ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 6: ׳ופרעה הקריב׳ - קריצת ישראל לאביהם בעת צרה וזכות האבות המגינה עליהם › פיסקה 3 (מז ע"א)

פחד ישראל מול הים ומרכבות פרעה - קריצתם לאביהם שבשמים

בשלח · ׳ופרעה הקריב׳ - קריצת ישראל לאביהם בעת צרה וזכות האבות המגינה עליהם · מאמר 6 · פיסקה 3 · דף מז ע"א

לשון הזוהר

כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, מְתָל לְיוֹנָה עִם הַנִּץ וְכוּ', כַּךְ יִשְׂרָאֵל הֲווֹ קְרִיבִין לְיַמָּא, וַהֲווּ חָמָאן לְיַמָּא קָמַיְיהוּ, אָזִיל וְסָעִיר וְגַלְגַּלּוֹהִי זַקְפִין לְעֵילָּא, הֲווֹ דְּחִילִין. זָקְפוּ עֵינַיְיהוּ וְחָמוּ לְפַרְעֹה וּלְמַשִׁירְיָיתֵיהּ, וְאַבְנֵי גִּירִין וּבַלִּסְטְרָאִין, כְּדֵין ׳וַיִּירְאוּ מְאֹד׳. מַה עָבְדוּ, ׳וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - מַאן גָּרִים הַאי דְּקָרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דִּלְעֵילָּא, פַּרְעֹה. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳וּפַרְעֹה הִקְרִיב׳ - וְהָא אִתְּמַר.

תרגום

כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, מָשָׁל לְיוֹנָה עִם הַנֵּץ וְכוּ', כָּךְ יִשְׂרָאֵל הָיוּ קְרֵבִים לַיָּם, וְהָיוּ רוֹאִים אֶת הַיָּם לִפְנֵיהֶם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר וְגַלָּיו עוֹלִים לְמַעְלָה, הָיוּ פּוֹחֲדִים. זָקְפוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ אֶת פַּרְעֹה וּמַרְכְּבוֹתָיו, וַאֲבָנִים, חִצִּים וּבַלִּיסְטְרָאוֹת, וְאָז ׳וַיִּירְאוּ מְאֹד׳. מֶה עָשׂוּ? ׳וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל׳ - מִי גָרַם אֶת זֶה שֶׁקָּרְבוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁל מַעְלָה? פַּרְעֹה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּפַרְעֹה הִקְרִיב׳ (שמות יד, י), וַהֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כמה דאוקימנא, מתל ליונה עם הנץ וכו', כך ישראל הוו קריבין לימא, והוו חמאן לימא קמייהו, אזיל וסעיר וגלגלוהי זקפין לעילא, הוו דחילין. זקפו עינייהו וחמו לפרעה ולמשירייתיה, ואבני גירין ובלסטראין, כדין ׳וייראו מאד׳. מה עבדו, ׳ויצעקו בני ישראל׳ - מאן גרים האי דקריבו ישראל לגבי אבוהון דלעילא, פרעה. הדא הוא דכתיב ׳ופרעה הקריב׳ - והא אתמר.

התרגום: כמו שפרשנו, משל ליונה עם הנץ וכו', כך ישראל היו קרבים לים, והיו רואים את הים לפניהם הולך וסוער וגליו עולים למעלה, היו פוחדים. זקפו עיניהם וראו את פרעה ומרכבותיו, ואבנים, חצים ובליסטראות, ואז ׳וייראו מאד׳. מה עשו? ׳ויצעקו בני ישראל׳ - מי גרם את זה שקרבו ישראל לאביהם של מעלה? פרעה. זהו שכתוב ׳ופרעה הקריב׳ (שמות יד, י), והרי זה נתבאר.

מן המפרשים

הסולם: כמה דאוקימנא וכו': כמו שבארנו משל ליונה עם הנץ וכו' (מד"ר שה"ש פ"ב) כך ישראל, היו קרבים אל הים, והיו רואים הים לפניהם הולך וסוער, וגליו זקופים למעלה, היו יראים. נשאו עיניהם וראו את פרעה וחילו ואבני גירין וחצים, אז ויראו מאד.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר