עושר ונכסים - תמיהה בין ראש הפסוק לסופו
בשלח · ׳ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים׳ - קרב שלמעלה ולמטה ונקמת הברית · מאמר 32 · פיסקה 11 · דף סה ע"א
לשון הזוהר
וּשְׁלמֹה מַלְכָּא צָוַוח בְּחָכְמְתָא וְאָמַר, ׳אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'׳ (קהלת ו, ב). הַאי קְרָא, לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ, כְּתִיב ׳אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ הָאֱלהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'׳. מַאי ׳וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ׳. אִי הָכִי, לָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ הוּא דְּבַּר נָשׁ.
תרגום
וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ בְּחָכְמָה וְאוֹמֵר, ׳אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'׳ (קהלת ו, ב) '. הַפָּסוּק הַזֶּה, אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. כָּתוּב ׳אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְגוֹ'׳. ׳מַה זֶּה׳ ׳וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ׳? אִם כָּךְ, הוּא אֵינוֹ בִּרְשׁוּת הָאָדָם?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ושלמה מלכא צווח בחכמתא ואמר, ׳איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד וגו'׳ (קהלת ו, ב). האי קרא, לאו רישיה סיפיה, ולאו סיפיה רישיה, כתיב ׳איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד וגו'׳. מאי ׳ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו׳. אי הכי, לאו ברשותיה הוא דבר נש.
התרגום: ושלמה המלך צווח בחכמה ואומר, ׳איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד וגו'׳ (קהלת ו, ב) '. הפסוק הזה, אין ראשו סופו ואין סופו ראשו. כתוב ׳איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד וגו'׳. ׳מה זה׳ ׳ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו׳? אם כך, הוא אינו ברשות האדם?
מן המפרשים
הסולם: ושלמה מלכא צווח וכו': ושלמה המלך, צעק בחכמה, ואמר, איש אשר יתן לו האלקים עושר ונכסים וכבוד וגו'. מקרא זה, אין ראשו סופו ואין סופו ראשו, שכתוב איש אשר יתן לו האלקים עושר וגו', א"כ מהו ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו. א"כ אינו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: