ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 34לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בשלח · מאמר 32

׳ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים׳

זוהר ח"ב, פרשת בשלח, דף סד:
כ-16 דקות קריאה
על מה המאמר

קרב שלמעלה ולמטה ונקמת הברית

ישראל זרעי על כל מים - תחת ענפי אילן הקב"ה

׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם׳ (שמות יז, ח) - רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳אַשְׁרֵיכֶם זרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ (ישעיה לב, כ). ׳אַשְׁרֵיכֶם זרְעֵי עַל כָּל מָיִם׳ - שָׁם שָׁנִינוּ, כַּמָּה מַיִם וְכַמָּה מַיִם נִמְצָאִים. אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶם זֶרַע אֶלָּא עַל הַמַּיִם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם׳ (שמות טו, כז) - אוֹתָם שֶׁהָיוּ תַּחַת עַנְפֵי הָאִילָן שֶׁל הקב"ה.

בלשון הזוהר

׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים׳ (שמות יז, ח) - רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח, ׳אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ (ישעיהו לב, כ). ׳אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם׳ - תַּמָּן תָּנִינָן, כַּמָּה מַיִם וְכַמָּה מַיִם מִשְׁתַּכְּחִין. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּלֵית זַרְעָא לְהוּ, אֶלָּא עַל הַמַּיִם, דִּכְתִּיב ׳וְיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם׳ - אִינּוּן דַּהֲווֹ תְּחוֹת עַנְפֵי אִילָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אילן הקב"ה - שנים עשר תחומים ושבעים ענפים אוחזים בישראל

שֶׁשָּׁנִינוּ, יֵשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִילָן, וְהוּא אִילָן גָּדוֹל וְחָזָק, וּבוֹ נִמְצָא מָזוֹן לַכֹּל, וְהוּא נִתְחָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר תְּחוּמִים, בְּמִשְׁקָל, וּמִתְחַזֵּק בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. וְשִׁבְעִים עֲנָפִים אֲחוּזִים בּוֹ, וְיִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בַּגּוּף שֶׁל אוֹתוֹ הָאִילָן, וְאוֹתָם שִׁבְעִים עֲנָפִים מַקִּיפִים אוֹתָם.

בלשון הזוהר

דְּתַנְיָא, אִילָנָא אִית לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהוּא אִילָנָא רַבְרְבָא וְתַקִּיפָא, וּבֵיהּ אִשְׁתְּכַח מְזוֹנָא לְכֹלָּא, וְהוּא אִתְּחַם בִּתְרֵיסַר תְּחוּמִין, בְּמַתְקְלָא, וְאִתְתַּקַּף בְּאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא. וְע' עַנְפִּין אֲחִידָן בֵּיהּ, וְיִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּכְּחֵי בְּגוּפָא דְּהַהוּא אִילָנָא, וְאִינּוּן שִׁבְעִין עַנְפִּין סַחֲרָנָא דִּלְהוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אילמה - שתים עשרה עינות ושבעים תמרים כנגד המים הזדונים

וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים׳ (שמות טו, כז) - וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְנִתְבָּאֵר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. מַה זֶּה ׳וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם׳? אֶלָּא בְּאוֹתוֹ זְמַן שָׁלְטוּ עַל אוֹתָם הַמַּיִם, שֶׁהֵם תַּחַת הָעֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן, שֶׁנִּקְרָאִים ׳הַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים׳ (תהילים קכד, ה). וְלָכֵן ׳אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם׳ (ישעיה לב, כ).

בלשון הזוהר

וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳וַיָּבֹאוּ אֵלִימָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינוֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים׳ (שמות טו, כז) - וְהָא אוּקְמוּהָ, וְאִתְּמַר בְּכַמָּה אֲתָר. מַאי ׳וְיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם׳. אֶלָּא בְּהַהוּא זִמְנָא, שָׁלִיטוּ עַל אִינּוּן מַיָּא, דְּאִינּוּן תְּחוֹת עַנְפִּין דְּאִילָנָא, דְּאִקְרוּן ׳הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׳ (תהילים קכד, ה). וְעַל דָּא ׳אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שור וחמור - כתרי שמאל שביקש בהם לבן להאביד יעקב

׳מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ (ישעיה לב, כ) - אוֹתָם שְׁנֵי כִּתְרֵי הַשְּׂמֹאל שֶׁהָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲחוּזִים בָּהֶם, שֶׁנִּקְרָאִים ׳שׁוֹר וַחֲמוֹר׳, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב ׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר׳ (בראשית לב, ו). מִשּׁוּם שֶׁלָּבָן הָיָה חָכָם בִּכְשָׁפִים וּבְאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים, וּבָהֶם רָצָה לְהַאֲבִיד אֶת יַעֲקֹב, כַּכָּתוּב ׳אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי׳ (דברים כו, ה) - וַהֲרֵי נֶאֱמַר. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, מְשַׁלְּחִים אוֹתָם, וְלֹא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ - שֶׁלֹּא שׁוֹלְטִים בָּהֶם.

בלשון הזוהר

׳מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ (ישעיה לב, כ) - אִינּוּן תְּרֵין כִּתְרֵי שְׂמָאלָא, דַּאֲחִידָן בְּהוּ עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּאִקְרוּן ׳שׁוֹר וַחֲמוֹר׳. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר׳ (בראשית לב, ו). בְּגִין דְּלָבָן חַכִּים הֲוָה בַּחֲרָשִׁין וּבְאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין, וּבְאִינּוּן בָּעָא לְאוֹבָדָא לְיַעֲקֹב, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳אַרָמִי אוֹבֵד אָבִי׳ (דברים כו, ה) - וְהָא אִתְּמַר. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל זַכָּאִין, מְשַׁלְּחֵי לְהוּ, וְלָא יַכְלֵי לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר׳ - דְּלָא שַׁלְטֵי בְּהוּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

שור וחמור יחדיו - קליפת הכלב שנמסרו לה ישראל בעונשם

אָמַר רַבִּי אַבָּא, כְּשֶׁהֵם מִזְדַּוְּגִים כְּאֶחָד, לֹא יְכוֹלִים בְּנֵי הָעוֹלָם לַעֲמֹד בָּהֶם, וְלָכֵן כָּתוּב ׳לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו׳ (דברים כב, י) - ׳יַחְדָּו׳ דַּוְקָא. וְשָׁנִינוּ, לֹא יִתֵּן אָדָם מָקוֹם לְמִינִים רָעִים, שֶׁהֲרֵי בְּמַעֲשֵׂה הָאָדָם (לְמַטָּה) מִתְעוֹרֵר מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ. וּכְשֶׁמִּזְדַּוְּגִים כְּאֶחָד, (לֹא יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּהֶם. מִבֵּין הַצַּד שֶׁלָּהֶם יוֹצֵאת) מֵהַתַּקִּיפוּת שֶׁלָּהֶם קְלִפָּה שֶׁנִּקְרֵאת כֶּלֶב, וְזוֹ הַחֲצוּפָה מִכֻּלָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ׳ (שמות יא, ז). אָמַר הקב"ה, אַתֶּם אֲמַרְתֶּם ׳הֲיֵשׁ יהו"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן׳ - הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לַכֶּלֶב. מִיָּד - ׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק׳. וַיָּבֹא עֲמָלֵק.רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, לבאר ענין בטעם שנסמכה פרשת עמלק לפרשת המים על פי מה שפירש בקרא ד ׳רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד׳ויש להתבונן (במדבר כד, כ). וְכִי ׳רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק׳עמלק הוא הראשון לכל העמים? - וַהֲלֹא כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת וְעַמִּים וְאֻמּוֹת הָיוּ בָּעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא בָא עֲמָלֵק?! שהרי עמלק עצמו בנו של אליפז הוא ו"בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם' כבר בדור ההפלגה

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, כַּד מִזְדַּוְּוגֵי כַּחֲדָא, לָא יַכְלֵי בְּנֵי עָלְמָא לְמֵיקָם בְּהוּ, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳לא תַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו׳ (דברים כב, י) - ׳יַחְדָּיו׳ דַּיְיקָא. וְתָנֵינָן, לָא יָהִיב אִינִישׁ דּוּכְתָּא לְזִינִין בִּישִׁין, דְּהָא בְּעוֹבָדָא דְּבַּר נָשׁ (לְתַתָּא), אִתְּעַר מַה דְּלָא אִצְטְרִיךְ. וְכַד מִזְדַּוְּוגֵי כַּחֲדָא, (לא יכלין למיקם בהו. מבין סטרא דלהון נפיק) מִתְּקִיפוּתָא דִּלְהוֹן דְּאִקְרֵי כֶּלֶב, וְדָא חֲצִיפָא מִכֻּלְּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לא יֶחרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ׳ (שמות יא, ז). (נ"א: מתקיפותא דלהון אפיק ההוא דאקרי כלב, ודא חציפא מכלהו) אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַתּוּן אֲמַרְתּוּן, ׳הֲיֵשׁ יהו"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן׳ - הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לַכֶּלֶב. מִיָּד - ׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק׳. ר' יְהוּדָה אָמַר, ׳רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד׳ (במדבר כד, כ). וְכִי ׳רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק׳ - וַהֲלֹא כַּמָּה לִישָׁנִין וְעַמִּין וְאוּמִין הֲווֹ בְּעָלְמָא, עַד לָא אָתָא עֲמָלֵק.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

פחד כל העמים מישראל - ועמלק לבדו שלא ירא אלהים

אֶלָּא, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, פַּחַד וְאֵימָה נָפְלוּ עַל כָּל הָעַמִּים שֶׁל הָעוֹלָם מִיִּשְׂרָאֵל, כמו שנאמר תפול עליהם אימתה ופחד זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׳ (שמות טו, יד). וְלֹא הָיָה עַם שֶׁלֹּא הָיָה פּוֹחֵד מֵהַגְּבוּרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁלאבל רק מצד פחיתותו ושורש עזותו הקב"ה, וַעֲמָלֵק לֹא הָיָה פּוֹחֵד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים׳. לֹא פָחַד לִקְרַב אֵלֶיךְ. וְלָכֵן ׳רֵאשִׁית גּוֹיִם׳ לפי שהיה ראש וראשון להילחם עם ישראל וכיון ש.

בלשון הזוהר

אֶלָּא, כַּד נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, דְּחִילוּ וְאֵימָתָא נָפְלָה עַל כָּל עַמִּין דְּעָלְמָא מִיִּשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יוֹשְבֵי פְּלָשֶׁת׳ (שמות טו, יד). וְלָא הֲווֹ עַמָּא דְּלָא הֲוָה דָּחִיל מִגְּבוּרָאן עִלָּאִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַעֲמָלֵק לָא הֲוָה דָּחִיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְלֹא יָרֵא אֱלהִים׳. לָא דָּחִיל לְמִקְרַב לְגַבָּךְ. וְעַל דָּא ׳רֵאשִׁית גּוֹיִם׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עדי אבד - עד שיבוא הקב"ה וימחה זכר עמלק

(עֲמָלֵק הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים) שֶׁבָּאוּ לַעֲרֹךְ קְרָב בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה עֲמָלֵק. וְלָכֵן ׳וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד׳ היינו כנגד היותם ראשונים- אחריתם עדי אובד,, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק׳ ע"י שימחה קודם שר של מעלה (שמות יז, יד). וְכָתוּב ׳תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק׳ עמלקים שלמטה (דברים כה, יט) - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד׳.ומקשה: ׳עֲדֵי אָבְדוֹ׳ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּאשאם היה כתוב אובדו - במשמע מי הוא המאבדו, לזה כתב 'אובד' להורות שהקב"ה יאבדו עַד שֶׁיָּבֹא הקב"ה וִיאַבֵּד אוֹתוֹ, (כְּלוֹמַר, עַד שהקב"ה יאבד אוֹתוֹ) שֶׁכָּתוּב ׳כִּי מָחֹה אֶמְחֶה וְגוֹ'׳. שהקב"ה עצמו יאבדו אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, חוזר על דברי רשב"י אביו, בֹּא רְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁהַצּוּרשהוא מסטרא דגבורה תָּמִים פָּעֳלוֹ וְעָשָׂה עִמָּהֶם חֶסֶדבכח אותה מידת 'הצור' לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם, ואעפ"כ לֹא עָזַב אֶתמידת הגבורה שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב ׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק׳ ושם נלחם עמו.

בלשון הזוהר

(עמלק הוי קדמאה) דְּאָתוּ לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּיִשְׂרָאֵל עֲמָלֵק הֲוָה. וּבְגִינֵי כַּךְ ׳וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד׳, דִּכְתִּיב ׳כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק׳. וּכְתִיב, ׳תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק׳ (דברים כה, יט) - הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד׳. ׳עֲדֵי אָבְדוֹ׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא עַד דְּיֵיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיֹאבַד לֵיהּ, (כלומר עד דקודשא בריך הוא יהא אובד ליה) דִּכְתִּיב ׳כִּי מָחֹה אֶמְחֶה וְגוֹ'׳. אָמַר ר' אֶלְעָזָר, תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּהַצּוּר תָמִים פָּעֳלוֹ, וְעָבִיד עִמְּהוֹן חֶסֶד לְאַפָּקָא לוֹן מַיָּא, לָא שָׁבַק דִּידֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב ׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יש רעה חולה - בעלי דין היוצאים מצד השמאל

רַבִּי אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת ה, יב). כַּמָּה בְּנֵי הָאָדָם אֲטוּמֵי לֵב, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה. ׳יֵשׁ רָעָה חוֹלָה׳ - וְכִי ׳יֵשׁ רָעָה׳ שֶׁהִיא חוֹלָה וְיֵשׁ רָעָה שֶׁאֵינָהּ חוֹלָה? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ ׳רָעָה חוֹלָה׳, שֶׁשָּׁנִינוּ, מִצַּד הַשְּׂמֹאל יוֹצְאִים כַּמָּה בַּעֲלֵי דִין הַבּוֹקְעִים בָּאֲוִיר.

בלשון הזוהר

ר' אַבָּא פָּתַח וְאָמַר, ׳יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׳ (קהלת ה, יב). כַּמָּה בְּנֵי נָשָׁא אֲטִימִין לִבָּא, בְּגִין דְּלָא מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. ׳יֵשׁ רָעָה חוֹלָה׳ - וְכִי ׳יֵשׁ רָעָה׳ דְּהִיא חוֹלָה, וְיֵשׁ רָעָה דְּלָאו הִיא חוֹלָה. אֶלָּא וַדַּאי ׳יֵשׁ רָעָה חוֹלָה׳, דְּתָנֵינָן, מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, נַפְקֵי כַּמָּה גַּרְדִּינִי נִימּוּסִין, דְּבַקְעָן בַּאֲוִירָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הישאבות בעלי הדין בתהום רבה ושיטוטם בעולם

וּכְשֶׁרוֹצִים לָצֵאת, הוֹלְכִים וְנִשְׁאָבִים בְּנֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה. אַחַר כָּךְ יוֹצְאִים וּמִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וּבוֹקְעִים אֲוִירִים וּמְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם וּמִתְקָרְבִים לִבְנֵי אָדָם, וְכָל אֶחָד נִקְרָא רָעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה׳ (תהלים צא, י). מַה זֶּה ׳לֹא תְאֻנֶּה׳? - מִשּׁוּם שֶׁבָּאָה בְּתַחְבּוּלוֹת עַל בְּנֵי אָדָם.

בלשון הזוהר

וְכַד בַּעְיָין לְמֵיפַק, אַזְלִין וְאִשְׁתַּאֲבִין בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּה. לְבָתַר נָפְקִין וּמִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, וּבְקָעִין אֲוִירִין, וְשָׁאטִין בְּעָלְמָא, וּמִתְקָרְבִין לְגַבַּיְיהוּ דִּבְנֵי נָשָׁא, וְכָל חַד אִקְרֵי רָעָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳לא תְאוּנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה׳ (תהילים צא, י). מַאי ׳לא תְאוּנֶּה׳ - בְּגִין דְּאַתְיָא בְּתַסְקוּפָא עַל בְּנֵי נָשָׁא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מחלת הכילות - המונעת אדם מלאכול וליתן מממונו

׳חוֹלָה׳ - לָמָּה הִיא חוֹלָה? כְּשֶׁזּוֹ שׁוֹרָה עַל בְּנֵי אָדָם, עוֹשָׂה אוֹתָם קַמְּצָנִים מִמָּמוֹנָם, בָּאִים גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵלָיו - הִיא מוֹחָה בְּיָדוֹ. וְאוֹמֶרֶת לוֹ אַל תּוֹצִיא מִשֶּׁלְּךְ. בָּאִים הָעֲנִיִּים - הִיא מוֹחָה בְּיָדוֹ. בָּא הוּא לֶאֱכֹל מִמָּמוֹנוֹ - הִיא מוֹחָה בְּיָדוֹ, כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתוֹ לְאַחֵר. וּמִיּוֹם שֶׁשְּׁרוּיָה עַל הָאָדָם, הִיא חוֹלָה, כְּמוֹ הַחוֹלֶה הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה. וְלָכֵן הִיא ׳רָעָה חוֹלָה׳.

בלשון הזוהר

׳חוֹלָה׳ - אֲמַאי הִיא חוֹלָה. כַּד שַׁרְיָא הַאי עַל בְּנֵי נָשָׁא, עָבִיד לוֹן קַמְצָנִין מִמָּמוֹנֵיהוֹן, אַתְיָין גַּבָּאי צְדָקָה גַּבֵּיהּ - הִיא מָחָאת בִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לֹא תִּיפּוּק מִדִּידָךְ. אַתְיָין מִסְכְּנֵי - הִיא מָחָאת בִּידֵיהּ. אָתֵי הוּא לְמֵיכַל מִמָּמוֹנֵיהּ - מָחָאת בִּידֵיהּ, בְּגִין לְנַטְרָא לֵיהּ לְאָחֳרָא. וּמִן יוֹמָא דְּשַׁרְיָא עָלֵיהּ דְּבַר נָשׁ, הִיא חוֹלָה, כְּהַאי שָׁכִיב מֵרַע דְּלָא אָכִיל וְלָא שְׁתֵּי. וְעַל דָּא הִיא ׳רָעָה חוֹלָה׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עושר ונכסים - תמיהה בין ראש הפסוק לסופו

וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ בְּחָכְמָה וְאוֹמֵר, ׳אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'׳ (קהלת ו, ב). הַפָּסוּק הַזֶּה, אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. כָּתוּב ׳אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'׳. מַה זֶּה ׳וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ׳? אִם כָּךְ, הוּא אֵינוֹ בִּרְשׁוּת הָאָדָם?

בלשון הזוהר

וּשְׁלמֹה מַלְכָּא צָוַוח בְּחָכְמְתָא וְאָמַר, ׳אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'׳ (קהלת ו, ב). הַאי קְרָא, לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ, כְּתִיב ׳אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ הָאֱלהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'׳. מַאי ׳וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ׳. אִי הָכִי, לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ הוּא דְּבַּר נָשׁ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ולא ישליטנו - עונש האוחז ברעה ומאמין בה

אֶלָּא אִם כָּתוּב ׳וְלֹא יַעַזְבֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ׳ - הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ. אֶלָּא (כָּתוּב) ׳וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ׳, שֶׁבִּגְלַל שֶׁהֶאֱמִין לְאוֹתָהּ רָעָה וְאָחַז בָּהּ. הקב"ה לֹא הִשְׁלִיטוֹ עָלֶיהָ לְשָׁבְרָהּ תַּחְתָּיו עַל שֶׁהוּא רָצָה בָּהּ וְאָחַז אוֹתָהּ. וְכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ חוֹלֶה, שֶׁלֹּא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה וְלֹא מִתְקָרֵב לְמָמוֹנוֹ וְלֹא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ, וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הָעוֹלָם, וְיָבֹא אַחֵר וְיִטֹּל אוֹתוֹ, שֶׁהוּא בְּעָלָיו.

בלשון הזוהר

אֶלָּא, אִי כְּתִיב ׳וְלֹא יַעַזְבֶנוּ הָאֱלהִים לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ׳ - הֲוֵינָא אָמַר הָכִי. אֶלָּא ׳וְלא יַשְׁלִיטֶנּוּ׳, דִּבְגִין דְּהוּא הֵימְנֵיהּ לְהַהִיא רָעָה, וְאָחִיד בָּהּ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁלְטֵיהּ עָלֵיהּ, לְאִתְבָּרָאָה תְּחוֹתֵיהּ, עַל דְּהוּא אִתְרְעֵי בָּהּ, וְאָחִיד בָּהּ. וְכָל אָרְחוֹי כִּשְׁכִיב מֵרַע, דְּלָא אָכִיל וְלָא שְׁתֵי, וְלָא קָרִיב לְמָמוֹנֵיהּ, וְלָא אַפִּיק מִינֵּיהּ, וְנָטִיר לֵיהּ עַד דְּהוּא יִפּוּק מֵעָלְמָא, וְיֵיתֵי אַחֲרָא, וְיִטּוֹל לֵיהּ, דְּהוּא בְּעָלָיו.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עושר שמור לבעליו לרעתו - הזוכה בו שלא נדבק ברעה

וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר, ׳עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ׳ (קהלת ה, יב) - מִי זֶה בְּעָלָיו? זֶה הָאַחֵר שֶׁיּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ. וְלָמָּה זָכָה הָאַחֵר הַזֶּה לִהְיוֹת בְּעָלָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָעֹשֶׁר? מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הֶאֱמִין לְאוֹתָהּ רָעָה וְהִתְרַצָּה בָּהּ (זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לְרָעָתוֹ׳, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ רָעָה) וְדָבַק בָּהּ. וְלָכֵן הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁלֹּא נִדְבַּק בְּאוֹתָהּ רָעָה, זָכָה (זֶה) לִהְיוֹת הַבְּעָלִים שֶׁל אוֹתוֹ הָעֹשֶׁר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לְרָעָתוֹ׳, כְּלוֹמַר, מִשּׁוּם רָעָתוֹ שֶׁהָיָה נִדְבָּק בָּהּ, הִרְוִיחַ לוֹ זֶה.

בלשון הזוהר

וּשְׁלמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, ׳עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ׳ (קהלת ה, יב) - מַאן בְּעָלָיו. דָּא אַחֲרָא דְּיָרִית לֵיהּ. וְלָמָּה זָכָה הַאי אַחֲרָא לְמֶהֱוֵי בְּעָלָיו דְּהַהוּא עֻתְרָא. בְּגִין דְּהַאי הֵימִין לְהַהִיא רָעָה, וְאִתְּרָעֵי בָּה (הדא הוא דכתיב ׳לרעתו׳ בשביל ההוא רע) וְאִתְדָבַּק בָּהּ. בְּגִין כָּךְ, הַאי אַחֲרָא דְּלָא אִתְדַּבָּק בְּהַהִיא רָעָה, זָכָה (האי) לְמֶהֱוֵי בְּעָלָיו דְּהַהוּא עֻתְרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לְרָעָתוֹ׳, כְּלוֹמַר בְּגִין רָעָתוֹ דְּהֲוָה מִתְדָּבַק בָּהּ, רָוַוח לֵיהּ הַאי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

דבר אחר יש רעה חולה - ההולך כנגד אביו בעלילות

דָּבָר אַחֵר ׳יֵשׁ רָעָה חוֹלָה׳ (קהלת ה, יב) - זֶה מִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּחֵלֶק טוֹב, בְּבֵית אָבִיו, וְהוּא הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד אָבִיו בַּעֲלִילוֹת דְּבָרִים, זֶה נִדְבָּק בְּאוֹתָהּ ׳רָעָה חוֹלָה׳, כְּאָדָם חוֹלֶה, שֶׁכָּל דְּרָכָיו בַּעֲלִילוֹת: זֶה אֲנִי רוֹצֶה, וְאֶת זֶה אֵינִי רוֹצֶה. וּמִשּׁוּם הָעֹשֶׁר הַזֶּה נִדְבָּק הָאָדָם ׳בְּרָעָה חוֹלָה׳, וְנֶעֱנָשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶהוּ ׳עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ׳.

בלשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳יֵשׁ רָעָה חוֹלָה׳ (קהלת ה, יב) - הַאי מַאן דְּיָתִיב בְּחוּלָקָא טָבָא, בְּבֵית אֲבוֹי, וְהוּא אָזִיל לָקֳבֵל אֲבוֹי, בְּתַסְקוּפֵי מִלִּין, הָא אִתְדְּבַק בְּהַהוּא ׳רָעָה חוֹלָה׳, כְּבַר נָשׁ שָׁכִיב מֵרַע דְּכָל אָרְחוֹי בְּתַסְקוּפָא: דָּא בְּעֵינָא, וְדָא לָא בְּעֵינָא. וּבְגִין הַאי עוּתְרָא אִתְדָּבַּק בַּר נָשׁ ׳בְּרָעָה חוֹלָה׳, וְאִתְעֲנָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְדָא הוּא ׳עוֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ישראל שהלכו עם הקב"ה בעלילות - מיד ויבא עמלק

כָּךָ יִשְׂרָאֵל. הקב"ה נָטַל אוֹתָם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, הִקִּיפָם בְּעַנְנֵי כָבוֹד, נָסְעָה שְׁכִינָתוֹ לִפְנֵיהֶם, הוֹרִיד לָהֶם מָן לֶאֱכֹל, הוֹצִיא לָהֶם מַיִם מְתוּקִים, וְהֵם הָיוּ הוֹלְכִים עִמּוֹ בַּעֲלִילוֹת. מִיָּד - ׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק׳.

בלשון הזוהר

כַּךָ יִשְׂרָאֵל. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל לוֹן עַל גַּדְפֵּי נִשְׁרִין, אַסְחַר לוֹן בַּעֲנָנִי יְקָרָא, שְׁכִינְתֵּיהּ נָטִיל קָמַיְיהוּ, נָחַת לוֹן מָנָא לְמֵיכַל, אַפִּיק לוֹן מַיָּיא מְתוּקִין, וְאִינּוּן הֲווֹ אַזְלִין עִמֵּיהּ בְּתַסְקוּפִין. מִיַּד - ׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

סוד ויבא עמלק - קרב שלמעלה ולמטה כפי צדקת ישראל

נז] וַיָּבֹא עֲמָלֵק. ויש להתבונן מדוע האריך הכתוב בביאת עמלק, ולא כתוב מיד וילחם עמלק עם ישראל, אלא וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי. ׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק׳תיבת 'ויבא' משמע שבא ממקורו היינו כח הנחש הקדמון (שמות יז, ח) - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, סוֹד הַחָכְמָהרמוז כָּאן.כי מִגְּזֵרַת הַדִּין הַקָּשֶׁה בָּא הַקְּרָב הַזֶּה. שנשתלשלה גזירת הדין ובאה למטה! לפי שאמרו ישראל היש ה' בקרבנו אם אין וְהַקְּרָב הַזֶּהבתחילה היה נִמְצָא לְמַעְלָהעם מידת הרחמים, וכשנצחה מידת הדין למעלה ירדה להילחם עם ישראל וזהו הסוד הרמוז ב"ויבא עמלק' אין הביאה כנגד ישראל מן הצד אלא מלעילא לתתא [שע"י שאמרו היש וכו' אם אין - עוררו כח הנחש, והוא עורר כח הדין, ועי"ז היה ברפידים שרפו ידיהם מן התורה וע"י ביאת מידת הדין - ויבא עמלק] ומכאן גם יש לך ללמוד ש וּלְמַטָּה.ומשום תוקף הדין הקשה היתה כל החרדה הגדולה שהוצרך משה שירים ידיו ויהושע להלחם וכו'. וכל זה נרמז בתיבת 'ויבא' והיינו עמלק כח הנחש הקדמון ובא ממקורו מתוקף הדין. [ולכן הי' מוכרח להכניע כחו מלמעלה למתק הגבורות הקדושות ולהכניע הגבורות החיצונות, ומתוך שבמלת 'ויבא' רמזה תורה מהיכן בא],- נמצאנו ש וְאֵין לְךְ דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל חָכְמָה שֶׁנִּקְשָׁרִים לַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. כִּבְיָכוֹל אָמַר הקב"ה: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים לְמַטָּה, מִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ שֶׁלִּי עַל הַכֹּל. כמו שאמר דוד המלך בתהילים 'תנו עוז לאלהים' שע"י מעשיהם הטובים מוסיפים כח בפמלייא של מעלה וח"ו וּכְשֶׁלֹּא נִמְצָאִים צַדִּיקִים, כִּבְיָכוֹל מַתִּישִׁים הַכֹּחַ שֶׁלְּמַעְלָה, וכמו שנאמר 'צור ילדך' תשי כביכול מתישין כח של מעלה מצד סדרי ההנהגה שכך גזרה חכמה העליונה שבשעה שלא יימצאו צדיקים מצד חשבון המעשים ההנהגה תהיה כנראית אצל הנבראים 'תשי', וּמִתְגַּבֵּרעי"ז הַכֹּחַ שֶׁל הַדִּין הַקָּשֶׁה. לעשות ח"ו בישראל

בלשון הזוהר

׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק׳ (שמות יז, ח) - אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, רָזָא דְּחָכְמְתָא הָכָא, מִגִּזְרַת דִּינָא קַשְׁיָא, קָא אַתְיָא קְרָבָא דָּא. וּקְרָבָא דָּא אִשְׁתְּכַח לְעֵילָּא וְתַתָּא. וְלֵית לָךְ מִלָּה בְּאוֹרַיְיתָא, דְּלָא אִית בָּהּ רָזִין עִלָּאִין דְּחָכְמְתָא, דְּמִתְקַשְּׁרִין בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. כִּבְיָכוֹל, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: כַּד יִשְׂרָאֵל אִינּוּן זַכָּאִין לְתַתָּא, אִתְגַּבָּר חֵילָא דִּילִי עַל כֹּלָּא. וְכַד לָא אִשְׁתְּכָחוּ זַכָּאִין, כִּבְיָכוֹל, מַתִּישִׁין חֵילָא דִּלְעֵילָּא, וְאִתְגַּבַּר חֵילָא דְּדִינָא קַשְׁיָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ברפידים - רפיון ידים מהתורה והקטרוג שבא בעקבותיו

בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה, ואמרו היש ה' בקרבנו אם אין, מַה כָּתוּב? ׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יז, ח) - בָּא לְקַטְרֵג הַדִּין נֶגֶד הָרַחֲמִים. 'ישראל'- במידת 'תפארת' שתש כוחה מלעמוד כנגד מידת הדין מפני שרפו ידיהם מן התורה, שֶׁהַכֹּל נִמְצָאומכוון לְמַעְלָהוכנגדו וּלְמַטָּה. והקלקול שמתחיל למטה עולה למעלה ועי"כ מתעוררת מידת הדין ונפרעת למטה. וראייה לדבר שהרי הכתוב אומר שהיה זה ברפידים והלא כבר חנו ברפידים ובהכרח כי מה שאמר וילחם עם ישראל וכאשר חטאו למעלה נחלשה מידת הרחמים מול מידת הדין. וזהו שנרמז בתיבת ׳בִּרְפִידִם׳היינו ברפידים דייקא שהיה צריך לכתוב לרפידים ומהו 'ברפידים' - בְּרִפּוּי יָדַיִם, [וב' של ברפידים כמו בעבור] שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִתּוֹרַתוהב' משמשת כתיבת בעבור - בעבור רפידים הקב"ה, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ. שעי"כ נתעוררה מידת הדיןשאין כח לחצוני' אלא בהרפות ידי עושה מלאכת עבודת הקדש. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, ילמד סתום מן המפורש פַּעֲמַיִם נִלְחַם עֲמָלֵק בְּיִשְׂרָאֵל, [מצד הארת ת"ת ומפני שרפו ידיהם מן התורה פגמו בקומת ת"ת] פַּעַם אַחַת כָּאן. וְאַחַתבמעפילים אחר חטא המרגלים שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ'׳ ודרש זאת מלשון רפידים שמשמע רפידת שמים ורפידתו בארץ שגם כאן 'וירד העמלקי' היינו שתוקף מידת הדין ירדה למטה מפני חטא המרגלים (במדבר יד, מה).

בלשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, מַה כְּתִיב, (שמות יז ח) ׳וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל׳ - אָתָא לְקַטְרְגָא דִּינָא בְּרַחֲמֵי. דְּכֹלָּא אִשְׁתְּכַח לְעֵילָּא וְתַתָּא. ׳בִּרְפִידִים׳ - בְּרָפוּי יָדַיִם, דְּרָפוּ יְדֵיהוֹן מֵאוֹרַיְיתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. אָמַר ר׳ יְהוּדָה, תְּרֵי זִמְנֵי אַגָּח קְרָבָא עֲמָלֵק בְּיִשְׂרָאֵל, חַד הָכָא. וְחַד דִּכְתִּיב, (במדבר יד מה) ׳וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי׳ וְגוֹ׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

זריקת הערלות הגזורות למעלה - והכל היה של הקב"ה

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. הָיָה קִטְרוּגנגד שֶׁל הקב"ה לְמַעְלָה - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. מצד מידת הדין ואף לְמַטָּהיסוד המלחמה של עמלק הָיָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהָיוּ לוֹקְחִים אֲנָשִׁיםשמלו ולא פרעו וְגוֹזְרִים ׳אֶת הָעָרְלָה (הָאוֹת׳) שֶׁל הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, וְלוֹקְחִים אוֹתָם וְזוֹרְקִים אוֹתָםכלפי לְמַעְלָה וְאוֹמְרִים: קַח לְךְ מַה שֶּׁרָצִיתָ! וְעַל כָּל פָּנִים הַכֹּלכל המלחמה של עמלק הָיָה שֶׁלכנגד הקב"ה (הקבלנה).

בלשון הזוהר

אָמַר ר שִׁמְעוֹן, לְעֵילָּא וְתַתָּא. קִטְרוּגָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה, לְעֵילָּא - כְּמָה דְּאִתְּמַר. לְתַתָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה, דַּהֲווֹ נַסְבֵּי לְגַבְרֵי, וְגַזְרֵי לוֹן עָרְלָתָא (ס"א: אתא) דִּרְשִׁימָא קַדִּישָׁא, וְנַטְלֵי לְהוּ וְאַרְמוּ לוֹן לְעֵילָּא, וְאַמְרֵי: טוֹל לָךְ מַה דְּאִתְרְעִית. וְעַל כָּל פָּנִים דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה (כל קובלנא כלא) (ס"א: קבלא) כֹּלָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משה מסלק עצמו לקרב שלמעלה - ויהושע לקרב שלמטה

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. ויש להתבונן בענין זה ׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק׳ (שמות יז, ט) - וְכִי מָה רָאָה מֹשֶׁה שֶׁסִּלֵּק עַצְמוֹ מֵהַקְּרָב הָרִאשׁוֹן שֶׁצִּוָּה הלא אדרבה לפי שהיה הקרב הראשון כנגד עם ישראל היה ראוי שלא יסלק עצמו ממנה שלא ירך לבב העם הקב"ה? אֶלָּא מֹשֶׁה, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהִתְבּוֹנֵן וְיָדַע אֶת עִקַּרושורש הַדָּבָר. שאין המלחמה כאן בארץ אלא כנגד המלחמה העליונה בין מידת הדין לישראל ולפיכך אָמַר מֹשֶׁה, אֲנִי אַזְמִין עַצְמִי לְאוֹתוֹ קְרָב שֶׁלְּמַעְלָה, וְאַתָּה יְהוֹשֻׁעַ הַזְמֵן עַצְמְךָ לַקְּרָב שֶׁלְּמַטָּה.[ב. עמלק היה מושרש בדעת דקליפה ומשה מושרש בדעת דקדושה, ובזה דייקא התיש כח הס"מ שהוא שרו של עמלק אבל יהושע שהוא בבחינת מלאך מט"ט בסוד 'נער' יכל להילחם כנגד הס"מ שהוא עומד כנגד מט"ט] וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב, ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳היינו (שמות יז, יא) - יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה. ז"א וְלָכֵן סִלֵּק מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹ מֵהַקְּרָב שֶׁלְּמַטָּה, כְּדֵי לְהִזְדָּרֵז בַּקְּרָב שֶׁלְּמַעְלָה וְיִהְיֶה נִצָּחוֹן עַל יָדוֹ.

בלשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בָּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק׳ (שמות יז, ט) - וְכִי מַה חָמָא מֹשֶׁה, דְּסָלִיק גַּרְמֵיהּ, מֵהַאי קְרָבָא קַדְמָאָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּקִיד. אֶלָּא מֹשֶׁה זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, דְּאִסְתַּכַּל וְיָדַע עִקָרָא דְּמִלָּה. אָמַר מֹשֶׁה, אֲנָא אַזְמִין גַּרְמִי לְהַהוּא קְרָבָא דִּלְעֵילָּא, וְאַנְתְּ יְהוֹשֻׁעַ זַמִּין גַּרְמָךְ לְקָרְבָא דִּלְתַתָּא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יז, יא) - יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָּא. וּבְגִין כַּךְ סָלִיק מֹשֶׁה גַּרְמֵיהּ מִקְּרָבָא דִּלְתַתָּא, בְּגִין לְאִזְדָּרְזָא בִּקְרָבָא דִּלְעֵילָּא, וְיִתְנְצַח עַל יְדוֹי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חומרת קרב עמלק - קרב שנגע בכל צדדי הקב"ה

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכִי קַל הוּא בְּעֵינֶיךָשמשה רבנו יוכל לכוון למעלה ולעשות מעשה למטה הַקְּרָב הַזֶּה שֶׁל עֲמָלֵק? בֹּא רְאֵה, מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד לְאוֹתוֹ זְמַן,ואף וּמֵאוֹתוֹ זְמַן עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַאֲפִלּוּ בִּימֵי גּוֹג וּמָגוֹג, לֹא יִמָּצֵא כָּמוֹהוּ. כדוגמת קושי ועוצם המלחמה הגדולה שהיתה אז לֹאמצד בִּשְׁבִיל הַחֲיָלוֹת הַחֲזָקִים וְהָרַבִּים, שהיו באותה שעה לו לעמלק, ולא מצד חכמת כישוף שהיתה בהם, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל הַצְּדָדִיםבכל הו"ק שֶׁל המלחמה כנגד הקב"ה, וההכרח לזה ממה שנכתב מלחמה לה' בעמלק - מה שלא נכתב על שום אומה ולשון.*** הקב"ה הָיָה.

בלשון הזוהר

אָמַר ר שִׁמְעוֹן, וְכִי קַלָהּ הִיא בְּעֵינֶיךָ, קְרָבָא דָּא דַּעֲמָלֵק. תָּא חֲזֵי, מִן יוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, עַד הַהוּא זִמְנָא, וּמֵהַהוּא זִמְנָא, עַד דְּיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא, וַאֲפִילּוּ בְּיוֹמוֹי דְּגוֹג וּמָגוֹג, לָא יִשְׁתְּכַּח כְּוָותֵיהּ. לָאו בְּגִין חַיָּילִין תַּקִּיפִין וְסַגִּיאִין, אֶלָּא בְּגִין דִּבְכָל סִטְרִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

משה רואה את סמאל יורד לסייע לעמלק - ובוחר ביהושע

׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ׳ (שמות יז, ט) - לָמָּה לִיהוֹשֻׁעַ וְלֹא לְאַחֵר, וַהֲרֵי בְּאוֹתוֹ זְמַן הָיָה נַעַר, שֶׁכָּתוּב ׳וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר, וְכַמָּה הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל חֲזָקִים מִמֶּנּוּ׳ (שמות לג, יא)? אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה הִתְבּוֹנֵן בַּחָכְמָה וְיָדַע. מָה הוּא רָאָה? רָאָה אֶת סמא"ל שֶׁהָיָה יוֹרֵד מֵהַצַּד שֶׁלְּמַעְלָה לְסַיֵּעַ לַעֲמָלֵק שֶׁלְּמַטָּה. אָמַר מֹשֶׁה, וַדַּאי נִרְאֶה כָּאן קְרָב קָשֶׁה.

בלשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ׳ (שמות יז, ט) - אֲמַאי לִיהוֹשֻׁעַ, וְלָא לְאָחֳרָא, וְהָא בְּהַהוּא זִמְנָא רַבְיָא הֲוָה, דִּכְתִּיב, ׳וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר, וְכַמָּה הֲווֹ בְּיִשְׂרָאֵל תַּקִּיפִין מִנֵּיהּ׳ (שמות לג, יא). אֶלָּא מֹשֶׁה בְּחָכְמְתָא אִסְתָּכַּל וְיָדַע. מַאי חָמָא. חָמָא לסמאל דְּהֲוָה נָחִית מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָּא, לְסַיְּיעָא לַעֲמָלֵק לְתַתָּא. אָמַר מֹשֶׁה, וַדַּאי קְרָבָא הָכָא תַּקִּיפָא אִתְחָזִיִ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

יהושע אחוז במקום הנקרא נער - מתחת לשכינה שבמשה

יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹתוֹ זְמַן נִמְצָא בְּדַרְגָּה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה. אִם תֹּאמַר שֶׁנִּמְצָא בְּאוֹתוֹ זְמַן בַּשְּׁכִינָה - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי בְּמֹשֶׁה נִלְקְחָה וְנֶאֶחֱזָה, נִמְצָא שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ נֶאֱחַז לְמַטָּה מִמֶּנָּה. וּבַמֶּה? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא נַעַ"ר.

בלשון הזוהר

יְהוֹשֻׁעַ בְּהַהוּא זִמְנָא בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר אִשְׁתְּכַח. אִי תֵּימָא דִּבְשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח בְּהַהוּא זִמְנָא - לָאו הָכִי, דְּהָא בְּמֹשֶׁה אִתְנְסִיבַת וְאִתְאַחֲדַת, אִשְׁתְּכַח יְהוֹשֻׁעַ דְּאִתְאַחֲד לְתַתָּא מִינָּהּ. וּבַמֶּה. אָמַר ר שִׁמְעוֹן, בְּהַהוּא אֲתָר, דְּאִתְקְרֵי נַעַ"ר.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

אהל בל יצען - הנער היונק מהשכינה תמיד כיהושע למטה

וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב, ׳עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַ ם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדתָיו לָנֶצַח׳ (ישעיה לג, כ). ׳יְרוּשָׁלם׳ - יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁנִּקְרֵאת ׳אֹהֶל בַּל יִצְעָן׳ - שֶׁלֹּא תִמָּצֵא יוֹתֵר לָלֶכֶת לַגָּלוּת. וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב וִיהוֹשֻׁעַ ׳בִּן נוּן נַעַר׳ (שמות לג, יא). נַעַר וַדַּאי. ׳לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׳ - אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא ׳אֹהֶל בַּל יִצְעָן׳ - מְלַמֵּד שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה יוֹנֵק מֵהַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ אוֹתוֹ הַנַּעַר שֶׁלְּמַעְלָה, ׳לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׳ - וְיוֹנֵק מִמֶּנּוּ תָּמִיד. כָּךְ נַעַר זֶה שֶׁלְּמַטָּה ׳לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׳ - וְיוֹנֵק מִמֶּנָּה תָּמִיד.

בלשון הזוהר

וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי דִּכְתִּיב, ׳עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה יְרוּשָׁלַ ם נָוְה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדוֹתָיו לָנֶצַח׳ (ישעיהו לג, כ). ׳יְרוּשָׁלַ ם׳ - ׳יְרוּשָׁלַ ם׳ דִּלְעֵילָּא, דְּאִקְרֵי ׳אֹהֶל בַּל יִצְעָן׳ - דְּלָא יִשְׁתְּכַּח יַתִּיר לְמֵהַךְ בְּגָלוּתָא. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, וִיהוֹשֻׁעַ ׳בִּן נוּן נַעַר׳. נַעַר וַדַּאי. ׳לא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׳ - הַהוּא דְּאִקְרֵי ׳אֹהֶל בַּל יִצְעָן׳ - מְלַמֵּד דִּבְכָל יוֹמָא וְיוֹמָא, הֲוָה יָנִיק מִשְׁכִינְתָּא, כְּמָה דְּהַהוּא נַעַר דִּלְעֵילָּא, ׳לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׳ - וְיָנִיק מִנֵּיהּ תָּדִירָא. כַּךְ הַאי נַעַר דִּלְתַתָּא ׳לא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל׳ - וְיָנִיק מִנָּהּ תָּדִירָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

לך הקרב שלמטה ולי שלמעלה - בחירת אנשים צדיקים ליהושע

לָכֵן, כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה אֶת סמא"ל יוֹרֵד לְסַיֵּעַ לַעֲמָלֵק, אָמַר מֹשֶׁה, וַדַּאי נַעַר זֶה יָקוּם כְּנֶגְדּוֹ וְיִשְׁלֹט עָלָיו לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ. מִיָּד - ׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק׳ (שמות יז, ט) - שֶׁלְּךָ הַקְּרָב הַזֶּה שֶׁלְּמַטָּה, וַאֲנִי אֶזְדָּרֵז לַקְּרָב שֶׁלְּמַעְלָה. ׳בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים׳ - צַדִּיקִים בְּנֵי צַדִּיקִים, שֶׁרְאוּיִים לָלֶכֶת עִמְּךָ.

בלשון הזוהר

בְּגִין כַּךְ, כַּד חָמָא מֹשֶׁה, לסמאל, נָחִית לְסַיְּיעָא לַעֲמָלֵק, אָמַר מֹשֶׁה, וַדַּאי הַאי נַעַר יְקוּם לָקֳבְלֵיהּ, וְיִשְּׁלוֹט עָלֵיהּ, לְנַצְּחָא לֵיהּ. מִיַּד - ׳וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בָּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק׳ - דִּילָךְ הַאי קְרָבָא דִּלְתַתָּא, וַאֲנָא אִזְדָּרֵז לִקְרָבָא דִּלְעֵילָּא. ׳בָּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים׳ - זַכָּאִין בְּנֵי זַכָּאִין, דְּיִתְחֲזוּן לְמֵהַךְ עִמָּךְ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

התעוררות הנער שלמעלה - חרב נוקמת נקם ברית ביהושע

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא יְהוֹשֻׁעַ נַעַר, הִתְעוֹרֵר הַנַּעַר שֶׁלְּמַעְלָה וְהִתְתַּקֵּן בְּכַמָּה תִּקּוּנִים, בְּכַמָּה כְּלֵי זַיִן שֶׁהִתְקִינָה לוֹ אִמּוֹ לַקְּרָב הַזֶּה לִנְקֹם אֶת נִקְמַת הַבְּרִית. וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב, ׳חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ (ויקרא כו, כה). וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב ׳וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב׳ (שמות יז, יג). ׳לְפִי חֶרֶב׳ וַדַּאי, וְלֹא לְפִי רְמָחִים וּכְלֵי זַיִן, אֶלָּא בַּחֶרֶב וַדַּאי הִיא, זוֹ שֶׁנִּקְרֵאת ׳חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳.

בלשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשַׁעֲתָא דְּנָפִיק יְהוֹשֻׁעַ נַעַר, אִתְּעַר נַעַר דִּלְעֵילָּא, וְאִתְתָּקַּן בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין בְּכַמָּה זַיְינִין, דְּאַתְקִינַת לֵיהּ אִמֵיהּ, לִקְרָבָא דָּא, לְנַקְמָא נוּקְמָא דִּבְרִית. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ (ויקרא כו, כה). וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִּיב, ׳וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב׳. ׳לְפִי חֶרֶב׳ וַדַּאי, וְלָא לְפוּם רוּמְחִין וְזַיְינִין, אֶלָּא בַּחֶרֶב וַדַּאי הִיא, הַאי דְּאִקְרֵי ׳חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ידי משה הכבדים - קדושתם המזמנת אותו לקרב שלמעלה

וּמֹשֶׁה הִתְתַּקֵּן לַקְּרָב שֶׁלְּמַעְלָה. ׳וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים׳ (שמות יז, יב) - כְּבֵדִים מַמָּשׁ, נִכְבָּדִים, קְדוֹשִׁים, שֶׁלֹּא נִטְמְאוּ לְעוֹלָמִים. נִכְבָּדִים שֶׁרְאוּיִים לַעֲרֹךְ בָּהֶם קְרָב שֶׁלְּמַעְלָה. ׳וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ׳ - מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּצַעַר, וִיהֵא עִמָּהֶם בְּצַעֲרָם.

בלשון הזוהר

וּמֹשֶׁה אִתְתָּקַּן לִקְרָבָא דִּלְעֵילָּא. ׳וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים׳ - כְּבֵדִים מַמָּשׁ, יַקִּירִין, קַדִּישִׁין, לָא אִסְתַאְבָן לְעָלְמִין. יְקִרִין דְּאִתְחָזוּן לְאַגָּחָא בְּהוּ קְרָבָא דִּלְעֵילָּא. ׳וַיִקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ׳ - בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל שַׁרְיָין בְּצַעֲרָא, וִיהֵא עִמְּהוֹן בְּצַעֲרֵיהוֹן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ויהי ידיו מהימנותא - אהרן וחור מעוררים סיוע שלמעלה

׳וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו מְהֵימְנוּתָא וְגוֹ'׳ (שמות יז, יב). מַה זֶּה ׳תָּמְכוּ בְיָדָיו׳? מְהֵימְנוּתָא. (מְהֵימְנוּתָא, מְהֵימְנוּתָא וַדַּאי) וְכִי עַל שֶׁאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ אֶת יָדָיו, הָיוּ יָדָיו מְהֵימְנוּתָא? אֶלָּא מֹשֶׁה עָשָׂה הַכֹּל בְּחָכְמָה מַה שֶּׁעָשָׂה. ׳אַהֲרֹן וְחוּר׳ - זֶה מִצִּדּוֹ וְזֶה מִצִּדּוֹ, וְיָדָיו בָּאֶמְצַע, וְלָכֵן ׳וַיְהִי יָדָיו מְהֵימְנוּתָא׳, מְהֵימְנוּתָא. אַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַצַּד שֶׁלּוֹ, וְחוּר כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַצַּד שֶׁלּוֹ, וְהָיוּ אוֹחֲזִים בְּיָדָיו מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁיִּמָּצֵא סִיּוּעַ שֶׁלְּמַעְלָה.

בלשון הזוהר

׳וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה וְגוֹ'׳ (שמות יז, יב). מַאי ׳תָּמְכוּ בְיָדָיו׳. אֱמוּנָה. (אמונה, מהימנותא ודא) וְכִי עַל דְּאַהֲרֹן ׳וְחוּר תְּמִיכוּ׳ לִידוֹי, הֲווֹ ׳יְדוֹי אֱמוּנָה׳. אֶלָּא, מֹשֶׁה כֹּלָּא בְּחָכְמְתָא עָבִיד מַה דְּעָבִיד. ׳אַהֲרֹן וְחוּר׳ - דָּא מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ, וְדָא מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ, וְיָדוֹי בְּאֶמְצָעִיתָא, וְעַל דָּא ׳וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה׳, מְהֵימָנוּתָא. אַהֲרֹן בְּגִין דְּיִתְּעַר סִטְרָא דִּילֵיהּ, וְחוּר בְּגִין דְּיִתְּעַר סִטְרָא דִּילֵיהּ, וַהֲווּ אֲחִידָן בִּידוֹי מִכָּאן וּמִכָּאן, דְּאִשְׁתַּכְחָא סִיוּעָא דִּלְעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

זקיפת יד ימין על שמאל - תלות ניצחון ישראל בתפילתם

׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יז, יא). ׳כַּאֲשֶׁר יָרִים׳ - שֶׁזָּקַף יָמִין עַל שְׂמֹאל, וְהִתְכַּוֵּן בִּפְרִישַׂת יָדָיו. ׳וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ - יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה (תִּפְאֶרֶת). ׳וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק׳ - בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַטָּה שׁוֹכְכִים מִן הַתְּפִלָּה, לֹא יְכוֹלִים יְדֵי מֹשֶׁה לַעֲמֹד בִּזְקִיפוּת, וְגָבַר עֲמָלֵק. מִכָּאן לָמַדְנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּהֵן פּוֹרֵס אֶת יָדָיו בַּקָּרְבָּן כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ בַּכֹּל - יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְהִמָּצֵא עִמּוֹ בִּתְפִלּוֹתֵיהֶם.

בלשון הזוהר

׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יז, יא). ׳כַּאֲשֶׁר יָרִים׳ - דְּזָקִיף יְמִינָא עַל שְׂמָאלָא, וְאִתְכָּוַּון בִּפְרִישׁוּ דְּיָדוֹי. ׳וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳ - יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵילָּא. ׳וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק׳ - בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, מִשְׁתַּכְּכִין מִצְּלוֹתָא, לָא יַכְלִין יְדֵי מֹשֶׁה לְמֵיקָם בִּזְקִיפוּ, וְגָבַר עֲמָלֵק. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, אַף עַל גַּב דְּכַהֲנָא פָּרִישׂ יְדוֹי, בְּקָרְבְּנָא, לְתַקְּנָא גַּרְמֵיהּ בְּכֹלָּא - יִשְׂרָאֵל בַּעְיָין לְאִשְׁתַּכְּחָא בִּצְלוֹתְהוֹן, עִמֵּיהּ.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ויהי ידיו - לשון יחיד המורה על תלות הכל בימין

שָׁנִינוּ, בַּקְּרָב הַזֶּה שֶׁל עֲמָלֵק, נִמְצְאוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְלָכֵן ׳וַיְהִי יָדָיו׳ (שמות יז, יב) מְהֵימְנוּתָא, בַּמְּהֵימְנוּתָא כָּרָאוּי. ׳וַיְהִי יָדָיו׳ מְהֵימְנוּתָא, ׳וַיִּהְיוּ יָדָיו׳ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בַּיָּמִין כָּתוּב ׳וַיְהִי׳. וְכָתוּב ׳יָדָיו׳ - מִשּׁוּם שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל. וְכָתוּב ׳יְמִינְךָ יהו"ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יהו"ה תִּרְעַץ אוֹיֵב׳ (שמות טו, ו).

בלשון הזוהר

תָּאנָא, בִּקְרָבָא דָּא דַּעֲמָלֵק, אִשְׁתְּכָחוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וְעַל דָּא, ׳וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה׳ (שמות יז, יב), בְּהֵימְנוּתָא כַּדְקָא חֲזֵי. ׳וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה׳. ׳וַיִּהְיוּ יָדָיו׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, בְּגִין דְּתַלְיָא כֹּלָּא בִּימִינָא, כְּתִיב ׳וַיְהִי׳. וּכְתִיב ׳יָדָיו׳ - בְּגִין דְּהוּא עִקָרָא דְּכֹלָּא. וּכְתִיב, ׳יְמִינְךָ יהו"ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יהו"ה תִּרְעַץ אוֹיֵב׳ (שמות טו, ו).

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

ויחלש יהושע - שליטתו והחרב הנוקמת ברית ההורגת

׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְגוֹ'׳ (שמות יז, יד) - בֹּא רְאֵה, מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב׳ (שמות יז, יג). ׳וַיַּחֲלֹשׁ׳? ׳וַיַּהֲרֹג׳ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא ׳וַיַּחֲלֹשׁ׳ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם׳ (ישעיה יד, יב) - יְהוֹשֻׁעַ הָיָה חוֹלֵשׁ עֲלֵיהֶם, וְאוֹתָהּ ׳חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ (ויקרא כו, כה) - הוֹרֶגֶת אוֹתָם, שֶׁכָּתוּב ׳לְפִי חָרֶב׳ - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. ׳כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן׳ (שמות יז, יד) - זֹאת דַּוְקָא. ׳וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ׳ - שֶׁהֲרֵי הוּא עָתִיד לַהֲרֹג מְלָכִים אֲחֵרִים. ׳כִּי מָחֹה אֶמְחֶה׳ - ׳מָחֹה׳ - לְמַעְלָה, ׳אֶמְחֶה׳ - לְמַטָּה. ׳זֵכֶר׳ - זִכָּרוֹן שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה.

בלשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בְּסֵפֶר וְגוֹ'׳ (שמות יז, יד) - תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, ׳וַיַּחֲלוֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב׳. ׳וַיַּחֲלשׁ׳, ׳וַיַּהֲרוֹג׳ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, ׳וַיַּחֲלשׁ׳, כְּמָה דְּאִתְּמַר, ׳חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם׳ (ישעיהו יד, יב) - יְהוֹשֻׁעַ הֲוָה חוֹלֵשׁ עָלַיְיהוּ, וְהַהוּא ׳חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ - קָטִיל לוֹן, דִּכְתִּיב ׳לְפִי חָרֶב׳ - כְּמָה דְּאִתְּמַר. ׳כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן׳ (שמות יז, יד) - זֹאת דַּיְקָא. ׳וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ׳ - דְּהָא הוּא זָמִין לְקָטְלָא מַלְכִין אַחֲרָנִין. ׳כִּי מָחֹה אֶמְחֶה׳ - ׳מָחֹה׳ - לְעֵילָּא, ׳אֶמְחֶה׳ - לְתַתָּא. ׳זֵכֶר׳ - דּוּכְרָנָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מחיקת זכר עמלק - ישראל למטה והקב"ה למעלה

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּתוּב ׳כִּי מָחֹה אֶמְחֶה׳ (שמות יז, יד) - וְכָתוּב ׳תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק׳ (דברים כה, יט). אֶלָּא, אָמַר הקב"ה, אַתֶּם מְחוּ אֶת זִכְרוֹנוֹ לְמַטָּה, וַאֲנִי אֶמְחֶה אֶת זִכְרוֹנוֹ לְמַעְלָה.

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּתִיב ׳כִּי מָחֹה אֶמְחֶה׳ (שמות יז, יד) - וּכְתִיב ׳תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק׳ (דברים כה, יט). אֶלָּא, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַתּוּן מָחוּן דּוּכְרָנֵיהּ לְתַתָּא, וַאֲנָא אֶמְחֶה דּוּכְרָנֵיהּ לְעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

עמלק לבדו שלא פחד - יהושע שובר כוחם מלמעלה

וַיַּֽחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ.אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, עֲמָלֵק הֵבִיא עִמּוֹ עַמִּים אֲחֵרִים, כדי שילחמו בישראל וְכֻלָּם פָּחֲדוּ לִקְרַב לְיִשְׂרָאֵל חוּץ מִמֶּנּוּ. חוץ מעמלק וְלָכֵן יְהוֹשֻׁעַ הָיָה חוֹלֵשׁ עֲלֵיהֶם. שהפיל גורל לידע מי הוא מעמלק שרק אותם הוא הרג. [ויחלוש לשון גורל כמו חולש על גויים [בישעיה יד] ששם פי' הזוה"ק מטיל גורל, וכמו דאמרי' בשבת קמח. מטילין חלשין על הקודשים ביו"ט] רַבִּי יֵיסָא אָמַר, ׳וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ׳, שֶׁשָּׁבַר אֶת כֹּחָם מִלְמַעְלָה.מלשון 'החלש יאמר גיבור אני' שהיה מחליש כח למעלה ע"י התפילה והקב"ה הורגם]

בלשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, עֲמָלֵק עַמִּין אַחֲרָנִין אַייתִין עִמֵּיהּ, וְכֻלְּהוּ דְּחִילוּ לְקָרְבָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, בַּר אִיהוּ. וּבְגִין כַּךְ, יְהוֹשֻׁעַ הֲוָה חוֹלֵשׁ עָלַיְיהוּ. רִבִּי יֵיסָא אָמַר, ׳וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ׳, דְּתָבַר חֵילָא דִּלְהוֹן מִלְּעֵילָּא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מזבח כנגד שלמעלה - ה' נסי נקמת אות הברית

ולפ"ז מפרש מה שכתוב ׳וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יהו"ה נִסִּי׳ (שמות יז, טו). ׳וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ׳ - כְּנֶגֶד אוֹתוֹמזבח שֶׁלְּמַעְלָה. היא המלכות ע"ש שזבחה זבח גדול בעמלקים ׳וַיִּקְרָא שְׁמוֹ׳ - אוֹתוֹ מֹשֶׁה (נ"א: אוֹתוֹ מִזְבֵּחַ) - יהו"ה נִסִּי. מַה זֶּה ׳יהו"ה נִסִּי׳? מִשּׁוּםשע"י המלחמה דווקא שֶׁנָּקַם אֶת נִקְמַת אוֹתוֹ רֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, במה שחילל עמלק כבודן כשהיה חותך מילות שלהן וזורק כלפי מעלה. וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַןהמלכות נִקְרָא ׳חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳ ומש"כ קרא ה' ניסי לשון אות ונס על כך שהמלכות נקמה את נקם הברית [ב. כיון שעמלק ביזה את המילה שהיא מצד המלכות, והפריעה מצד היסוד, ע"כ כשנהרג עמלק נתקן המזבח מצד המלכות כנגד המילה, ונקרא ה' ניסי כנגד הפריעה- מהרי"א] (ויקרא כו, כה).

בלשון הזוהר

׳וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יהו"ה נִסִּי׳ (שמות יז, טו). ׳וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ׳ - לָקֳבֵל הַהוּא דִּלְעֵילָּא. ׳וַיִּקְרָא שְׁמוֹ׳ - הַהוּא מֹשֶׁה (נ"א: דְּהַהוּא מַדְבְּחָא) - יהו"ה נִסִּי. מַאי ׳יהו"ה נִסִּי׳. בְּגִין דְּאַנְקִים נִקְמָתָא דְּהַהוּא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל, וּמֵהַהוּא זִמְנָא אִתְקְרֵי, ׳חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

מזבח לכפרה - הנימול נקרא מזבח כגילוי הרושם הקדוש

רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, ׳וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ׳ (שמות יז, טו), מִזְבֵּחַ לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם. ׳וַיִּקְרָא שְׁמוֹ׳, שֶׁל מִי? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מִזְבֵּחַ. יהו"ה נִסִּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְשָׁם נִסָּהוּ׳. וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד, עַל שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִפְרְעוּ וְהִתְגַּלָּה אוֹתוֹ אוֹת בְּרִית, הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ. מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּמּוֹל בְּנוֹ שֶׁל אָדָם וְהִתְגַּלָּה בּוֹ הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַבְּרִית. הוּא נִקְרָא מִזְבֵּחַ לְכַפֵּר עָלָיו. וּמַה שְּׁמוֹ? יהו"ה נִסִּי. כְּמוֹ זֶה יַעֲקֹב בָּנָה מִזְבֵּחַ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית לג, כ) - לְמִי? לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא מִזְבֵּחַ. וּמַה שְּׁמוֹ? ׳אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳.

בלשון הזוהר

רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, ׳וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ׳ (שמות יז, טו), מִזְבַּח לְכַפְּרָא עָלַיְיהוּ. ׳וַיִּקְרָא שְׁמוֹ׳, שְׁמוֹ דְּמַאן. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, שְׁמֵיהּ דְּמַדְבְּחָא הַהוּא. יהו"ה נִסִּי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וְשָׁם נִסָּהוּ׳. וְכֹלָּא מִלָּה חַד, עַל דְּאִתְפְּרָעוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִתְגַּלְיָיא הַהוּא אָת קַיָּימָא, רְשִׁימָא קַדִּישָׁא. מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּכֵיוָן דְּאִתְגְּזַר בְּרֵיהּ דְּבַר נָשׁ, וְאִתְגַּלְיָיא בֵּיהּ אָת רְשִׁימָא קַדִּישָׁא קַיָּימָא. הַהוּא אִקְרֵי מִזְבֵּחַ לְכַפְּרָא עָלֵיהּ. וּמַה שְׁמֵיהּ. יהו"ה נִסִּי. כְּגַוְונָא דָּא יַעֲקֹב, בְּנָהּ מַדְבְּחָא, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל׳ (בראשית לג, כ) - לְמַאן. לְהַהוּא אֲתָר דְּאִקְרֵי מִזְבֵּחַ. וּמַאן שְׁמֵיהּ. ׳אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׳.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳ויראו את אלהי ישראל׳

גילוי הקשת וסודות הספיר סביב השכינה

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.