תחבולת פרעה בסוסות הזכר והנקבה - לדרבן המרכבות אחר ישראל
בשלח · ׳ויקח שש מאות רכב בחור׳ - מרכבות מצרים ותחבולת הסוסות בסוד השכינה · מאמר 5 · פיסקה 3 · דף מז ע"א
לשון הזוהר
כְּתִיב ׳לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׳ (שיר השירים א, ט) - תָּא חֲזֵי, כְּדוּגְמַת סוּסְיָא נוּקְבָּא, אִתְחָזֵי לְהוֹן לְסוּסֵיהוֹן דְּפַרְעֹה, וְאוּקְמוּהָ. אֶלָּא ׳לְסוּסָּתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה׳ - תָּא חֲזֵי, פַּרְעֹה בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה רָדִיף אֲבָתְרַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, מַה עָבֵד, נָטַל סוּסְוָון נוּקְבָן, וְכָפַת לוֹן בִּרְתִּיכוֹי בְּקַדְמִיתָא, וְסוּסִין דּוּכְרָאֵי כָּפַת לוֹן לַאֲחוֹרֵיהוֹן, וַהֲווּ מְזַיְּינִין דּוּכְרֵי לָקֳבֵל נוּקְבֵי, וְנוּקְבֵי לָא בָּעָאן, וְאוֹחָן לְמֵיזָל. כֵּיוָן דְּקָרִיב (נ"א וכד אדביק) לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, נָטַל נוּקְבֵי וְשַׁוֵּי לוֹן לַאֲחוֹרֵי, וְסוּסְוָון דּוּכְרִין לְקַדְמִין, לְאַבְאָשָׁא לְיִשְׂרָאֵל, וּלְאַגָּחָא בְּהוּ קְרָבָא. כְּגַוְונָא דָּא, ׳וַיהו"ה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳, וּבָתַר חָזְרָה שְׁכִינְתָּא לַאֲחוֹרֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלהִים וְגוֹ'׳ - בְּגִינֵי כַּךְ ׳דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׳.
תרגום
כָּתוּב (שִׁיר א) ׳לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׳ (שיר השירים א, ט) - בּא רְאֵה, כְּדֻגְמַת סוּסָה נוּקְבָּא נִרְאֲתָה לַסּוּסִים שֶׁל פַּרְעֹה, וּפֵרְשׁוּהָ. אֶלָּא ׳לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה׳ - בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁפַּרְעֹה הָיָה רוֹדֵף אַחַר יִשְׂרָאֵל, מֶה עָשָׂה? נָטַל סוּסוֹת נְקֵבוֹת, וְכָפַת אוֹתָן בְּמַרְכְּבוֹתָיו בַּתְּחִלָּה, וְאֶת הַסּוּסִים הַזְּכָרִים כָּפַת מֵאָחוֹר, וְהָיוּ הַזְּכָרִים מִתְחַמְּמִים כְּנֶגֶד הַנְּקֵבוֹת, וְהַנְּקֵבוֹת מְסָרְבוֹת, וּמִהֲרוּ לָרוּץ. כֵּיוָן שֶׁקָּרַב (וְכַאֲשֶׁר הדביק) אֶל יִשְׂרָאֵל, נָטַל אֶת הַנְּקֵבוֹת וְשָׂם אוֹתָם לְאָחוֹר, וְהַסּוּסִים הַזְּכָרִים לְפָנִים, כְּדֵי לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל וְלַעֲרֹךְ בָּהֶם קְרָב. כְּמוֹ זֶה, וַה' ׳הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם׳, וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה הַשְּׁכִינָה לַאֲחוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ (שמות יג, כא) ' - מִשּׁוּם כָּךְ ׳דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כתיב ׳לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׳ (שיר השירים א, ט) - תא חזי, כדוגמת סוסיא נוקבא, אתחזי להון לסוסיהון דפרעה, ואוקמוה. אלא ׳לסוסתי ברכבי פרעה׳ - תא חזי, פרעה בשעתא דהוה רדיף אבתרייהו דישראל, מה עבד, נטל סוסוון נוקבן, וכפת לון ברתיכוי בקדמיתא, וסוסין דוכראי כפת לון לאחוריהון, והוו מזיינין דוכרי לקבל נוקבי, ונוקבי לא בעאן, ואוחן למיזל. כיון דקריב (נ"א וכד אדביק) לגבייהו דישראל, נטל נוקבי ושוי לון לאחורי, וסוסוון דוכרין לקדמין, לאבאשא לישראל, ולאגחא בהו קרבא. כגוונא דא, ׳ויהו"ה הולך לפניהם יומם׳, ובתר חזרה שכינתא לאחוריהון דישראל, דכתיב ׳ויסע מלאך האלהים וגו'׳ - בגיני כך ׳דמיתיך רעיתי׳.
התרגום: כתוב (שיר א) ׳לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׳ (שיר השירים א, ט) - בא ראה, כדגמת סוסה נוקבא נראתה לסוסים של פרעה, ופרשוה. אלא ׳לססתי ברכבי פרעה׳ - בא ראה, בשעה שפרעה היה רודף אחר ישראל, מה עשה? נטל סוסות נקבות, וכפת אותן במרכבותיו בתחלה, ואת הסוסים הזכרים כפת מאחור, והיו הזכרים מתחממים כנגד הנקבות, והנקבות מסרבות, ומהרו לרוץ. כיון שקרב (וכאשר הדביק) אל ישראל, נטל את הנקבות ושם אותם לאחור, והסוסים הזכרים לפנים, כדי להרע לישראל ולערך בהם קרב. כמו זה, וה' ׳הלך לפניהם יומם׳, ואחר כך חזרה השכינה לאחורי ישראל, שכתוב ויסע מלאך האלהים וגו (שמות יג, כא) ' - משום כך ׳דמיתיך רעיתי׳.
מן המפרשים
אור החמה: כגוונא דא וד' הולך לפניהם יומם היינו ת"ת ובית דינו. ובוודאי שבדרכים דרך הנקבה הולכת לפנים והזכר אחרי' לשומרה. וכן ג"כ וה' הולך לפניהם יומם כשהם הולכים וישראל היתה שכינה לפניהם והת"ת אחריה וישראל אחר שניהם הרי דוגמא ממש כמו…
הסולם: כתיב לסוסתי וגו': כתוב, לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי . בוא וראה, כדמיון סוסה נקבה נראה לסוסי פרעה, וע"כ רדפו אחריה אל הים, ובארוהו. אלא לססתי ברכבי פרעה , בוא וראה, פרעה, בשעה שהיה רודף אחרי ישראל, מה עשה, לקח סוסות נקבות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: