ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 28: ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת › פיסקה 1 (סא ע"א)

החולה כאסיר בבית הסוהר של המלך - אבריו נלחמים

בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 1 · דף סא ע"א

לשון הזוהר

[ פרשת המן ] ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם׳ (שמות טז, ד). רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יהו"ה׳ (תהילים מא, ב). הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ שָׁכִיב בְּבֵי מַרְעֵיהּ, הָא אִתְּפַס בְּאַטְרוֹנְיָא דְּמַלְכָּא - רֵישֵׁיהּ בְּקוּלְרָא, רַגְלוֹי בְּכוּפְסִירִין, (ס"א בטפסרא) כַּמָּה חֵילִין נַטְרִין לֵיהּ, מֵהַאי גִּיסָא, וּמֵהַאי גִּיסָא. שַׁיְיפוֹי כֻּלְּהוּ בְּדוֹחֲקָא, מַגִּיחִין אִלֵּין בְּאִלֵּין. מֵיכְלָא אִתְעָדֵי מִנֵּיהּ.

תרגום

׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם׳ (שמות טז, ד) - רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה'׳ (תהלים מא). פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם שׁוֹכֵב בְּבֵית חָלְיוֹ, הֲרֵי נִתְפָּס בְּבֵית הַסֹּהַר שֶׁל הַמֶּלֶךְ - רֹאשׁוֹ בְּקוֹלָר, רַגְלָיו בַּאֲזִיקִים (בדפוס), כַּמָּה חֲיָלוֹת שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, כָּל אֵיבָרָיו בְּדחַק נִלְחָמִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, הָאֹכֶל הָעֳבַר מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ פרשת המן ] ׳ויאמר יהו"ה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ (שמות טז, ד). רבי יהודה פתח ואמר, ׳אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהו"ה׳ (תהילים מא, ב). האי קרא אוקימנא ליה, בשעתא דבר נש שכיב בבי מרעיה, הא אתפס באטרוניא דמלכא - רישיה בקולרא, רגלוי בכופסירין, (ס"א בטפסרא) כמה חילין נטרין ליה, מהאי גיסא, ומהאי גיסא. שייפוי כלהו בדוחקא, מגיחין אלין באלין. מיכלא אתעדי מניה.

התרגום: ׳ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ (שמות טז, ד) - רבי יהודה פתח ואמר, ׳אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'׳ (תהלים מא). פסוק זה פרשוהו, בשעה שאדם שוכב בבית חליו, הרי נתפס בבית הסהר של המלך - ראשו בקולר, רגליו באזיקים (בדפוס), כמה חילות שומרים אותו מצד זה ומצד זה, כל איבריו בדחק נלחמים אלה באלה, האכל העבר ממנו.

מן המפרשים

הסולם: ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר וגו': ר' יהודה פתח ואמר, אשרי משכיל אל דל וגו'. מקרא זה העמדנוהו, בשעה שאדם שוכב בבית חליו, הוא נתפש לשליטים של המלך, ראשו בשלשלת, רגליו באזיקים, כמה חילים שומרים אותו מצד זה ומצד זה, שלא יברח, אבריו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: