ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 30: ׳ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך׳ - סוד הצור לדורותיו › פיסקה 6 (סד ע"ב)

הכללת האם העליונה בשם הצור - וחסד אבא במחוללך

בשלח · ׳ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך׳ - סוד הצור לדורותיו · מאמר 30 · פיסקה 6 · דף סד ע"ב

לשון הזוהר

וְאַזְלָא הָא כְּהָא דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, כְּתִיב (תהילים קו ב) ׳מִי (פ"ג.) יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יהו"ה׳. מַאי גְּבוּרוֹת יהו"ה. לְאַכְלְלָא אִימָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, דְּאַף עַל גַּב דְּלָאו אִיהִי דִּינָא, מִסִּטְרָהָא אִשְׁתְּכַח, דְּהָא מִסִּטְרָהָא גְּבוּרָה אִשְׁתְּכַח, וּבְגִינֵי כַּךְ צוּר עִלָּאָה אִקְרֵי. (דברים לב יח) ׳וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחוֹלְלֶךָ - דָּא נְהִירוּ דְּאַבָּא׳. מַאי נִיהוּ. חֶסֶד עִלָּאָה, דְּאִיהוּ נְהִירוּ דְּאַבָּא.

תרגום

וְזְה הוֹלֵךְ כְּמוֹ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר. כָּתוּב (תהלים קו) ׳מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה (תהלים קו, ב)'׳. מַה זֶּה גְּבוּרוֹת ה '? לְהַכְלִיל אֶת הָאֵ ם הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַכֹּל. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁאֵינָהּ דִּין, נִמְצָא מִצִּדָּהּ, שֶׁהֲרֵי הַגְּבוּרָה נִמְצֵאת מִצִּדָּהּ, וְלָכֵן נִקְרֵאת הַצּוּר הָעֶלְיוֹן. (דברים לב) ׳וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ (דברים לב, יח)׳ - זֶה אוֹר שֶׁל אַבָּא. מַה הוּא? חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁהוּא אוֹר שֶׁל אַבָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואזלא הא כהא דאמר רבי אלעזר, כתיב (תהילים קו ב) ׳מי (פ"ג.) ימלל גבורות יהו"ה׳. מאי גבורות יהו"ה. לאכללא אימא עלאה דכלא, דאף על גב דלאו איהי דינא, מסטרהא אשתכח, דהא מסטרהא גבורה אשתכח, ובגיני כך צור עלאה אקרי. (דברים לב יח) ׳ותשכח אל מחוללך - דא נהירו דאבא׳. מאי ניהו. חסד עלאה, דאיהו נהירו דאבא.

התרגום: וזה הולך כמו מה שאמר רבי אלעזר. כתוב (תהלים קו) ׳מי ימלל גבורות ה (תהלים קו, ב)'׳. מה זה גבורות ה '? להכליל את הא ם העליונה של הכל. שאף על גב שאינה דין, נמצא מצדה, שהרי הגבורה נמצאת מצדה, ולכן נקראת הצור העליון. (דברים לב) ׳ותשכח אל מחללך (דברים לב, יח)׳ - זה אור של אבא. מה הוא? חסד עליון, שהוא אור של אבא.

מן המפרשים

אור יקר: ואזלא הא כהא דא״ר אלעזר ימלל גבורות ה׳, מאי גבורות ה׳ לאכללא אימא ולאו איהי דינא מסטרהא אשתכח, דהא מסטרהא ני כך צור עילאה איקרי, ותשכח אל מהוללד דא ו הסד עילאה דאיהו נהירו דאבא. תו שבה, אלא ’דווקא הבחינה הזו שהדינים יוצאים…

זוהר הרקיע: דף ס"ד ע"ב) המתפשטים משורש ענפי האב והאם ולכן אם האדם והאשה ההיא יהיה בהם איזה עון ומכ"ש אם יהיה בעת החיבור והזיווג ההוא אז נפגמו גם הענפים שלו בהאי עלמא ובצאתו משם לרדת להתגשם בטפת זרע אביו ואמו הנה יש אל החיצונים אחיזה בהם…

הסולם: ואזלא הא כהא דאמר וכו': וזה הולך כמו שאמר ר' אלעזר. דא"ר אלעזר כתוב, מי ימלל גבורות ה'. מהו גבורות ה'. הוא לכלול את אמא עלאה דכלא, שהיא בינה, שאע"פ, שהיא עצמה אינה דין, מצדה נמצא הדין, כי מצדה נמצא גבורה, שהיא מלכות הממותקת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר