ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 6: ׳ופרעה הקריב׳ - קריצת ישראל לאביהם בעת צרה וזכות האבות המגינה עליהם › פיסקה 4 (מז ע"א)

משה שקול ככל ישראל - זכות הרועה וחובתו לעם כולו

בשלח · ׳ופרעה הקריב׳ - קריצת ישראל לאביהם בעת צרה וזכות האבות המגינה עליהם · מאמר 6 · פיסקה 4 · דף מז ע"א

לשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יהו"ה׳ (שמות יד, יג) - אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּהָא רַעְיָא כְּמֹּשֶׁה אָזִיל בְּגַוַּויְיהוּ. כְּתִיב ׳וַיִּזְכּוֹר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ׳ (ישעיהו סג, יא) - ׳וַיִּזְכּוֹר יְמֵי עוֹלָם׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מֹשֶׁה עַמּוֹ - (מכאן שלי הוא) שָׁקִיל הֲוָה מֹשֶׁה כְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָא, כִּי רַעְיָא דְּעַמָּא הוּא מַמָּשׁ עַמָּא כֻּלְּהוּ. אִי אִיהוּ זָכֵי - עַמָּא כֻּלְּהוּ זָכָאן. וְאִי אִיהוּ לָא זָכֵי - עַמָּא כֻּלְּהוּ לָא זָכָאן וְאִתְעֲנָשׁוּ בְּגִינֵיהּ, וְהָא אוּקְמוּהָ.

תרגום

׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'׳ - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי רוֹעֶה כְּמוֹ מֹשֶׁה הָלַךְ בְּתוֹכָם. כָּתוּב ׳וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ׳ (שם סג, יא) - ׳וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם׳ - זֶה הקב"ה. ׳מֹשֶׁה עַמּוֹ׳ - (מִכָּאן לָמַדְנוּ) שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְלָמַדְנוּ מִזֶּה כִּי רוֹעֵה הָעָם הוּא מַמָּשׁ הָעָם כֻּלּוֹ. אִם הוּא זוֹכֶה - כָּל הָעָם זוֹכִים, וְאִם אֵינוֹ זוֹכֶה - כָּל הָעָם לֹא זוֹכִים וְנֶעֱנָשִׁים בִּגְלָלוֹ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהו"ה׳ (שמות יד, יג) - אמר רבי שמעון זכאה חולקיהון דישראל, דהא רעיא כמשה אזיל בגווייהו. כתיב ׳ויזכור ימי עולם משה עמו׳ (ישעיהו סג, יא) - ׳ויזכור ימי עולם׳ - דא קודשא בריך הוא. משה עמו - (מכאן שלי הוא) שקיל הוה משה ככל ישראל. ואוליפנא מהא, כי רעיא דעמא הוא ממש עמא כלהו. אי איהו זכי - עמא כלהו זכאן. ואי איהו לא זכי - עמא כלהו לא זכאן ואתענשו בגיניה, והא אוקמוה.

התרגום: ׳ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה'׳ - אמר רבי שמעון, אשרי חלקם של ישראל, שהרי רועה כמו משה הלך בתוכם. כתוב ׳ויזכר ימי עולם משה עמו׳ (שם סג, יא) - ׳ויזכר ימי עולם׳ - זה הקב"ה. ׳משה עמו׳ - (מכאן למדנו) שמשה היה שקול ככל ישראל. ולמדנו מזה כי רועה העם הוא ממש העם כלו. אם הוא זוכה - כל העם זוכים, ואם אינו זוכה - כל העם לא זוכים ונענשים בגללו, והרי פרשוה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ימי עולם דא קב"ה פי' זעיר הנקרא ימי עולם. וקראת לשבת עונג מב"עי. פי' שיכין מב"עי לצורך הלילה שהיא מלכות ולקדוש ה' מכובד דא יום שהוא זעיר. וז"ש תרין דאינון חד :

אור החמה: ויזכור ימי עולם דא הקב"ה היינו המלכות שכן בכל מקום שאמר סתם הוא שכינה כמו ויקרא אל משה ג"כ ויזכור סתם דא הקב"ה מלכות. ואלמלא דאקדימו אבהן וגומר אפשר דנפקא ליה מדקאמר ואתם תחרישון דהול"ל ותחרישון מאי ואתם משמע דווקא אתם תחרישון…

הסולם: ויאמר משה אל העם אל תיראו וגו': אמר ר"ש, אשרי חלקם של ישראל שרועה כמו משה הולך בתוכם. כתוב ויזכור ימי עולם משה עמו. ויזכור ימי עולם זהו הקב"ה. משה עמו, כי שקול היה משה כנגד כל ישראל. ולמדנו מזה, כי רועה העם הוא ממש כל העם, אם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: