גבורה מכה בצור ומלקה - ורק אז נובעים מים
בשלח · ׳ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך׳ - סוד הצור לדורותיו · מאמר 30 · פיסקה 3 · דף סד ע"א
לשון הזוהר
אֲמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, הָא כְּתִיב, ׳הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם׳ (תהילים עח, כ) - מַאן מָחֵי לִשְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ, פַּטִּישָׁא חֲרִיפָא, בְּקִטְרוֹי יְדִיעַ, וְאַתְּ שָׁאִיל דָּא. אֶלָּא תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתָר צוּר גְּבוּרָה, וְכַד בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַחֲאָה, אוֹ לְאַלְקָאָה, אִתְּעַר גְּבוּרָה דָּא וְהַהוּא גְּבוּרָה מָחֵי וְלָקֵי. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם׳ - וְאִי לָאו דְּאִתְּעַר צוּר, וְלָקֵי בְּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ - לָא נַבִיעִין מַיָּא.
תרגום
אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, הֲרֵי כָּתוּב ׳הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם׳ (תהלים עח, כ) - מִי מַכֶּה אֶת שְׁמוֹ? אָמַר לוֹ, פַּטִּישׁ חָרִיף יָדוּעַ בִּקְשָׁרָיו, וְאַתָּה שׁוֹאֵל אֶת זֶה? אֶלָּא בּא רְאֵה, בְּכָל מָקוֹם צוּר זֶה גְּבוּרָה, וּכְשֶׁרוֹצֶה הקב"ה לְהַכּוֹת אוֹ לְהַלְקוֹת, מִתְעוֹרֶרֶת גְּבוּרָה זוֹ, וְאוֹתָהּ הַגְּבוּרָה מַכָּה וּמַלְקָה. וְזֶהוּ הַכָּתוּב ׳הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם׳ (תהלים עח, כ) - וְאִם לֹא שֶׁמִּתְעוֹרֵר צוּר וּמַלְקֶה בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ - לֹא נוֹבְעִים מַיִם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, אי הכי, הא כתיב, ׳הן הכה צור ויזובו מים׳ (תהילים עח, כ) - מאן מחי לשמיה. אמר ליה, פטישא חריפא, בקטרוי ידיע, ואת שאיל דא. אלא תא חזי, בכל אתר צור גבורה, וכד בעי קודשא בריך הוא למחאה, או לאלקאה, אתער גבורה דא וההוא גבורה מחי ולקי. ודא הוא דכתיב, ׳הן הכה צור ויזובו מים׳ - ואי לאו דאתער צור, ולקי באתר דאצטריך - לא נביעין מיא.
התרגום: אמר לו, אם כך, הרי כתוב ׳הן הכה צור ויזובו מים׳ (תהלים עח, כ) - מי מכה את שמו? אמר לו, פטיש חריף ידוע בקשריו, ואתה שואל את זה? אלא בא ראה, בכל מקום צור זה גבורה, וכשרוצה הקב"ה להכות או להלקות, מתעוררת גבורה זו, ואותה הגבורה מכה ומלקה. וזהו הכתוב ׳הן הכה צור ויזובו מים׳ (תהלים עח, כ) - ואם לא שמתעורר צור ומלקה במקום שצריך - לא נובעים מים.
מן המפרשים
מקדש מלך: פטישא חריפא וכו' פירוש החכם החריף מן הקושיא שמקשה ניכרת חכמתו ופירוש בקטרוי בקשר הקושיא. וההוא גבורה מחי ולקי וכו' ז"ל הרב בק"י דע כי בזעיר יש בו שם הוי"ה ונוקביה שם אלהים במילוי הה"ין עם הכולל גי' צו"ר והם דינים. ולהמשיך אור…
אור החמה: מאן מחי לשמי'. שהגבורה היא חד שמא משמותיו היקרים. א"נ מאן מחי לשמי'. כלו' מאחר שהצור הזה הוא הגבורה והוא המכה נמצא שהמוכה היא המלכות והשתא קשה: מאן מחי לשמי'. שכן המלכות שם ולבוש לגבורה: פטישא חריפא וגומר. כלו' אתה פטיש החזק…
זוהר הרקיע: דף ס"ד ע"א ( תהילים עח-כ ) הן הכה צור ויזובו מים מאן מחי לשמיה א"ל פטישא חריפא בקטרוי ידיע ואת שאיל דא וכו'. להרי"י משען: מאן מחי לשמיה הוא סוד י' שבחכמה ואמר מי הוא זה שמחלקו ואמר פטישא וכו' פי' הפטיש החזק במקומו ידוע שהם סוד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: