ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 30: ׳ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך׳ - סוד הצור לדורותיו › פיסקה 9 (סד ע"ב)

מי מריבה - הצור לא שב לתמים בעוון ישראל

בשלח · ׳ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך׳ - סוד הצור לדורותיו · מאמר 30 · פיסקה 9 · דף סד ע"ב

לשון הזוהר

בְּשַׁעֲתָא דָּא, אִתְהַדַּר הַצּוּר, תָמִים. בְּשַׁעֲתָא אַחֲרָא תִּנְיָינָא, כַּד (אתענש) בָּעָא מֹשֶׁה לְאַפָּקָא מַיָּא בְּהַאי צוּר, בְּחוֹבַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, לָא אִתְהַדַּר תָמִים, כְּקַדְמִיתָא. בֵּיהּ זִמְנָא, אִתְרָעַם מֹשֶׁה וְאָמַר, ׳צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי׳. כְּלוֹמַר, חַלָּשְׁת לֵיהּ מִמַּה דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא, דִּבְגִינָךְ לָא אִשְׁתְּכַח תָּמִים הַשְׁתָּא, וְאִתְעָבִיד (ביה) דִּינָא, מַה דְּלָא הֲוָה בְּיוֹמֵי יְלָדְךָ, כְּלוֹמַר עוּלֵימָךְ.

תרגום

בְּשָׁעָה זוֹ חָזַר הַצּוּר לְתָמִים. בְּשָׁעָה שְׁנִיָּה אַחֶרֶת, כְּשֶׁרָצָה (כשגענש) מֹשֶׁה לְהוֹצִיא מַיִם בַּצּוּר הַזֶּה, בַּחֲטָאֵי יִשְׂרָאֵל לֹא חָזַר לְתָמִים כְּמוֹ בַּהַתְחָלָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִתְרַעֵם מֹשֶׁה וְאָמַר, ׳צוּר יְלָדְךְ תֶּשִׁי׳. כְּלוֹמַר, הֶחֱלַשְׁתָּ אוֹתוֹ מִמַּה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה, שֶׁבִּשְׁבִילְךְ לֹא נִמְצָא עַכְשָׁו תָּמִים, וְנַעֲשֶׂה (בּוֹ) דִּין, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה בִּימֵי יְלָדְךְ, כְּלוֹמַר עֲלוּמֶיךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בשעתא דא, אתהדר הצור, תמים. בשעתא אחרא תניינא, כד (אתענש) בעא משה לאפקא מיא בהאי צור, בחובייהו דישראל, לא אתהדר תמים, כקדמיתא. ביה זמנא, אתרעם משה ואמר, ׳צור ילדך תשי׳. כלומר, חלשת ליה ממה דהוה בקדמיתא, דבגינך לא אשתכח תמים השתא, ואתעביד (ביה) דינא, מה דלא הוה ביומי ילדך, כלומר עולימך.

התרגום: בשעה זו חזר הצור לתמים. בשעה שניה אחרת, כשרצה (כשגענש) משה להוציא מים בצור הזה, בחטאי ישראל לא חזר לתמים כמו בהתחלה. באותו זמן התרעם משה ואמר, ׳צור ילדך תשי׳. כלומר, החלשת אותו ממה שהיה בתחלה, שבשבילך לא נמצא עכשו תמים, ונעשה (בו) דין, מה שלא היה בימי ילדך, כלומר עלומיך.

מן המפרשים

אור החמה: בשעתא אחרא וגומר. ה"ג לא אתהדר תמים כקדמיתא וגומר: דבגינך לא אשתכח וגומר מה דלא הוה ביומי ילדך [כלו'] עולימך פי' אתה גרמת שהצור בינה לא פעל פעולה דתמים כמו שפעל בימי ילדותך שנתהפך הצור אגם מים:

אור יקר: צור ילדך תשי, ותנינן מאי תשי כלומר י הכי הא דאלמלא ידעין חייביא דהאי צור זמינא לאלקאה לון ימנעון מלמיחב קמיה, אלא חלשא מסתכלי ביה ולא מסתכלי באורחייהו, וע״ד צור . . בפסוק הן הכה צור שמורה בפירוש שהב״ה הכה הצור ויזובו מן הצור,…

הסולם: בשעתא דא אתהדר וכו': בשעה זו חזר הצור להיות תמים. בשעה אחרת, שניה, כשרצה משה להוציא מים מצור הזה, בעונותיהם של ישראל לא חזר לתמים כבתחילה. בו בזמן התרעם משה, ואמר, צור ילדך תשי. כלומר החלשת אותו ממה שהיה בתחילה. שבשבילך לא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר