ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 32: ׳ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים׳ - קרב שלמעלה ולמטה ונקמת הברית › פיסקה 12 (סה ע"א)

ולא ישליטנו - עונש האוחז ברעה ומאמין בה

בשלח · ׳ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים׳ - קרב שלמעלה ולמטה ונקמת הברית · מאמר 32 · פיסקה 12 · דף סה ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא, אִי כְּתִיב וְלֹא יַעַזְבֶנוּ ׳הָאֱלהִים לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ׳ - הֲוֵינָא אָמַר הָכִי. אֶלָּא וְלא יַשְׁלִיטֶנּוּ, דִּבְגִין דְּהוּא הֵימְנֵיהּ לְהַהִיא רָעָה, וְאָחִיד בָּהּ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁלְטֵיהּ עָלֵיהּ, לְאִתְבָּרָאָה תְּחוֹתֵיהּ, עַל דְּהוּא אִתְרְעֵי בָּהּ, וְאָחִיד בָּהּ. וְכָל אָרְחוֹי כִּשְׁכִיב מֵרַע, דְּלָא אָכִיל וְלָא שְׁתֵי, וְלָא קָרִיב לְמָמוֹנֵיהּ, וְלָא אַפִּיק מִינֵּיהּ, וְנָטִיר לֵיהּ עַד דְּהוּא יִפּוּק מֵעָלְמָא, וְיֵיתֵי אַחֲרָא, וְיִטּוֹל לֵיהּ, דְּהוּא בְּעָלָיו.

תרגום

אֶלָּא אִם כָּתוּב וְלֹא יַעַזְבֶנּוּ ׳הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ׳ - הָיִיתִי אוֹמֵר כָּךְ. אֶלָּא (כָּתוּב) וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ, שֶׁבִּגְלַל שֶׁהֶאֱמִין לְאוֹתָהּ רָעָה וְאָחַז בָּהּ, הקב"ה לֹא הִשְׁלִיטוֹ עָלֶיהָ לְשָׁבְרָהּ תַּחְתָּיו עַל שֶׁהוּא רָצָה בָּהּ וְאָחַז אוֹתָהּ. וְכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ חוֹלֶה, שֶׁלֹּא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה וְלֹא מִתְקָרֵב לְמָמוֹנוֹ וְלֹא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ, וְשׁוֹמֵר אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הָעוֹלָם, וְיָבֹא אַחֵר וְיִטֹּל אוֹתוֹ, שֶׁהוּא בְּעָלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא, אי כתיב ולא יעזבנו ׳האלהים לאכול ממנו׳ - הוינא אמר הכי. אלא ולא ישליטנו, דבגין דהוא הימניה לההיא רעה, ואחיד בה. קודשא בריך הוא לא שלטיה עליה, לאתבראה תחותיה, על דהוא אתרעי בה, ואחיד בה. וכל ארחוי כשכיב מרע, דלא אכיל ולא שתי, ולא קריב לממוניה, ולא אפיק מיניה, ונטיר ליה עד דהוא יפוק מעלמא, וייתי אחרא, ויטול ליה, דהוא בעליו.

התרגום: אלא אם כתוב ולא יעזבנו ׳האלהים לאכל ממנו׳ - הייתי אומר כך. אלא (כתוב) ולא ישליטנו, שבגלל שהאמין לאותה רעה ואחז בה, הקב"ה לא השליטו עליה לשברה תחתיו על שהוא רצה בה ואחז אותה. וכל דרכיו כמו חולה, שלא אוכל ולא שותה ולא מתקרב לממונו ולא מוציא ממנו, ושומר אותו עד שיצא מן העולם, ויבא אחר ויטל אותו, שהוא בעליו.

מן המפרשים

הסולם: אלא אי כתיב וכו': ומשיב, אלא אם היה כתוב, ולא יעזבנו האלקים לאכול ממנו, הייתי אומר כך, שלא נתן לו כלום, אלא כתוב, ולא ישליטנו, שהיא משום שהאמין ל רעה ההיא ונאחז בה. א"כ הוא עצמו גרם לו זה, הקב"ה לא השליט אותה, שהאדם יהיה נברא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר