עושר שמור לבעליו לרעתו - הזוכה בו שלא נדבק ברעה
בשלח · ׳ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים׳ - קרב שלמעלה ולמטה ונקמת הברית · מאמר 32 · פיסקה 13 · דף סה ע"א
לשון הזוהר
וּשְׁלמֹה מַלְכָּא צָוַוח וְאָמַר, ׳עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ׳ (קהלת ה, יב) - מַאן בְּעָלָיו. דָּא אַחֲרָא דְּיָרִית לֵיהּ. וְלָמָּה זָכָה הַאי אַחֲרָא לְמֶהֱוֵי בְּעָלָיו דְּהַהוּא עֻתְרָא. בְּגִין דְּהַאי הֵימִין לְהַהִיא רָעָה, וְאִתְּרָעֵי בָּה (הדא הוא דכתיב ׳לרעתו בשביל ההוא רע) וְאִתְדָבַּק בָּה׳. בְּגִין כָּךְ, הַאי אַחֲרָא דְּלָא אִתְדַּבָּק בְּהַהִיא רָעָה, זָכָה (האי) לְמֶהֱוֵי בְּעָלָיו דְּהַהוּא עֻתְרָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לְרָעָתוֹ, כְּלוֹמַר בְּגִין רָעָתוֹ דְּהֲוָה מִתְדָּבַק בָּהּ, רָוַוח לֵיהּ הַאי׳.
תרגום
וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר, ׳עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ׳ (שם ה, יב) - מִי זֶה בְּעָלָיו? זֶה הָאַחֵר שֶׁיּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ. וְלָמָּה זָכָה הָאַחֵר הַזֶּה לִהְיוֹת בְּעָלָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָעֹשֶׁר? מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הֶאֱמִין לְאוֹתָהּ רָעָה וְהִתְרַצָּה בָּהּ (זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לרעתו, בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ רָעָה) וְדָבַק בָּהּ, וְלָכֵן הָאַחֵר הַזֶּה שֶׁלֹּא נִדְבַּק בְּאוֹתָהּ רָעָה, זָכָה (זֶה) לִהְיוֹת הַבְּעָלִים שֶׁל אוֹתוֹ הָעֹשֶׁר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְרָעָתוֹ, כְּלוֹמַר, מִשּׁוּם רָעָתוֹ שֶׁהָיָה נִדְבָּק בָּהּ, הִרְוִיחַ לוֹ זֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ושלמה מלכא צווח ואמר, ׳עשר שמור לבעליו לרעתו׳ (קהלת ה, יב) - מאן בעליו. דא אחרא דירית ליה. ולמה זכה האי אחרא למהוי בעליו דההוא עתרא. בגין דהאי הימין לההיא רעה, ואתרעי בה (הדא הוא דכתיב ׳לרעתו בשביל ההוא רע) ואתדבק בה׳. בגין כך, האי אחרא דלא אתדבק בההיא רעה, זכה (האי) למהוי בעליו דההוא עתרא הדא הוא דכתיב ׳לרעתו, כלומר בגין רעתו דהוה מתדבק בה, רווח ליה האי׳.
התרגום: ושלמה המלך צווח ואומר, ׳עשר שמור לבעליו לרעתו׳ (שם ה, יב) - מי זה בעליו? זה האחר שיורש אותו. ולמה זכה האחר הזה להיות בעליו של אותו העשר? משום שזה האמין לאותה רעה והתרצה בה (זהו שכתוב לרעתו, בשביל אותה רעה) ודבק בה, ולכן האחר הזה שלא נדבק באותה רעה, זכה (זה) להיות הבעלים של אותו העשר. זהו שכתוב לרעתו, כלומר, משום רעתו שהיה נדבק בה, הרויח לו זה.
מן המפרשים
אור החמה: בגין דהאי הימין לההיא רעה ואיתרעי בה הה"ד לרעתו. גם כן כאן ארכבה אתר' רכשי רעתו מלשון רעה ממש ומלשון רצון תרגום רצה אתרעי. עכ"ל הרא"ג ז"ל:
הסולם: ושלמה מלכא וכו': ושלמה המלך צעק ואמר, עשר שמור לבעליו לרעתו. מי הוא בעליו. הוא האחר שירש אותו. ולמה זכה האחר להיות בעליו של אותו עושר. הוא משום שזה האמין ל רעה הזו ורצה בה, והתדבק בה. משום זה האחר שלא התדבק ברעה הזו, זכה להיות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: