׳ה' ילחם לכם ואתם תחרישון׳ - זכות האבות עוררה למעלה
בשלח · ׳ה' ילחם לכם ואתם תחרישון׳ - מלחמת מצרים כדין הנעשה ברחמים · מאמר 7 · פיסקה 4 · דף מז ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הָכָא כַּד אִתְקְרִיב פַּרְעֹה לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהַהִיא זִמְנָא, לָא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיִתְּעֲרוּן יִשְׂרָאֵל אִתְעָרוּתָא לְתַתָּא כְּלָל, דְּהָא אִתְעָרוּתָא לְעֵילָּא הוּא, דְּהָא אֲבָהָן אַקְדִּימוּ וְאַתְּעֲרוּ אִתְעָרוּתָא דָּא לְעֵילָּא, וּזְכוּתָא דִּלְהוֹן קָאִים קָמֵיהּ, (ואתערו אתערותא דא) וְלָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִשְׂרָאֵל יִתְּעָרוּן לְתַתָּא כְּלָל. (דהא באתרה לעילא הוה) הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳יהו"ה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן׳ - תַּחֲרִישׁוּן וַדַּאי, וְלָא תִּתְעֲרוּן מִלָּה, דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְכוּ, וְהָכָא אִתְכְּלִיל שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּאַתְוָון רְשִׁימָן, וְהָא אִתְעֲרוּ בֵּיהּ חַבְרַיָּיא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, כָּאן כְּשֶׁקָּרַב פַּרְעֹה לַעֲרֹךְ קְרָב עִם יִשְׂרָאֵל, בְּאוֹתוֹ זְמַן לֹא רָצָה הקב"ה שֶׁיְּעוֹרְרוּ יִשְׂרָאֵל הִתְעוֹרְרוּת לְמַטָּה כְּלָל, שֶׁהֲרֵי הַהִתְעוֹרְרוּת הִיא לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי הָאָבוֹת הִקְדִּימוּ הִתְעוֹרְרוּת זֹאת לְמַעְלָה, וּזְכוּתָם עוֹמֶדֶת לְפָנָיו, (ועוררו הִתְעוֹרְרוּת זוֹ) וְלֹא רָצָה הקב"ה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִתְעוֹרְרוּ לְמַטָּה כְּלָל. (שֶׁהֲרֵי במקום שֶׁל מַעְלָה הָיָה) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן׳ (שמות יד, יד) - וַדַּאי תַּחֲרִישׁוּן וְלֹא תְעוֹרְרוּ דָבָר, שֶׁלֹּא צָרִיךְ לָכֶם. וְכָאן נִכְלָל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת, וַהֲרֵי הִתְעוֹרְרוּ בוֹ הַחֲבֵרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, הכא כד אתקריב פרעה לאגחא קרבא בהו בישראל, בההיא זמנא, לא בעי קודשא בריך הוא, דיתערון ישראל אתערותא לתתא כלל, דהא אתערותא לעילא הוא, דהא אבהן אקדימו ואתערו אתערותא דא לעילא, וזכותא דלהון קאים קמיה, (ואתערו אתערותא דא) ולא בעא קודשא בריך הוא דישראל יתערון לתתא כלל. (דהא באתרה לעילא הוה) הדא הוא דכתיב ׳יהו"ה ילחם לכם ואתם תחרישון׳ - תחרישון ודאי, ולא תתערון מלה, דלא אצטריך לכו, והכא אתכליל שמא קדישא באתוון רשימן, והא אתערו ביה חברייא.
התרגום: בא ראה, כאן כשקרב פרעה לערך קרב עם ישראל, באותו זמן לא רצה הקב"ה שיעוררו ישראל התעוררות למטה כלל, שהרי ההתעוררות היא למעלה, שהרי האבות הקדימו התעוררות זאת למעלה, וזכותם עומדת לפניו, (ועוררו התעוררות זו) ולא רצה הקב"ה שישראל יתעוררו למטה כלל. (שהרי במקום של מעלה היה) זהו שכתוב ׳ה' ילחם לכם ואתם תחרשון׳ (שמות יד, יד) - ודאי תחרישון ולא תעוררו דבר, שלא צריך לכם. וכאן נכלל השם הקדוש באותיות רשומות, והרי התעוררו בו החברים.
מן המפרשים
מקדש מלך: שמא קדישא באתוון רשימין נ"ב כלו' שיוצא שם א' מפסוק זה שהוא יל"י עכ"ל ואע"פי שפסוק ה' ילחם לכם ר"ת יי"ל והוא שם א' משם ע"ב כתב הר"חו שם זהו שם י"לי לפי שהוא שם המעלה ניצוצות מתוך הקליפה כמ"ש הרב בפ' ה' לאורך ימים ובפ' ה' למבול…
הסולם: תא חזי הכא וכו': בוא וראה כאן, כשקרב פרעה לעשות מלחמה עם ישראל, בעת ההוא לא רצה הקב"ה שיעוררו ישראל התעוררות מלמטה כלל, כי התעוררות מלמעלה היה, כי האבות הקדימו ועוררו התעוררות זה מלמעלה, וזכותם עמד לפניו, ולא רצה הקב"ה שישראל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: