ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 32: ׳ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים׳ - קרב שלמעלה ולמטה ונקמת הברית › פיסקה 27 (סו ע"א)

ויהי ידיו מהימנותא - אהרן וחור מעוררים סיוע שלמעלה

בשלח · ׳ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים׳ - קרב שלמעלה ולמטה ונקמת הברית · מאמר 32 · פיסקה 27 · דף סו ע"א

לשון הזוהר

׳וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה וְגוֹ'׳ - מַאי ׳תָּמְכוּ בְיָדָיו׳. אֱמוּנָה. (אמונה, מהימנותא ודא) וְכִי עַל דְּאַהֲרֹן ׳וְחוּר תְּמִיכוּ׳ לִידוֹי, הֲווֹ ׳יְדוֹי אֱמוּנָה׳. אֶלָּא, מֹשֶׁה כֹּלָּא בְּחָכְמְתָא עָבִיד מַה דְּעָבִיד. ׳אַהֲרֹן וְחוּר׳ - דָּא מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ, וְדָא מִסִּטְרָא דִּילֵיהּ, וְיָדוֹי בְּאֶמְצָעִיתָא, וְעַל דָּא ׳וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה׳, מְהֵימָנוּתָא. אַהֲרֹן בְּגִין דְּיִתְּעַר סִטְרָא דִּילֵיהּ, (חוקת קל"א ע"ב) וְחוּר בְּגִין דְּיִתְּעַר סִטְרָא דִּילֵיהּ, וַהֲווּ אֲחִידָן בִּידוֹי מִכָּאן וּמִכָּאן, דְּאִשְׁתַּכְחָא סִיוּעָא דִּלְעֵילָּא.

תרגום

׳וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו׳ (שמות יז, יב) - מְהֵימְנוּתָא וְגוֹ'. מַה זֶּה תָּמְכוּ בְיָדָיו? מְהֵימְנוּתָא. (מְהֵימְנוּתָא, מְהֵימְנוּתָא וַדַּאי) וְכִי עַל שֶׁאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ אֶת יָדָיו, הָיוּ יָדָיו מְהֵימְנוּתָא? אֶלָּא מֹשֶׁה עָשָׂה הַכֹּל בְּחָכְמָה מַה שֶּׁעָשָׂה. אַהֲרֹן וְחוּר - זֶה מִצִּדּוֹ וְזֶה מִצִּדּוֹ, וְיָדָיו בָּאֶמְצַע, וְלָכֵן וַיְהִי יָדָיו מְהֵימְנוּתָא, מְהֵימְנוּתָא. אַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַצַּד שֶׁלּוֹ, וְחוּר כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַצַּד שֶׁלּוֹ, וְהָיוּ אוֹחֲזִים בְּיָדָיו מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁיִּמָּצֵא סִיּוּעַ שֶׁלְּמַעְלָה. ׳וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה וגו'׳ - מאי ׳תמכו בידיו׳. אמונה. (אמונה, מהימנותא ודא) וכי על דאהרן ׳וחור תמיכו׳ לידוי, הוו ׳ידוי אמונה׳. אלא, משה כלא בחכמתא עביד מה דעביד. ׳אהרן וחור׳ - דא מסטרא דיליה, ודא מסטרא דיליה, וידוי באמצעיתא, ועל דא ׳ויהי ידיו אמונה׳, מהימנותא. אהרן בגין דיתער סטרא דיליה, (חוקת קל"א ע"ב) וחור בגין דיתער סטרא דיליה, והוו אחידן בידוי מכאן ומכאן, דאשתכחא סיועא דלעילא.

התרגום: ׳ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו׳ (שמות יז, יב) - מהימנותא וגו'. מה זה תמכו בידיו? מהימנותא. (מהימנותא, מהימנותא ודאי) וכי על שאהרן וחור תמכו את ידיו, היו ידיו מהימנותא? אלא משה עשה הכל בחכמה מה שעשה. אהרן וחור - זה מצדו וזה מצדו, וידיו באמצע, ולכן ויהי ידיו מהימנותא, מהימנותא. אהרן כדי שיתעורר הצד שלו, וחור כדי שיתעורר הצד שלו, והיו אוחזים בידיו מכאן ומכאן, שימצא סיוע שלמעלה. ׳והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל׳.

מן המפרשים

אור יקר: ויהי ידיו אמונה, אמונה מהמנותא וחור תמכו לידוי הוו ידוי אמונה, אלא משה כולא עביד, אהרן וחור דא מסטרא דיליה ודא מסטרא תא, ועל דא.

הסולם: ואהרן וחור תמכו בידיו וגו': שואל. מהו תמכו בידיו, אמונה, וכי בשביל שאהרן וחור תמכו בידיו, היו ידיו אמונה. ומשיב, אלא הכל בחכמה עשה משה מה שעשה, אהרן וחור, זה מצד שלו שהוא ימין, וזה מצד שלו שהוא שמאל, וידיו של משה באמצע בקו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: