵּיוָן דְּאִתְבַּר חֵילָא דְּמִצְרַיִם, אִתְּבַר חֵילָא דִּשְׁאַר עַמִּין. מְנָלָן, דִּכְתִּיב, ׳אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם וְגוֹ'׳ (שמות טו, טו). וּכְתִיב ׳שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן וְגוֹ'׳ (שמות טו, יד). בְּגִין דְּכֻלְּהוּ הֲווֹ אֲחִידָן בְּפוּלְחָנָא דְּמִצְרַיִם, וַאֲחִידָן בְּמִצְרַיִם לְסִיּוּעָא דִּלְהוֹן. וּבְהַהוּא זִמְנָא, כֻּלְּהוּ בָּעָאן לְסִיּוּעָא דְּמִצְרַיִם, לְאִתַּתְקְפָא. וְעַל דָּא, כֵּיוָן דְּשָׁמְעוּ גְּבוּרָן דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, רָפוּ יְדֵיהוֹן, וְלָא יָכִילוּ לְמֵיקָם, וְאִזְדַּעֲזָעוּ כֻּלְּהוּ, וְאִתְּבָּרוּ (משולשליהון) מִשּׁוּלְטָנַתְהוֹן.
שבירת הכח למעלה - גוררת שבירת האחוזים בו למטה
וַדַּאי שֶׁכְּשֶׁנִּשְׁבַּר כֹּחָם לְמַעְלָה, נִשְׁבַּר כֹּחַ שֶׁל כָּל אוֹתָם שֶׁאֲחוּזִים בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּר הַכֹּחַ שֶׁל כֻּלָּם לְמַעְלָה, כָּל אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה נִשְׁבְּרוּ מִשּׁוּם (אוֹתוֹ) הַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁנִּשְׁבַּר בַּתְּחִלָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו׳ (שמות יד, כה) - כָּתוּב. ׳וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדוּת׳, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁזֶּה נִשְׁבַּר, לֹא הָיוּ הוֹלְכִים.
בלשון הזוהר
וַדַּאי כַּד אִתְּבַר חֵילָא דִּלְהוֹן לְעֵילָּא, אִתְּבַר חֵילָא דְּכָל אִינּוּן דַּאֲחִידָן בֵּיהּ. כֵּיוָן דְּאִתְבַּר חֵילָא דְּכֻלְּהוּ לְעֵילָּא, כָּל הָנֵי דִּלְתַתָּא אִתְּבָּרוּ, בְּגִין (ההוא) הַאי חֵילָא דְּאִתְבַּר בְּקַדְמִיתָא. וּבְגִין כָּךְ ׳וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו׳ - כְּתִיב. ׳וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדוּת׳, דְּהָא כַּד דָּא אִתְּבַר, לָא הֲווֹ אַזְלִין.
אופן מרכבתיו בלשון יחיד - כח אחד שכולם נדבקים בו
בֹּא וּרְאֶה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁלֹּא כָתוּב ׳וַיָּסַר אֵת אוֹפַנֵּי מַרְכְּבוֹתָיו׳ (שמות יד, כה), אוֹ ׳אוֹפַן מֶרְכַּבְתּוֹ׳, אֶלָּא ׳וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו׳ (שמות יד, כה) - מִשּׁוּם כֹּחַ זֶה שֶׁכֻּלָּם הָיוּ נִדְבָּקִים בּוֹ. וְעוֹד ׳וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו׳ (שמות יד, כה) - בֹּא רְאֵה, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שהקב"ה הִתְרַצָּה בָהֶם לְהִדָּבֵק בָּהֶם וְלִהְיוֹת לָהֶם חֵלֶק, וְשֶׁהֵם יִהְיוּ חֶלְקוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבוֹ תִדְבָּקוּן׳ (דברים יג, ה). וְכָתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים ד, ד), בַּיהו"ה מַמָּשׁ. וְכָתוּב ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ׳ (תהלים קלה, ד). וְכָתוּב ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ (דברים לב, ט) - שֶׁהוֹצִיא אוֹתָם מִזֶּרַע קָדוֹשׁ לִהְיוֹת חֶלְקוֹ. וְעַל זֶה נָתַן לָהֶם תּוֹרָה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה גְּנוּזָה אַלְפַּיִם שָׁנִים עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וַהֲרֵי זֶה נֶאֱמַר. וּמִשּׁוּם אַהֲבָתוֹ נָתַן אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ וְלִדְבֹּק בָּהּ.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דְּלָא כְּתִיב ׳וַיָּסַר אֵת אוֹפַנִּי מַרְכְּבוֹתָיו׳ (שמות יד, כה), אוֹ ׳אוֹפַן מֶרְכַּבְתּוֹ׳, אֶלָּא ׳וַיָּסַר אֵת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו׳ - בְּגִין הַאי חֵילָא, דְּכֻלְּהוּ הֲווֹ מִתְדַבְּקָן בֵּיהּ. (הכי אקרון) וְתוּ, ׳וַיָּסַר אֵת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו׳ (שמות יד, כה), תָּא חֲזֵי, (׳ויסר את אופן מרכבותיו׳) זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בְּהוּ, לְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ, וּלְמֶהֱוֵי לְהוּ חוּלָק, וּלְמֶהוֵי אִינּוּן חוּלָקֵיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וּבוֹ תִדְבָּקוּן׳ (דברים יג, ה). וּכְתִיב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים ד, ד), בַּיהו"ה מַמָּשׁ. וּכְתִיב ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ׳ (תהילים קלה, ד). וּכְתִיב ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ (דברים לב, ט) - דְּאַפִּיק לוֹן מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא, לְמֶהֱוֵי חוּלָקֵיהּ. וְעַל דָּא יָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, גְּנִיזָא תְּרֵי אַלְפִין שְׁנִין, עַד לָא יִתְבְּרֵי עָלְמָא, וְהָא אִתְּמַר. וּבְגִין רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ יָהֲבָא לְיִשְׂרָאֵל, לְמֵהַךְ אֲבַתְרָהּ, וּלְאִתְדַּבְּקָא בָּהּ.
חזרת מחנות מעלה - הכל נוסע כשהחיה נוסעת
וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו. בֹּא רְאֵה, כָּל הַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים, של המלאכים העליונים וְכָל אוֹתָן מֶרְכָּבוֹת, שבעולמות בריאה יצירה ועשייה כֻּלָּם אֲחוּזִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, דְּרָגוֹת בִּדְרָגוֹת. אֵלּוּ עֶלְיוֹנִים, וְאֵלּוּ תַחְתּוֹנִים, כלומר כל מדרגה יש בה גם הבחנה של עליון ותחתון של משפיע ומקבל של זכר ונקבה מקבל משלמעלה ממנו ומשפיע לדרגה שלמטה ממנו וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. שֶׁכָּתוּב ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל׳ (תהלים קד, כה) - וְחַיָּה קְדוֹשָׁה עָלָיו, היא מלכות דאצילות שהיא למעלה מכולם וְכָלהמוני מלאכי מעלה כל הָאוּכְלוּסִים וְהַמַּחֲנוֹת, כֻּלָּם נוֹסְעִים תַּחַת יָדֶיהָ. עַל מַאֲמָרָהּ נוֹסְעִים וְעַל מַאֲמָרָהּ חוֹנִים. בִּזְמַן שֶׁהִיא נוֹסַעַת, כֻּלָּם נוֹסְעִים, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם אֲחוּזִים בָּהּ.לגירסת הרמ"ק ההמשך דכאן שייך לדף מט]. וּבֹא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הקב"ה לְהַעֲבִיר אֶת אוּכְלוּסֵי פַרְעֹההמון העם שיצא ממצרים לְמַטָּה, הֶעֱבִיר בַּתְּחִלָּה אֶת אוֹתוֹ כֹּחַהס"מ שֶׁלָּהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שפירשנו קודם לכן [מח:- מט.]. מֶה עָשָׂה? הֶעֱבִיר וְסִלֵּק אוֹתוֹ מָקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹןהיא המלכות המשפעת גם לחיצונים [בסוד ומלכותו בכל משלה שם ב"ן עולה בכ"ל, ובכל מקום שמגיע זמן אבידת גוי או ממלכה, קדם לזה סילוק השפעתה מן המלכות] שֶׁהָיָה מַנְהִיג אֶת כָּל אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת. וזה אשר נרמז ב' היינו השכינה, היא 'האופן הגדול' המנהיג את כל העליונים והתחתונים בסוד 'והנה אופן אחד בארץ']. כֵּיוָן שֶׁזֶּה הִסְתַּלֵּק, שנסתלק מהם שלטונם, כָּל הַמַּחֲנוֹת הַלָּלוּ לֹא יָכְלוּ לְהִתְנַהֵג. להוציא ענין כח הנהגתם וענינם חוצה וְכֵיוָן שֶׁלֹּא יָכְלוּ, הָעֳבַר מִשִּׁלְטוֹנוֹ אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּההס"מ שֶׁל מִצְרַיִםוְיתר על כן ש וְהָעֳבַר בְּאֵשׁ דּוֹלֶקֶת, של נהר דינור [זוה"ק שמות י:], וְאָזרק אחר ביעורו של הממונה, אז הַשִּׁלְטוֹן הממשלה התחתונה שֶׁל הַמִּצְרִים הוּסַר. ממקומו וְעַל זֶהאמרו מצרים ׳אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. מָה הַטַּעַם? שאמרו כן מִשּׁוּם שֶׁרָאוּ אֶת הַמְמֻנֶּה שֶׁל מִצְרַיִם נִשְׂרָף בָּאֵשׁ. כפשנ"ת ***
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כָּל מַשִׁירְיָין דִּלְעֵילָּא, וְכָל אִינּוּן רְתִיכִין, כֻּלְּהוּ אֲחִידָן אִלֵּין בְּאִלֵּין, דַּרְגִּין בְּדַרְגִּין, אִלֵּין עִלָּאִין, וְאִלֵּין תַּתָּאִין, וְהָא אוּקְמוּהָ. דִּכְתִּיב, ׳זֶה הַיָּם גָּדוֹל׳ (תהילים קד, כה) - וְחֵיוָתָא קַדִּישָׁא עָלֵיהּ, וְכֻלְּהוּ אוּכְלוֹסִין וּמַשִּׁרְיָין, כֻּלְּהוּ נַטְלִין תְּחוֹת יְדָהּ. עַל מֵימְרָהּ נַטְלִין, וְעַל מֵימְרָהּ שָׁרָאן. בְּעִדָנָא דְּהִיא נַטְלָא, כֻּלְּהוּ נְטִילִין, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ אֲחִידָן בָּהּ. וְתָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַעְבְּרָא לְאוּכְלוֹסִין דְּפַרְעֹה לְתַתָּא, אַעְבַּר בְּקַדְמִיתָא לְהַהוּא חֵילָא דִּלְהוֹן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. מַה עָבֵד. אַעְבָּר וְסָלִיק הַהוּא אֲתָר קַדִּישָׁא עִלָּאָה, דְּהֲוָה מַדְבָּר לְכָל אִינּוּן רְתִיכִין. כֵּיוָן דְּהַאי אִסְתְּלִיק, הַנְהוּ כֻּלְּהוּ מַשִּׁירְיָין לָא יָכִילוּ לְדַבְּרָא. כֵּיוָן דְּאִינּוּן לָא יָכִילוּ, הַהוּא מְמָנָא דְּמִצְרָאֵי אַעְבְּרוּ לֵיהּ מִשּׁוּלְטָנֵיהּ, וְאַעְבַּר בְּנוּרָא דְּדָלִיק, וּכְדֵין שֻׁלְטָנוּתָא דְּמִצְרָאֵי אִתְעָדֵי. וְעַל דָּא, ׳אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּחָמוּ מְמָנָא דְּמִצְרַיִם אִתּוֹקַד בְּנוּרָא.
לאיתנו - תנאי הים מבריאת העולם לקריעה בזמנה
וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁקָּרְבוּ יִשְׂרָאֵל לַיָּם, קָרָא הקב"ה לַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל ׳שֶׁעַל הַיָּם׳. וְאָמַר לוֹ: בְּשָׁעָה שֶׁעָשִׂיתִי אֶת הָעוֹלָם, מִנִּיתִי אוֹתְךְ עַל הַיָּם, וּתְנַאי יֵשׁ לִי עַל הַיָּם - שֶׁיִּקְרַע אֶת מֵימָיו מִלִּפְנֵי בָנַי. הִגִּיעַ הַזְּמַן עַכְשָׁו שֶׁיַּעַבְרוּ בָנַי ׳בְּתוֹךְ הַיָּם׳. והים בתחילה סירב א. שעבדו רק רד"ו שנים [ולא ד' מאות] ועוד דהללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז מַה כָּתוּב אַחַר כָּךְ? ׳וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ׳ (שמות יד, כז) - מַה זֶּה ׳לְאֵיתָנוֹ׳הוא אותיות ? - לִתְנָאוֹ שֶׁהָיָה לוֹ עִם הקב"ה כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
ר׳ יִצְחָק אָמַר, בְּשַׁעֲתָא דְּקָרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְיַמָּא, קָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַמְמָנָא רַבְרְבָא דְּעַל יַמָּא. אָמַר לֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דַּעֲבָדִית אֲנָא עָלְמָא, מָנִיתִי לָךְ עַל יַמָּא, וּתְנַאי אִית לִי עַל יַמָּא, דִּי יִבְזַע מֵימוֹי מִקָּמֵי בָּנַי. הַשְׁתָּא מָטָא עִדָנָא, דְּיָעַבְרוּן בָּנַי בְּגוֹ יַמָּא. לְבָתַר מַה כְּתִיב, (שמות יד כז) ׳וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ׳ - מַאי ׳לְאֵיתָנוֹ׳ - לִתְנָאוֹ דְּהֲוָה לֵיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא עָלְמָא.
ראיית הים את ארונו של יוסף - וינס מפניו
וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹנִים עַל הַיָּם, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים אֶת גַּלֵּי הַיָּם עוֹלִים וְיוֹרְדִים. הֵרִימוּ עֵינֵיהֶם, וְרָאוּ אֶת פַּרְעֹה וְהָאוּכְלוּסִים שֶׁלּוֹ, וּפָחֲדוּ וְצָעֲקוּ, כמשנ"א וייראו מאוד ויצעקו בני ישראל אל ה' ['ויראו' - מפני מה ש'ראו'], וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר. ׳הַיָּם רָאָה׳ - מָה רָאָהשרו של הַיָּם? הוּא רָאָה אֶת אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וּבָרַח מִלְּפָנָיו. מָה הַטַּעַם? (מִשּׁוּם) שֶׁכָּתוּבעל יוסף בשעה שעמד בניסיון עם אשת פוטיפר (בראשית לט יב) ׳וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה׳. וְעַל זֶהבזכות וינס הזה, ׳הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס׳, וְכָתוּב ׳וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וְגוֹ׳ - אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - מָה הַטַּעַם? שרצו 'לנוס' מפני בני ישראל מִשּׁוּם שֶׁרָאוּלאחוריהם אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם כְּאִלּוּ עוֹלָה בָּאֵשׁ, וטעם שראו כן כמו שנתבאר לעיל כי באותה השעה העבירו שר של מצרים בנהר דינור וְאָז אָמְרוּ ׳אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ כי ה' נלחם להם במצרים היינו גם בארץ מצריים ממש וגם בשר של מצרים- והכל אחד.***.
בלשון הזוהר
וַהֲווּ יִשְׂרָאֵל שָׁרָאן עַל יַמָּא, וַהֲווּ יִשְׂרָאֵל חָמָאן, גַּלְגַּלֵּי יַמָּא סַלְּקִין וְנַחְתִּין. זָקְפוּ עֵינַיְיהוּ, וְחָמוּ לְפַרְעֹה וּלְאוּכְלוֹסִין דִּילֵיהּ, דְּחִילוּ וְצָעֲקוּ, וְהָא אִתְּמַר. ׳הַיָּם רָאָה׳ - מָה חָמָא יַמָּא. אֲרוֹנָא דְּיוֹסֵף קָא חָמָא, וְעָרַק מִקָּמֵיהּ. מַאי טַעְמָא, (בְּגִין) דִּכְתִּיב, ׳וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה׳ (בראשית לט, יב). וְעַל דָּא ׳הַיָּם רָאָה וַיָּנוֹס׳, וּכְתִיב ׳וַיָּסַר אֶת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו וְגוֹ'׳ - ׳אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּחָמוּ אַרְעָא דְּמִצְרַיִם, כְּאִלּוּ אִתּוֹקַד בְּנוּרָא, כְּדֵין אָמְרוּ ׳אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳.
אין הקב"ה מעביר שלטון ארץ עד שממנה אחר תחתיו
רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר. אָמַר רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי יוֹסֵי, בֹּא וְאֹמַר לְךְ, שֶׁכְּשֶׁרוֹצֶה הקב"ה לְהַעֲבִיר שִׁלְטוֹן שֶׁל הָאָרֶץ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה עַד שֶׁמַּעֲבִיר הַשַּׁלִּיט שֶׁלָּהֶם בָּרָקִיעַ. וְלֹא מַעֲבִיר אֶת הַשַּׁלִּיט שֶׁלָּהֶם עַד שֶׁמְּמַנֶּה אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגָּרַע (הַשִּׁלְטוֹן) הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁלָּהֶם בָּרָקִיעַ. כְּדֵי לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וּלְמִי שֶׁיַּחְפֹּץ יִתְּנֶנָּה׳ (דניאל ד, יד). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי כָּךְ הוּא.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי, הֲווֹ אַזְלֵי בְּמַדְבְּרָא. אָמַר רִבִּי חִיָּיא לְרִבִּי יוֹסֵי, תָּא וְאֵימָא לָךְ, דְּכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְאַעְבְּרָא שׁוּלְטָנוּתָא דְּאַרְעָא, לָא עָבִיד, עַד דְּאַעְבַּר שֻׁלְטָנוּתָא דִּלְהוֹן בִּרְקִיעָא. וְלָא אַעְבָּר שֻׁלְטָנָא דִּלְהוֹן, עַד דְּמָנֵי אַחֲרָא בְּאַתְרֵיהּ, בְּגִין דְּלָא יִגְרַע (שׁוּלְטָנוּתָא) שִׁמּוּשָׁא דִּלְהוֹן בִּרְקִיעָא. בְּגִין לְקַיְּימָא מַה דִּכְתִּיב, ׳וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִינַּהּ׳ (דניאל ד, יד). אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי הָכִי הוּא.
ה' אדנינו - חיזוק הדין קודם שבירת שלטון העמים
פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳יהו"ה אֲדנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךְ בְּכָל הָאָרֶץ׳ (תהלים ח, ב). ׳יהו"ה אֲדנֵינוּ׳ - כְּשֶׁרוֹצֶה הקב"ה לִשְׁבֹּר אֶת כֹּחַ הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, מְחַזֵּק דִּינוֹ עֲלֵיהֶם וְשׁוֹבֵר אוֹתָם, וּמַעֲבִיר מִלְּפָנָיו אֶת הַשַּׁלִּיט שֶׁלָּהֶם.
בלשון הזוהר
פָּתַח ר׳ יוֹסֵי וְאָמַר, (תהילים ח ב) ׳יהו"ה אֲדוֹנֵינוּ מַה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׳. ׳יהו"ה׳ - ׳אֲדוֹנִינוּ׳ - כַּד בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְתַבְרָא חֵילָא דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אַתְקִיף דִּינֵיהּ עָלַיְיהוּ, וְתָבַר לוֹן, וְאַעְבָּר מִקָּמֵיהּ שׁוּלְטָנוּתָא דִּלְהוֹן.
אשר תנה הודך - סוד הנהר העמוק שדוד ביקש להשפיע
׳אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךְ עַל הַשָּׁמָיִם׳ (תהלים ח, ב) - אֲשֶׁר נָתַתָּ הָיָה צָרִיךְ, אוֹ ׳תְּנָה הוֹדְךְ׳. מַהוּ ׳אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךְ׳? אֶלָּא זֶהוּ סוֹד שֶׁל הַנָּהָר הֶעָמֹק שֶׁל הַכֹּל, וְדָוִד בִּקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ לְהַשְׁפִּיעַ מִמֶּנּוּ עַל הַשָּׁמַיִם, וְזֶהוּ ׳אֲשֶׁר׳, כַּנֶּאֱמַר ׳אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה׳ (שמות ג, יד).
בלשון הזוהר
׳אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׳ (תהלים ח, ב) - אֲשֶׁר נָתַתָּ מִבָּעֵי לֵיהּ, אוֹ ׳תְּנָה הוֹדְךָ׳. מַהוּ ׳אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ׳. אֶלָּא דָּא הוּא רָזָא דְּנָהֲרָא עֲמִיקָא דְּכֹלָּא, וְדָוִד בָּעָא בָּעוּתֵיהּ, לְמִנְגַּד מִנֵּיהּ עַל הַשָּׁמַיִם, וְדָא הוּא ׳אֲשֶׁר׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה׳ (שמות ג, יד).
שפיעת הנהר העמוק - שמחת המטרוניתא והעברת שלטון העמים
בְּשָׁעָה שֶׁהַנָּהָר הַזֶּה הֶעָמֹק שֶׁל הַכֹּל שׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא עַל הַשָּׁמַיִם, אָז הַכֹּל בְּשִׂמְחָה, וְהַמַּטְרוֹנִיתָא מִתְעַטֶּרֶת בַּמֶּלֶךְ, וְכָל הָעוֹלָמוֹת בְּשִׂמְחָה. וְהַשִּׁלְטוֹן שֶׁל הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מָעֳבָר מִלִּפְנֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְאָז זוֹקְפִים רֹאשׁ כָּל הָאֲחוּזִים בָּהּ.
בלשון הזוהר
בְּשַׁעֲתָא דְּהַאי נָהֲרָא עֲמִיקְתָא דְּכֹלָּא, נָגִיד וְנָפִיק עַל הַשָּׁמַיִם, כְּדִין כֹּלָּא בְּחִידוּ, וּמַטְרוֹנִיתָא אִתְעַטְּרָת בְּמַלְכָּא, וְכָל עָלְמִין כֻּלְּהוּ בְּחִידוּ, וְשֻׁלְטָנוּתָא דְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אִתְעֲבָר מִקָּמֵי מַטְרוֹנִיתָא, וּכְדֵין זַקְפִין רֵישָׁא כָּל מַאן דַאֲחִידוּ בָּהּ.
ריבי חייא וריבי יוסי - החשש להצטרף לאיש הבא בדרך
בֵּין כָּךְ רָאוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא, וּמַשָּׂא אֶחָד לְפָנָיו. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, נֵלֵךְ, אוּלַי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹבֵד עֲבוֹדַת כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא, אוֹ עַם הָאָרֶץ הוּא, וְאָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נֵשֵׁב כָּאן וְנִרְאֶה, אוּלַי הוּא אִישׁ גָּדוֹל.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי חָמוּ חַד בַּר נָשׁ, דְּהֲוָה אָתֵי, וְחַד מָטוּלָא קָמֵיהּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, נֵזִיל, דִּלְמָא הַאי בַּר נָשׁ עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא, אוֹ עַם הָאָרֶץ הוּא, וְאָסִיר לְאִשְׁתַּתְּפָא בַּהֲדֵיהּ בְּאָרְחָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, נֵיתִיב הָכָא, וְנֶחמֵי, דִּלְמָא גַּבְרָא רַבָּא הוּא.
אזהרת האיש מן הדרך המסוכנת - וסטייה לדרך אחרת
בֵּין כָּךְ עָבַר לִפְנֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶם, בַּסִּבּוּב שֶׁל הַמַּעֲבָר הַמְסֻכָּן הַזֶּה צָרִיךְ לִוּוּי, וַאֲנִי יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, וְנִסְטֶה מִכָּאן, וַאֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לָכֶם, שֶׁלֹּא אֶחֱטָא בָכֶם וְלֹא אֶעֱבֹר עַל מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל׳ (ויקרא יט, יד), וְאַתֶּם כְּמוֹ סוּמִים בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, וְלֹא תִסְתַּכְּנוּ בְנַפְשְׁכֶם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁחִכִּינוּ כָּאן. הִתְחַבְּרוּ עִמּוֹ. אָמַר לָהֶם, לֹא לְדַבֵּר שׁוּם דָּבָר כָּאן עַד שֶׁנַּעֲבֹר בָּזֶה. סָטוּ לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת.
בלשון הזוהר
אַדְּהָכִי, אַעְבָּר קָמַיְיהוּ, אֲמַר לֵיהּ, בְּדוּקְפָא דִּמַעְבָּרָא דְּקוֹטִיפָא דְּהַאי, חַבְרוּתָא אִבָעֵי, וַאֲנָא יְדַעְנָא אָרְחָא אַחֲרָא, וְנִסְטֵי מֵהַאי, וַאֲנָא בָּעִינָא דְּאֵימָא לְכוּ, וְלָא אִתְחַיַּיבְנָא בְּכוּ, וְלָא אַעְבָּר עַל מַה דִּכְתִּיב, ׳וְלִפְנִי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל׳ (ויקרא יט, יד), וְאַתּוּן כְּסוּמִין בְּאָרְחָא דָּא, וְלָא תִּסְתַּכְּנוּ בְּנַפְשַׁיְיכוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאוֹרִיכְנָא הָכָא, אִתְחַבְּרוּ בַּהֲדֵיהּ. אָמַר לוֹן, לָא תִּשְׁתָּעוּ מִידִי הָכָא, עַד דְּנַעֲבֹר בְּהַאי. סָטוּ בְּאָרְחָא אַחֲרָא.
מעשה בכהן חכם שנהרג בדרך - הסכנה התלויה במקום
אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, אָמַר לָהֶם, בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ הָאַחֶרֶת הָיוּ הוֹלְכִים פַּעַם אֶחָד כֹּהֵן חָכָם, וְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ אֶחָד עִמּוֹ, קָם אוֹתוֹ עַם הָאָרֶץ עָלָיו בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וַהֲרָגוֹ. מֵאוֹתוֹ יוֹם, כָּל מִי שֶׁעוֹבֵר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, מְסַכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ. וַהֲרֵי מִתְחַבְּרִים שָׁם שׁוֹדְדֵי הָרִים וְהוֹרְגִים וּמְקַפְּחִים אֶת בְּנֵי הָאָדָם, וְאֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים לֹא עוֹבְרִים שָׁם, וּמְבַקֵּשׁ הקב"ה דַּם אוֹתוֹ הַכֹּהֵן בְּכָל יוֹם.
בלשון הזוהר
בָּתַר דְּנָפְקוּ מֵהַהוּא אֲתָר, אָמַר לוֹן, בְּהַהוּא אָרְחָא אַחֲרָא, הֲווֹ אַזְלֵי זִמְנָא חֲדָא, חַד כֹּהֵן חָכָם, וְחַד כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ בַּהֲדֵיהּ, קָם הַהוּא עַם הָאָרֶץ בְּהַהוּא אֲתָר עָלֵיהּ וְקַטְלֵיהּ. מֵהַהוּא יוֹמָא כָּל מַאן דְּאַעְבָּר בְּהַהוּא אֲתָר, מִסְתַּכֵּן בְּנַפְשֵׁיהּ. וְהָא מִתְחַבְּרִין תַּמָן מְשַׁדְּדֵי טוּרַיָא, וְקַטְלִין וְקַפְּחִין לִבְנֵי נָשָׁא, וְאִינּוּן דְּיַדְעֵי לָא עַבְרֵי תַּמָּן, וּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דָּמָא דְּהַהוּא כַּהֲנָא כָּל יוֹמָא.
עוד היום בנב - סוד אהרן שושבינה של כנסת ישראל
פָּתַח וְאָמַר, ׳עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד וְגוֹ'׳ (ישעיה י, לב). הֲרֵי בֵּאֲרוּהָ אוֹתָם רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה. אֲבָל אֲנִי לֹא אוֹמֵר לָכֶם כָּךְ, אֶלָּא שֶׁסּוֹד הַדָּבָר לָמַדְנוּ. ׳עוֹד הַיּוֹם׳ - אֵיזֶה יוֹם זֶה? אֶלָּא כָּךְ כָּתוּב, ׳וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב׳ (שמות ו, כג). וְסוֹד הוּא עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַהֲרֹן הוּא שׁוֹשְׁבִינָהּ, לְתַקֵּן אֶת בֵּיתָהּ וּלְשַׁמֵּשׁ אוֹתָהּ וּלְהַכְנִיסָהּ לַמֶּלֶךְ לְהִזְדַּוֵּג כְּאֶחָד. מִכָּאן וָהָלְאָה, כָּל כֹּהֵן שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, הוּא כְּמוֹ אַהֲרֹן.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳עוֹד הַיּוֹם בְּנוֹב לַעֲמוֹד וְגוֹ'׳ (ישעיהו י, לב). הָא אוּקְמוּהָ אִינּוּן מָארֵי מְתִיבְתָּא. אֲבָל אֲנָא לָא אֲמֵינָא לְכוּ הָכִי, אֶלָּא דְרָזָא דְּמִלָּה אוֹלִיפְנָא. ׳עוֹד הַיּוֹם׳ - מַאן יוֹמָא דֵּין. אֶלָּא, הָכִי כְּתִיב, ׳וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עֲמִּינָדָב׳ (שמות ו, כג). וְרָזָא הוּא, עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאַהֲרֹן הוּא שׁוֹשְׁבִינָא דִּילָהּ, לְתַקְּנָא בֵּיתָה וּלְשַׁמְּשָׁא לָהּ, וּלְמֵיעַל לָהּ לְמַלְכָּא לְאִזְדַּוְּוגָא כַּחֲדָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, כָּל כֹּהֵן דִּמְשַׁמֵּשׁ בְּמַקְדְּשָׁא, כְּגַוְונָא דְּאַהֲרֹן.
הריגת כהני נב - אבדן השושבינים והטיית המטרוניתא לשמאל
אֲחִימֶלֶךָ הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל עֶלְיוֹן, וְכָל אוֹתָם הַכֹּהֲנִים עִמּוֹ הָיוּ שׁוֹשְׁבִינֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא. כֵּיוָן שֶׁנֶּהֶרְגוּ, נִשְׁאֲרָה הַמַּטְרוֹנִיתָא לְבַדָּהּ, וְאָבַד הַשּׁוֹשְׁבִין שֶׁלָּהּ, וְלֹא נִמְצָא מִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ לְפָנֶיהָ וִיתַקֵּן בֵּיתָהּ וִישַׂמַּח אוֹתָהּ לְהִזְדַּוֵּג עִם הַמֶּלֶךְ. וְאָז מֵאוֹתוֹ יוֹם הִיא עָבְרָה לִשְׂמֹאל, וְעוֹמֶדֶת עַל הָעוֹלָם, אוֹרֶבֶת לַכֹּל. הָרְגָה אֶת שָׁאוּל וּבָנָיו, נֶאֶבְדָה מֵהֶם הַמְּלוּכָה, מֵתוּ מִיִּשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲלָפִים וְכַמָּה רְבָבוֹת. וְעַד עַכְשָׁו הָיָה אוֹתוֹ הַחֵטְא תָּלוּי, עַד שֶׁבָּא סַנְחֵרִיב וְהִרְגִּיז אֶת הַכֹּל.
בלשון הזוהר
אֲחִימֶלֶךָ כַּהֲנָא רַבָּא עִלָּאָה הֲוָה, וְכָל אִינּוּן כַּהֲנִי בַּהֲדֵיהּ, כֻּלְּהוּ הֲווֹ שׁוּשְׁבִינִין דְּמַטְרוֹנִיתָא. כֵּיוָן דְּאִתְקָטִילוּ, אִשְׁתַּאָרַת מַטְרוֹנִיתָא בִּלְחוֹדָהָא, וְאִתְאֲבִיד שׁוֹשְׁבִינָא דִּילָהּ, וְלָא אִשְׁתְּכַח מַאן דִּמְשַׁמֵּשׁ קָמָהּ, וִיתַקֵּן בֵּיתָה, וִיחַדֵּי לָהּ לְאִזְדַּוְּוגָא עִם מַלְכָּא. כְּדֵין מֵהַהוּא יוֹמָא, אִתְעַבְּרָא לִשְׂמָאלָא, וְקַיְּימָא עַל עָלְמָא, כָּמִין עַל כֹּלָּא. קָטִיל לְשָׁאוּל וְלִבְנוֹי, אִתְאֲבִיד מִינַיְיהוּ מַלְכוּ, מִיתוּ מִיִּשְׂרָאֵל כַּמָּה אַלְפִין וְכַמָּה רִבְוָון. וְעַד כְּעַן, הַהוּא חוֹבָה הֲוָה תָּלֵי, עַד דְּאָתָא סַנְחֵרִיב וְאַרְגִּיז כֹּלָּא.
עוד היום בנב - כנסת ישראל נותרה בלא ימין
וְזֶהוּ ׳עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב׳ (ישעיה י, לב) - זֶהוּ יוֹם עֶלְיוֹן, וּמִיהוּ? זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאִבְּדָה אֶת הַשּׁוֹשְׁבִינִים שֶׁלָּהּ, אוֹתָהּ שֶׁנִּשְׁאֲרָה לְלֹא יָמִין (שֶׁהָיָה לוֹ) לְהִדָּבֵק בַּשְּׂמֹאל, שֶׁהַכֹּהֵן הוּא יָמִין. (אָמַר לוֹ לְהִתְדַּבֵּק בשמאל) וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד׳.
בלשון הזוהר
וְדָא הוּא ׳עוֹד הַיּוֹם בְּנוֹב׳ (ישעיה י, לב) - דָּא הוּא יוֹמָא עִלָּאָה, וּמַאן אִיהוּ. דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאַבְדַת שׁוּשְׁבִינִין דִּילָהּ, הַהִיא דְּאִשְׁתְּאָרַת בְּלא יְמִינָא, (דהוי ליה) לְאִתְדַּבְּקָא בִּשְׂמָאלָא, דְּכַהֲנָא יְמִינָא הוּא. (אמר ליה לאתדבקא בשמאלא) וּבְגִין כַּךְ, ׳עוֹד הַיּוֹם בְּנוֹב לַעֲמוֹד׳.
גבעת שאול נסה - עקירת זרוע הימין מן העולם
בֹּא רְאֵה, כָּתוּב ׳גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה׳ (ישעיה י, כט). לָמָּה כָּאן שָׁאוּל? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָרַג אֶת הַכֹּהֲנִים וְגָרַם שֶׁתֵּעָקֵר מִן הָעוֹלָם זְרוֹעַ יָמִין. אַף כָּאן מֵאוֹתוֹ יוֹם לֹא עָבַר אִישׁ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּן בְּנַפְשׁוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּיא, וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ אוּלַי הוּא אִישׁ גָּדוֹל?
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב ׳גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה׳ (ישעיה י, כט). שָׁאוּל אֲמַאי הָכָא. אֶלָּא בְּגִין דְּהוּא קָטִיל לְכַהֲנֵי, וְגָרִים דְּרוֹעָא יְמִינָא, לְאִתְעַקְרָא מֵעָלְמָא. אוּף הָכָא, מֵהַהוּא יוֹמָא, לָא אַעְבָּר בַּר נָשׁ בְּהַהוּא דּוּכְתָּא, בְּגִין דְּלָא אִסְתַּכֵּן בְּנַפְשֵׁיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חִיָּיא, וְלָא אֲמָרִית לָךְ דִּלְמָא גַּבְרָא רַבָּא הוּא.
אשרי אדם מצא חכמה - מתנת פני השכינה בדרך
פָּתַח וְאָמַר, ׳אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה׳ (משלי ג, יג) - ׳אַשְׁרֵי אָדָם׳ - כְּמוֹ אָנוּ שֶׁמָּצָאנוּ אוֹתְךְ וְיָדַעְנוּ מִמְּךְ דְּבַר חָכְמָה. ׳וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה׳ - כְּמוֹ אָנוּ שֶׁחִכִּינוּ לְךְ לְהִתְחַבֵּר עִמְּךְ. וְזֶהוּ אָדָם שֶׁמְּזַמֵּן לוֹ הקב"ה מַתָּנָה בַּדֶּרֶךְ, פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ׳ (משלי ד, יח). הָלְכוּ.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה׳ (משלי ג, יג) - ׳אַשְׁרֵי אָדָם׳ - כְּגוֹן אֲנָן, דְּאַשְׁכַּחְנָא לָךְ, וְיָדַעְנָא מִינָךְ מִלָּה דְּחָכְמְתָא. ׳וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה׳ - כְּגוֹן אֲנָן, דְּאוֹרִיכְנָא לָךְ לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדָךְ. וְדָא הוּא בַּר נָשׁ דְּזַמִּין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נְבִזְבְּזָא בְּאָרְחָא, אַנְפּוֹי דִּשְׁכִינְתָּא, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ׳ (משלי ד, יח). אָזְלוּ.
לדוד מזמור מול מזמור לדוד - שני שירים שונים
פָּתַח אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר, ׳לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהו"ה הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ וְגוֹ'׳ (תהילים כד, א). ׳לְדָוִד מִזְמוֹר׳ בְּמָקוֹם אֶחָד, וּבְמָקוֹם אַחֵר ׳מִזְמוֹר לְדָוִד׳. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא ׳לְדָוִד מִזְמוֹר׳ - הַשִּׁירָה שֶׁאָמַר דָּוִד עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳מִזְמוֹר לְדָוִד׳ - הַשִּׁירָה שֶׁדָּוִד אָמַר עַל עַצְמוֹ.
בלשון הזוהר
פָּתַח הַהוּא גַּבְרָא וְאָמַר, ׳לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהו"ה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וְגוֹ'׳ (תהילים כד, א). ׳לְדָוִד מִזְמוֹר׳ בַּאֲתָר חַד, וּבַאֲתַר אַחֲרָא ׳מִזְמוֹר לְדָוִד׳. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא ׳לְדָוִד מִזְמוֹר׳ - שִׁירָתָא דְּקָאָמַר דָּוִד, עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳מִזְמוֹר לְדָוִד׳ - שִׁירָתָא דְּקָאָמַר דָּוִד, עַל גַּרְמֵיהּ.
׳ליהו"ה הארץ ומלואה׳ - כנסת ישראל ותבל הנדונה מלמעלה
׳לַיהו"ה הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ׳. ׳לַיהו"ה׳ - זֶה הקב"ה. ׳הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְכָל הָאוּכְלוּסִין שֶׁלָּהּ שֶׁמִּתְחַבְּרִים עִמָּהּ, וְנִקְרָאִים מְלֹאָהּ וַדַּאי הוּא. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳ (ישעיהו ו, ג). ׳תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׳ - זוֹהִי אֶרֶץ שֶׁל מַטָּה שֶׁנִּקְרֵאת תֵּבֵל, וַאֲחוּזָה בַּדִּין (שֶׁל עוֹלָם) שֶׁל מַעְלָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק׳ (תהילים ט, ט) - בֵּין לְאֶחָד, בֵּין לְעַם אֶחָד, בֵּין לְכָל הָעוֹלָם, מֵהַדִּין הַזֶּה הוּא נִדּוֹן.
בלשון הזוהר
׳לַיהו"ה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ׳. ׳לַיהו"ה׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ׳ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אוּכְלוֹסִין דִּילָהּ, דְּמִתְחַבְּרָן בַּהֲדָהּ, וְאִקְרוּן מְלוֹאָהּ וַדַּאי הוּא. כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳ (ישעיהו ו, ג). ׳תֵּבֵל וְיוֹשְׁבֵי בָהּ׳ - דָּא הוּא אַרְעָא דִּלְתַתָּא, דְּאִקְרֵי תֵּבֵל, וַאֲחִידַת בְּדִינָא (דְּעָלְמָא) דִּלְעֵילָּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וְהוּא יִשְׁפוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק׳ (תהילים ט, ט) - בֵּין לְחָד, בֵּין לְעַמָּא חַד, בֵּין לְכָל עָלְמָא, מֵהַאי דִּינָא הוּא אִתְּדָן.
טבעו בים סוף - סוף כל הדרגות שינק מהם פרעה
בֹּא רְאֵה, פַּרְעֹה יָנַק מֵהַדִּין הַזֶּה עַד שֶׁאָבְדוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁדִּין זֶה הִתְעוֹרֵר עָלָיו, אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁהִתְמַנָּה עֲלֵיהֶם בַּשִּׁלְטוֹן, הוּזַז וְהָעֳבַר, וְאָז כָּל אֵלֶּה שֶׁלְּמַטָּה נֶאֶבְדוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו׳ (שמות יד, כה) - מַה זֶּה ׳אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו׳? - מַרְכְּבוֹתָיו שֶׁל פַּרְעֹה. וּמִי הוּא אוֹתוֹ אוֹפַן שֶׁלָּהֶם? - אוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁשּׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם. וְעַל זֶה מֵתוּ כֻלָּם בַּיָּם. לָמָּה בַּיָּם? אֶלָּא הַיָּם הָעֶלְיוֹן הִתְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם וְנִמְחוּ (נ"א: וְנִמְסְרוּ) בְּיָדֶיהָ, וְלָכֵן כָּתוּב ׳טֻבְּעוּ בְּיַם סוּף׳ (שמות טו, ד). אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳טֻבְּעוּ בְּיַם סוּף׳ - סוֹף כָּל הַדְּרָגוֹת.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, פַּרְעֹה מֵהַאי דִּינָא יָנִיק, עַד דְּאִתְאֲבִידוּ הוּא וְכָל עַמֵּיהּ. כֵּיוָן דְּהַאי דִּינָא אִתְּעַר עָלֵיהּ, הַהוּא מְמָנָא דְּאִתְמָנָא עֲלַיְיהוּ בְּשֻׁלְטָנוּתָא, אִתְעָדֵי וְאִתְעֲבָר, כְּדֵין כֻּלְּהוּ דִּלְתַתָּא אִתְאֲבִידוּ, דִּכְתִּיב ׳וַיָּסַר אֶת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו׳ (שמות יד, כה) - מַאי ׳אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו׳ - מַרְכְּבוֹתָיו דְּפַרְעֹה. וּמַאן אִיהוּ הַהוּא אוֹפַן דִּלְהוֹן - הַהוּא מְמָנָא דְּשָׁלִיט עֲלַיְיהוּ. וְעַל דָּא מִיתוּ כֻּלְּהוּ בְּיַמָּא. אֲמַאי בְּיַמָּא. אֶלָּא יַמָּא עִלָּאָה אִתְּעַר עֲלַיְיהוּ, וְאִתְמְחוּ (נ"א: וְאִתְמַסְרוּ) בִּידָהָא, וּבְגִין כַּךְ ׳טֻבְּעוּ בַּיָּם סוֹף׳ (שמות טו, ד) כְּתִיב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי הָכִי הוּא, וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳טֻבְּעוּ בְּיַם סוּף׳ - סוֹפָא דְּדַרְגִּין.
וינהגהו בכבדות - כדרך שאדם מכביד לבו כך מנהיגים אותו
וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדוּת. רַבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת׳. מַה זֶּה ׳בִּכְבֵדֻת׳ מה ענין של הנהגת העונש הזה בדווקא ? אֶלָּא מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁבְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְכך מוֹלִיכִים אוֹתוֹ. כָּתוּב בְּפַרְעֹה ׳וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה׳ (שמות ט, ז), וּבְאוֹתוֹ דָבָר הִנְהִיג אוֹתוֹ הקב"ה בִּכְבֵדוּת מַמָּשׁ. מידה כנגד מידה אָמַר לוֹ הקב"ה: רָשָׁע, אַתָּה מַכְבִּיד אֶת לִבְּךְ. אֲנִי אַנְהִיג אוֹתְךְ בָּזֶה, באותה מידה דווקא וְעַל כָּךְהכתוב אומר ׳וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת׳ שהנהיג הנהגתו כנגד הנהגתו.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא אָמַר, ׳וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדוּת׳. מַהוּ ׳בִּכְבֵדוּת׳. אֶלָּא מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דִּבְהַהוּא דַּבְּרוּתָא דְּאִתְדָּבַּר בֵּיהּ בַּר נָשׁ, מְדַבְּרִין לֵיהּ. בְּפַרְעֹה כְּתִיב ׳וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה׳ (שמות ט, ז), בְּהַהוּא מִלָּה, דָּבַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּכְבֵדוּת מַמָּשׁ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: רָשָׁע, אַתְּ אוֹקִיר לִבָּךְ. אֲנָא אַדְבַּר לָךְ בְּהַאי, עַל דָּא ׳וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדוּת׳.
קושיית ריבי יוסי - כיצד ירדוף ממונה שהועבר משלטונו
׳וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות יד, כה). ׳וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם׳וכבר נתפרש כי - זֶהוּ הַמְמֻנֶּה[שר ק' בהנהגה שתחת] הס"מ שֶׁהִתְמַנָּה עַל הַמִּצְרִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, להקשות על דברי ר"ח שפירש קודם, שקודם סילק הקב"ה שר של מצרים] דָּבָר זֶה קָשֶׁה, לומר שהעבירו אותו מממשלתו לגמרי כֵּיוָן שֶׁהֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ מִשִּׁלְטוֹנוֹ, אֵיךְ יָכֹל הוּא לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל?
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות יד, כה). ׳וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם׳ - דָּא מְמָנָא דְּאִתְמְנֵי עַל מִצְרָאֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, הַאי מִלָּה קַשְׁיָא, כֵּיוָן דְּאַעְבְּרוּ לֵיהּ מִשּׁוּלְטָנוּתֵיה, הֵיךְ יָכִיל הוּא לְמִרְדַּף אֲבַתְרַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל.
מצרים של מעלה ומצרים של מטה - שבירה משם לכאן
אֶלָּא וַדַּאי הוּא כָּךְ! שאכן העבירו שר של מצרים של מעלהאֲבָל זֶהמה שנאמר כאן ׳וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם׳היינו - מִצְרַיִם שֶׁלְּמַטָּה.וכשהכתוב אומר ׳כִּי יהו"ה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם׳היינו (שמות יד, כה) - מִצְרַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבַּר כֹּחָם מִלְמַעְלָה, אָז נִשְׁבָּר הַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁלָּהֶם לְמַטָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי יהו"ה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם׳ - בְּמִצְרַיִם דַּוְקָא. זֶהוּ הַתֹּקֶף שֶׁלָּהֶם שֶׁלְּמַעְלָה. שהרי לא כתוב שם שזה פרעה מלך מצרים וְזֶהוּ שֶׁבֵּאֲרוּהָ(לעיל בזוה"ק שמות יז.) כל מקום שנאמר ׳מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳ סְתָם. ללא שם פרעה- היינו שר של מעלה. אבל כָּאן ׳וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - שֶׁרָאוּ שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּר כֹּחָם וְהַתֹּקֶף שֶׁלָּהֶם שֶׁלְּמַעְלָה. הוא שר של מעלה שלהם
בלשון הזוהר
אֶלָּא וַדַּאי הָכִי הוּא. אֲבָל דָּא ׳וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם׳ - מִצְרַיִם דִּלְתַתָּא. ׳כִּי יהו"ה נִלְחָם לָהֶם בְמִצְרָיִם׳ - מִצְרַיִם דִּלְעֵילָּא, דְּכֵיוָן דְּאִתְבַּר חֵילֵהוֹן מִלְּעֵילָּא, כְּדֵין אִתְּבַר חֵילָא וְתּוּקְפָּא דִּלְהוֹן לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳כִּי יהו"ה נִלְחָם לָהֶם בְמִצְרָיִם׳ - בְּמִצְרַיִם דַּיְקָא. דָּא הוּא תּוּקְפָּא דִּלְהוֹן דִּלְעֵילָּא. וְדָא הוּא דְּאוּקְמוּהָ ׳מֶלֶךְ מִצְרַיִם׳ סְתָם. הָכָא, ׳וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - דְּחָמוּ דְּהָא אִתְּבַר חֵילֵיהוֹן, וְתּוּקְפָּא דִּלְהוֹן, דִּלְעֵילָּא.
התעוררות כנסת ישראל - שוברת שלטון הממונים על העמים
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הַזּוֹ, בהנהגת המלכות מִתְעוֹרְרִים כָּל אוֹתָם שֶׁאֲחוּזִים בָּהּ, וְכָל הָאֲחֵרִים שֶׁלְּמַטָּה, וְיִשְׂרָאֵל מֵעַל כֻּלָּם, כאו"א לפי ערך בחינתה, שֶׁהֲרֵי הֵם נוֹטְלִים אוֹתָהּ בְּגוּף הָאִילָן, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. ישראל מקבלים ראשונה את השפע מן האילן - הוא עץ החיים בהנהגת ז"א, ודרכם עובר לשאר האומות וְלָכֵן יִשְׂרָאֵל אֲחוּזִים בָּהּ יוֹתֵר מִכָּלשאר כל הע' עמין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּכְשֶׁהֵםישראל מִתְעוֹרְרִים, בתשובה כשהמלכות מתעוררת מצד היחוד העליון ובחינת קדושתה-רמ"ק, (כָּל עַמִּים עכו"ם) נִשְׁבָּר תָּקְפָּםושלטונם מֵאוֹתָםהעמים שֶׁשּׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד אִתְּעָרַת הַאי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אִתְעֲרוּ כָּל אינון דאחידן בה, וכלהו אחרנין דלתתא, וישראל לעילא מכלהו, דהא אינון נטלי לה בגופא דאילנא, והא אוקמוה. ובגיני כך ישראל אחידן בה, יתיר מכל עובדי כוכבים ומזלות. וכד אינון מתערין, (כל עמים עכו"ם) אתבר תוקפהון מאינון דשלטי עלייהו.
שעבודי מצרים תחת ממונה זה - שבירתו גוררת שבירת המלכויות
בֹּא רְאֵה, הַמְמֻנֶּה הַזֶּה הַשַּׁלִּיט עַל הַמִּצְרִים, דָּחַק אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכַמָּה שִׁעְבּוּדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ.אבל אַחַר שֶׁהוּא נִשְׁבַּר בַּתְּחִלָּה, נִשְׁבְּרוּ אוֹתָן מַלְכֻיּוֹתמלכויות של מטה (ס"א: מִלְּמַטָּה), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי יהו"ה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם׳ (שמות יד, כה) - ׳נִלְחָם לָהֶם׳ וַדַּאי. בשביל ישראל ***
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, הַאי מְמָנָא שֻׁלְטָנָא דְּמִצְרָאֵי, דָּחִיק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, בְּכַמָּה שִׁעְבּוּדִין, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ. לְבָתַר דְּאִתְבַּר הוּא בְּקַדְמִיתָא, אִתְּבָּרוּ אִינּוּן מַלְכְּוָותָא (ס"א: מִלְּתַתָּא), הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי יהו"ה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרַיִם׳ - ׳נִלְחָם לָהֶם׳ וַדַּאי.
׳ויסע מלאך האלהים׳
סוד בריאת האבנים והדרגות עד מסע המלאך
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.