ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 32: ׳ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים׳ - קרב שלמעלה ולמטה ונקמת הברית › פיסקה 34 (סו ע"ב)

מזבח לכפרה - הנימול נקרא מזבח כגילוי הרושם הקדוש

בשלח · ׳ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים׳ - קרב שלמעלה ולמטה ונקמת הברית · מאמר 32 · פיסקה 34 · דף סו ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, ׳וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ׳, מִזְבַּח לְכַפְּרָא עָלַיְיהוּ. ׳וַיִּקְרָא שְׁמוֹ׳. שְׁמוֹ דְּמַאן. אָמַר רִבִּי חִיָּיא שְׁמֵיהּ דְּמַדְבְּחָא הַהוּא. יהו"ה נִסִּי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, וְשָׁם נִסָּהוּ. וְכֹלָּא מִלָּה חַד, עַל דְּאִתְפְּרָעוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִתְגַּלְיָיא הַהוּא אָת קַיָּימָא, רְשִׁימָא קַדִּישָׁא. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּכֵיוָן דְּאִתְגְּזַר בְּרֵיהּ דְּבַר נָשׁ, וְאִתְגַּלְיָיא בֵּיהּ אָת רְשִׁימָא קַדִּישָׁא קַיָּימָא. הַהוּא אִקְרֵי מִזְבֵּחַ לְכַפְּרָא עָלֵיהּ. וּמַה שְׁמֵיהּ. יהו"ה נִסִּי. כְּגַוְונָא דָּא יַעֲקֹב, בְּנָהּ מַדְבְּחָא, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית לג, כ) - לְמַאן. לְהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי מִזְבֵּחַ. וּמַאן שְׁמֵיהּ. ׳אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳.

תרגום

רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, ׳וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ׳, מִזְבֵּחַ לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם. וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, שֶׁל מִי? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מִזְבֵּחַ. ה' נִסִּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְשָׁם נִסָּהוּ׳. וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, עַל שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִפְרְעוּ וְהִתְגַּלָּה אוֹתוֹ אוֹת בְּרִית הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל בְּנוֹ שֶׁל אָדָם וְהִתְגַּלָּה בּוֹ הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַבְּרִית, הוּא נִקְרָא מִזְבֵּחַ לְכַפֵּר עָלָיו, וּמַה ׳שְּׁמוֹ? ה' נִסִּי׳. כְּמוֹ זֶה יַעֲקֹב בָּנָה מִזְבֵּחַ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית לג, כ) - לְמִי? לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא מִזְבֵּחַ. וּמַה שְּׁמוֹ? ׳אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יוסי אמר, ׳ויבן משה מזבח׳, מזבח לכפרא עלייהו. ׳ויקרא שמו׳. שמו דמאן. אמר רבי חייא שמיה דמדבחא ההוא. יהו"ה נסי, כמה דאת אמר, ושם נסהו. וכלא מלה חד, על דאתפרעו ישראל, ואתגלייא ההוא את קיימא, רשימא קדישא. מכאן אוליפנא, דכיון דאתגזר בריה דבר נש, ואתגלייא ביה את רשימא קדישא קיימא. ההוא אקרי מזבח לכפרא עליה. ומה שמיה. יהו"ה נסי. כגוונא דא יעקב, בנה מדבחא, דכתיב, ׳ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל׳ (בראשית לג, כ) - למאן. לההוא אתר דאקרי מזבח. ומאן שמיה. ׳אל אלהי ישראל׳.

התרגום: רבי יוסי אמר, ׳ויבן משה מזבח׳, מזבח לכפר עליהם. ויקרא שמו, של מי? אמר רבי חייא, שמו של אותו מזבח. ה' נסי, כמו שנאמר ׳ושם נסהו׳. והכל דבר אחד, על שישראל נפרעו והתגלה אותו אות ברית הרשם הקדוש. מכאן למדנו, שכיון שנמול בנו של אדם והתגלה בו הרשם הקדוש של הברית, הוא נקרא מזבח לכפר עליו, ומה ׳שמו? ה' נסי׳. כמו זה יעקב בנה מזבח, שכתוב ׳ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל׳ (בראשית לג, כ) - למי? לאותו מקום שנקרא מזבח. ומה שמו? ׳אל אלהי ישראל׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: אל אלהי ישראל פי' מי נקרא אל והוא אלוה של ישראל שבעו"הז. ומ"ש הכי תנינן פירוש מסקנת התירוץ הוא לקמן שאמר ראו המ' מלובשת במ"טט כמ"ש ר' יוסי ור"א וכאלו לא ראו רק מלאך מט"ט ואגב הביא ענין הקשת וכו'.

הסולם: ר' יוסי אמר וכו': רי"א, ויבן משה מזבח , היינו מזבח לכפר על ישראל. ויקרא שמו, שמו של מי, אמר ר' חייא שמו של מזבח ההוא. ה' נסי הוא כש"א ושם נסהו. שפירושו התעלות, והכל דבר אחד, שנתעלו על שנתפרעו ישראל, ונגלה בהם אות ברית ההוא,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: