שמירת הרושם הקדוש - עלייה עד המלך העליון
בשלח · ׳אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך׳ - שמירת הרושם הקדוש כתנאי לקרבת המלך · מאמר 27 · פיסקה 5 · דף ס ע"ב
לשון הזוהר
אִשְׁתְּמַע, דְּכָל מַאן דְּנָטִיר לְהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, מִנֵיהּ סָלִיק עַד מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. מַאי מַשְׁמַע. מַשְׁמַע אִינּוּן תְּרֵין, דְּאִתְכְּנַשׁ בְּהוּ זַרְעָא, וּמָשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא, דְּשַׁדְיָין לֵיהּ בְּפוּם אָמָה, (ועל דא) אִתְקַשָּׁרוּ כַּחֲדָא, וּמַלְכָּא עִלָּאָה עָלַיְיהוּ, וְאִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ. וְעַל כַּךְ, מַאן דְּעָאל בְּאִלֵּין תְּרֵין, וְנָטִיר לוֹן, אִתְקָשָּׁר בִּתְרֵין אַחֲרָנִין, וְעָאל בְּהוּ, וּכְדֵין מָטֵי לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא.
תרגום
נִשְׁמָע, שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, מִמֶּנּוּ עוֹלֶה עַד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. מַה מַּשְׁמָע? מַשְׁמָע אוֹתָם שְׁנַיִם שֶׁהִתְכַּנֵּס בָּהֶם הַזֶּרַע, וְשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, שֶׁשּׁוֹפְכִים אוֹתוֹ בְּפִי הָאָמָה, (וְעַל זֶה) נִקְשְׁרוּ כְאֶחָד, וְהַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן עֲלֵיהֶם, וְנִקְשְׁרוּ בוֹ. וְעַל כָּךְ, מִי שֶׁנִּכְנָס בִּשְׁנֵי אֵלֶּה וְשׁוֹמֵר אוֹתָם, נִקְשָׁר בִּשְׁנֵי הָאֲחֵרִים וְנִכְנָס בָּהֶם, וְאָז מַגִּיעַ לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אשתמע, דכל מאן דנטיר להאי רשימא קדישא, מניה סליק עד מלכא קדישא עלאה. מאי משמע. משמע אינון תרין, דאתכנש בהו זרעא, ומשח רבות קודשא, דשדיין ליה בפום אמה, (ועל דא) אתקשרו כחדא, ומלכא עלאה עלייהו, ואתקשרו ביה. ועל כך, מאן דעאל באלין תרין, ונטיר לון, אתקשר בתרין אחרנין, ועאל בהו, וכדין מטי למלכא קדישא.
התרגום: נשמע, שכל מי ששומר את הרשם הקדוש הזה, ממנו עולה עד המלך הקדוש העליון. מה משמע? משמע אותם שנים שהתכנס בהם הזרע, ושמן משחת קדש, ששופכים אותו בפי האמה, (ועל זה) נקשרו כאחד, והמלך העליון עליהם, ונקשרו בו. ועל כך, מי שנכנס בשני אלה ושומר אותם, נקשר בשני האחרים ונכנס בהם, ואז מגיע למלך הקדוש.
מן המפרשים
הסולם: אשתמע דכל מאן וכו': נשמע, שכל מי ששומר הרושם הקדוש הזה, שהוא מילה, עולה ממנו עד המלך הקדוש העליון. שואל, מה משמעות הדברים. ומשיב, שמשמע, שאלו השנים, נצח והוד, שמתקבץ בהם הזרע לברכה, ושמן משחת קדש שיורים אותו בפי האמה, שהוא…