׳אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך׳
שמירת הרושם הקדוש כתנאי לקרבת המלך
רשם קדוש בספר ר' ייבא סבא - ויאמר הכוונה להקב"ה
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא׳ (תהלים פא, ה) - בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַבִּי יֵיבָא סָבָא אָמַר הַדָּבָר עַל אוֹתוֹ מַטֶּה קָדוֹשׁ. ׳וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יהו"ה אֱלֹהֶיךְ׳ (שמות טו, כו) - ׳וַיֹּאמֶר׳, מַה זֶּה ׳וַיֹּאמֶר׳? לֹא כָתוּב מִי אָמַר אֶת זֶה. אֶלָּא הקב"ה אָמַר. רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, שָׁמַעְנוּ (נ"א: מַשְׁמָע) אֲמִירָה סְתָם, מֵאֲמִירָה סְתָם. שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל יהו"ה׳ (שמות כד, א). אָמַר, לֹא כָתוּב מִי אָמַר. אַף כָּאן ׳וַיֹּאמֶר׳ סְתָם, וְלֹא כָתוּב מִי אָמַר.
בלשון הזוהר
כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא׳ (תהלים פא, ה) - בְּסִפְרָא דְּרַב ייִבָא סָבָא, אָמַר מִלָּה עַל הַהוּא חוּטְרָא קַדִּישָׁא. ׳וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳ (שמות טו, כו) - ׳וַיֹּאמֶר׳, מַאי ׳וַיֹּאמֶר׳. לָא כְּתִיב מַאן קָאָמַר דָּא. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, שַׁמְעֵינָן (נ"א: מַשְׁמַע) אֲמִירָה סְתָם, מֵאֲמִירָה סְתָם. דִּכְתִּיב, ׳וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל יהו"ה׳ (שמות כד, א). אָמַר, לָא כְּתִיב מַאן קָאָמַר. אוּף הָכָא ׳וַיֹּאמֶר׳ סְתָם, וְלָא כְּתִיב מַאן קָאָמַר.
לקול ה' אלהיך - אותו קול שבו נכנסו ישראל
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּצְעַק אֶל יהו"ה וַיּוֹרֵהוּ יהו"ה עֵץ׳ (שמות טו, כה), מִכָּאן מַשְׁמָע ׳וַיֹּאמֶר׳, וּמַשְׁמָע מִי אָמַר דָּבָר זֶה. ׳לְקוֹל יהו"ה אֱלֹהֶיךְ׳, לְקוֹלִי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת? אֶלָּא לְאוֹתוֹ קוֹל שֶׁנִּכְנְסוּ בוֹ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַשְׁמַע דִּכְתִּיב, ׳וְיִצְעַק אֶל יהו"ה וַיּוֹרֵהוּ יהו"ה עֵץ׳, מֵהָכָא מַשְׁמַע ׳וַיֹּאמֶר׳, וּמַשְׁמַע מַאן אָמַר מִלָּה. ׳לְקוֹל יהו"ה אֱלהֶיךָ׳, לְקוֹלִי מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא לְהַהוּא קוֹל דְּעָאלוּ בֵּיהּ.
כניסת ישראל לשני חלקים קדושים - הברכות מגיעות עד המלך
אָמַר רַבִּי אַבָּא, אַחַר שֶׁהִתְגַּלָּה בָּהֶם הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, נִכְנְסוּ בִּשְׁנֵי חֲלָקִים קְדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בִּשְׁנֵי אֵלֶּה, נִכְנְסוּ בִּשְׁנֵי הַחֲלָקִים הָאֲחֵרִים הַלָּלוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַעֲלוּ בִּשְׁנֵי הָאֲחֵרִים הַלָּלוּ, יִתְחַבְּרוּ בְּאֵלֶּה וְלֹא יִמָּנְעוּ הַבְּרָכוֹת, וְלָכֵן בְּאֵלֶּה מַגִּיעוֹת הַבְּרָכוֹת (וּמִשּׁוּם כָּךְ בְּאֵלֶּה מַגִּיעִים) עַד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, בָּתַר דְּאִתְגַּלְיָא בְּהוּ רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, עָאלוּ בִּתְרֵין חוּלָקִין קַדִּישִׁין, כְּמָה דְּאִתְּמַר, וְכֵיוָן דְּעָאלוּ בְּאִלֵּין תְּרֵין, עָאלוּ בְּאִלֵּין תְּרֵין חוּלָקִין אַחֲרָנִין, דְּכַד יִסְתַּלְּקוּן בְּאִלֵּין תְּרֵין אַחֲרָנִין, יִתְחַבְּרוּן בְּאִלֵּין, וְלָא מִמַּנְעֵי בִּרְכָּאן, וּבְּגִין כָּךְ, בְּאִלֵּין מָטוּ בִּרְכָּאן, (ובגיני כך באלין מטין) עַד מַלְכָּא קַדִּישָׁא.
כנסת ישראל צדיק נצח והוד - מדרגות עד המלך הקדוש
וּמִמְּקוֹמוֹ שֶׁל הַכָּתוּב נִשְׁמָע הַדָּבָר, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע׳ (שמות טו, כו) - ׳וַיֹּאמֶר׳ - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וּמָה אָמַר? ׳אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יהו"ה אֱלֹהֶיךְ׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךְ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא׳ (דברים ד, כד) - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה׳ - זֶה צַדִּיק. ׳וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְותָיו׳ - זֶה נֶצַח. ׳וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו׳ - זֶה הוֹד. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בְאֵלֶּה, הֲרֵי הִגִּיעוּ לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? ׳כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךְ כִּי אֲנִי יהו"ה רֹפְאֶךְ׳. ׳כִּי אֲנִי יהו"ה׳ - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
וּמֵאַתְרֵיהּ דִּקְרָא אִשְׁתְּמַע מִלָּה, דִּכְתִּיב, ׳וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע׳ (שמות טו, כו) - ׳וַיֹּאמֶר׳ - דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּמַאי קָאָמַר, ׳אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יהו"ה אֱלהֶיךָ׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי יהו"ה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא׳ (דברים ד, כד) - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. ׳וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה׳ - דָּא צַדִּיק. ׳וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו׳ - דָּא נְצַח. ׳וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו׳ - דָּא הוֹד. כֵּיוָן דְּעָאלוּ בְּאִלֵּין, הָא מָטוּ לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. לְבָתַר מַה כְּתִיב, ׳כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יהו"ה רוֹפְאֶךָ׳. ׳כִּי אֲנִי יהו"ה׳ - דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא.
שמירת הרושם הקדוש - עלייה עד המלך העליון
נִשְׁמָע, שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, מִמֶּנּוּ עוֹלֶה עַד הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. מַה מַּשְׁמָע? מַשְׁמָע אוֹתָם שְׁנַיִם שֶׁהִתְכַּנֵּס בָּהֶם הַזֶּרַע, וְשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, שֶׁשּׁוֹפְכִים אוֹתוֹ בְּפִי הָאָמָה, (וְעַל זֶה) נִקְשְׁרוּ כְאֶחָד, וְהַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן עֲלֵיהֶם, וְנִקְשְׁרוּ בוֹ. וְעַל כָּךְ, מִי שֶׁנִּכְנָס בִּשְׁנֵי אֵלֶּה וְשׁוֹמֵר אוֹתָם, נִקְשָׁר בִּשְׁנֵי הָאֲחֵרִים וְנִכְנָס בָּהֶם, וְאָז מַגִּיעַ לַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.
בלשון הזוהר
אִשְׁתְּמַע, דְּכָל מַאן דְּנָטִיר לְהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, מִנֵיהּ סָלִיק עַד מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. מַאי מַשְׁמַע. מַשְׁמַע אִינּוּן תְּרֵין, דְּאִתְכְּנַשׁ בְּהוּ זַרְעָא, וּמָשַׁח רְבוּת קוּדְשָׁא, דְּשַׁדְיָין לֵיהּ בְּפוּם אָמָה, (וְעַל דָּא) אִתְקַשָּׁרוּ כַּחֲדָא, וּמַלְכָּא עִלָּאָה עָלַיְיהוּ, וְאִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ. וְעַל כַּךְ, מַאן דְּעָאל בְּאִלֵּין תְּרֵין, וְנָטִיר לוֹן, אִתְקָשָּׁר בִּתְרֵין אַחֲרָנִין, וְעָאל בְּהוּ, וּכְדֵין מָטֵי לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא.
זכיה בצדיק - זכיה בנצח והוד ובארבעתם יחד
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וַדַּאי מִי שֶׁזּוֹכֶה בְּצַדִּיק, זוֹכֶה בְּנֶצַח וְהוֹד, וְאֵלֶּה הֵם הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁהִתְבָּרְכָה בָּהֶם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה בָּהֶם, זוֹכֶה בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, וְנִכְנָס בְּכָל הָאַרְבָּעָה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וַדַּאי מַאן דְּזָכֵי בְּצַדִיק, זָכֵי בְּנֶצַח וְהוֹד, וְאִלֵּין אִינּוּן תְּלָתָא, דְּאִתְבָּרְכָא בְּהוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וּמַאן דְּזָכוּ בְּהוּ, זָכֵי בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְעָאל בְּכֻלְּהוּ אַרְבְּעָה.
ארבע שמירות כנגד ארבע דרגות - נדה שפחה נכרית וזונה
וּכְנֶגֶד אַרְבָּעָה אֵלּוּ, שְׁמִירָה לָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מֵאַרְבָּעָה דְבָרִים: שְׁמִירָה שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל - שְׁמִירָה שֶׁל נִדָּה. שְׁמִירָה שֶׁל צַדִּיק - שְׁמִירָה שֶׁל שִׁפְחָה. שְׁמִירָה שֶׁל נֶצַח - שְׁמִירָה שֶׁל בַּת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. שְׁמִירָה שֶׁל הוֹד - שְׁמִירָה שֶׁל זוֹנָה. וְעַל זֶה ׳לְקוֹל יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.
בלשון הזוהר
וְלָקֳבְלֵי אַרְבְּעָה אִלֵּין, נְטִירוּ לְהַאי רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, מֵאַרְבַּע מִלִּין: נְטִירוּ דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל - אִסְתַּמְּרוּתָא דְּנִדָּה. נְטִירוּ דְּצַדִּיק - אִסְתַּמְּרוּתָא דְּשִׁפְחָה. נְטִירוּ דְּנֶצַח - אִסְתַּמְּרוּתָא דְּבַת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. נְטִירוּ דְּהוֹד - אִסְתַּמְּרוּתָא דְּזוֹנָה. וְעַל דָּא ׳לְקוֹל יהו"ה אֱלֹהֶיךָ׳ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.
קבלת פני שכינה - בשמירה מטומאת נדה
בַּמֶּה זוֹכִים יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה? בִּשְׁמִירָה מִנִּדָּה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ׳ (ויקרא יח, יט) - מַה זֶּה ׳לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ׳? - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה אֲחוּזִים וְנִקְשָׁרִים דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִקְשֶׁרֶת בָּהֶם. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּ הַדְּבָרִים.
בלשון הזוהר
בַּמֶּה זָכָאן יִשְׂרָאֵל לְקַבְּלָא אַפֵּי שְׁכִינְתָּא, בְּאִסְתַּמְּרוּתָא מִן נִדָּה. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ׳ (ויקרא יח, יט) - מַאי ׳לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ׳ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְהַאי אֲחִידָן וּמִתְקַשְּׁרָן מִלִּין אַחֲרָנִין, דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִתְקַשְּׁרַת בְּהוּ. וְהָא אוּקְמוּהָ מִלֵּי.
צדיק נצח והוד - שמירה משפחה נכרית וזונה
׳וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה׳ (שמות טו, כו) - זֶה צַדִּיק. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳עֵינֵי יהו"ה אֶל צַדִּיקִים׳ (תהלים לד, טז) - לְהִשָּׁמֵר מִשִּׁפְחָה. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים. שֶׁכָּתוּב ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳ (משלי ל, כג) - שֶׁגּוֹרֵם לַצַּדִּיק שֶׁיִּדְבַּק בְּשִׁפְחָה. ׳וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו׳ - זֶה נֶצַח, לְהִשָּׁמֵר (שֶׁלֹּא יְשַׁקֵּר בּוֹ) שֶׁלֹּא יִכָּנֵס רֹשֶׁם זֶה בְּבַת אֵל נֵכָר, וְלֹא יְשַׁקֵּר בּוֹ בְּנֶצַח. שֶׁכָּתוּב ׳וְגַם נֶצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר׳ (שמואל א טו, כט). וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת זֶה, קִיֵּם מִצְווֹתָיו, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל׳ (שמות לד, יד) אַחֵר. ׳וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו׳ - זֶה הוֹד, לְהִשָּׁמֵר מִן זוֹנָה.
בלשון הזוהר
׳וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה׳ (שמות טו, כו) - דָּא צַדִּיק. כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳עֵינֵי יהו"ה אֶל צַדִּיקִים׳ (תהלים לד, טז) - לְאִסְתַּמְּרָא מִשִּׁפְחָה. וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי. דִּכְתִּיב, ׳וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ׳ (משלי ל, כג) - דְּגָרִים לַצַּדִּיק דְּאִתְדַּבָּק בְּשִׁפְחָה. ׳וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו׳ - דָּא נֶצַח, לְאִסְתַּמְּרָא (דְּלָא יְשַׁקֵּר בֵּיהּ) דְּלָא יֵעוּל רְשִׁימָא דָּא בְּבַת אֵל נֵכָר, וְלא יְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּנֶצַח. דִּכְתִּיב, ׳וְגַם נְצַח יִשְׂרָאֵל לא יְשַׁקֵּר׳ (שמואל א טו, כט). וּמַאן דְּנָטִיר הַאי, קִיֵּים מִצְוֹתָיו, דִּכְתִּיב, ׳כִּי לא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל׳ (שמות לד, יד) אַחֵר. ׳וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו׳ - דָּא הוֹד, לְאִסְתַּמְּרָא מִן זוֹנָה.
חגור חרבך על ירך - הירך היא הרושם הקדוש
וְזֶה הוֹלֵךְ כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה זֶּה שֶׁכָּתוּב ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׳ (תהלים מה, ד)? אֶלָּא, כָּל מִי שֶׁמְּזָרֵז אֶת עַצְמוֹ וְשָׂם אֶת פַּחַד הַחֶרֶב הַשְּׁנוּנָה הַחֲזָקָה כְּנֶגְדּוֹ. ׳עַל יָרֵךְ׳ - מַה זֶּה ׳עַל יָרֵךְ׳? - זֶהוּ הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי׳ (בראשית כד, ב).
בלשון הזוהר
וְאַזְלָא הָא, כְּמָה דְּתָנֵינָן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי דִּכְתִּיב ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׳ (תהלים מה, ד). אֶלָּא, כָּל מַאן דִּמְזָרֵז גַּרְמֵיהּ, וְשַׁוֵּי דְּחִילוּ דְּחַרְבָּא שִׁנָּנָא תַּקִּיפָא לָקֳבְלֵיהּ. ׳עַל יָרֶךְ׳ - מַאי ׳עַל יָרֶךְ׳ - דָּא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי׳ (בראשית כד, ב).
התגברות על היצר בשמירת הרושם - לבוש הוד ונצח
דָּבָר אַחֵר ׳חֲגוֹר חַרְבְּךְ׳ - כְּלוֹמַר, זָרֵז וּתְקֹף אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּךְ, שֶׁהוּא חַרְבְּךְ. ׳עַל יָרֵךְ׳, עַל אוֹתוֹ רֹשֶׁם קָדוֹשׁ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ. וְאִם שָׁמַר אוֹתוֹ אָז נִקְרָא גִּבּוֹר, והקב"ה מַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בִּלְבוּשָׁיו. וּמָה הֵם לְבוּשָׁיו שֶׁל הקב"ה? הוֹד וְנֶצַח (נ"א: וְהָדָר), שֶׁכָּתוּב ׳הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׳ (תהלים קד, א). אַף כָּאן ׳הוֹדְךְ וַהֲדָרֶךְ׳, וְאָז נִדְבָּק הָאָדָם בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר ׳חֲגוֹר חַרְבְּךָ׳ - כְּלוֹמַר, זָרֵז וְאַתְקִיף יִצְרְךָ בִּישָׁא, דְּאִיהוּ חַרְבְּךָ. ׳עַל יָרֶךְ׳, עַל הַהוּא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא לְנַטְרָא לֵיהּ. וְאִי נָטַר לֵיהּ, כְּדֵין אִקְרֵי גִּבּוֹר, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַלְבִּישׁ לֵיהּ בִּלְבוּשׁוֹי, וּמַאן לְבוּשׁוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. הוֹד וְנֶצַח (נ"א: וְהָדָר), דִּכְתִּיב, ׳הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׳ (תהילים קד, א). אוּף הָכָא ׳הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׳, וּכְדֵין אִתְדַּבַּק בַּר נָשׁ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת.
אזהרה על הרושם קדמה למתן תורה
מִכָּאן וָהָלְאָה - ׳כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךְ כִּי אֲנִי יהו"ה רֹפְאֶךְ׳ (שמות טו, כו) - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְעַל זֶה הִזְהִיר אוֹתָם עַל אוֹתוֹ דָבָר מַמָּשׁ, שֶׁנָּתַן וְרָשַׁם בָּהֶם וְלֹא יוֹתֵר, וְעַד עַכְשָׁו לֹא נִתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁכָּתוּב, ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט׳, מִיָּד - ׳וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ'׳.
בלשון הזוהר
מִכָּאן וּלְהָלְאָה - ׳כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם לא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יהו"ה רוֹפְאֶךָ׳ (שמות טו, כו) - דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא אַזְהַר לוֹן עַל הַהוּא מִלָּה מַמָּשׁ, דְּיָהַב וְרָשִׁים בְּהוּ, וְלָא יַתִּיר, וְעַד כְּעַן לָא אִתְיְיהִיבַת לְהוּ אוֹרַיְיתָא. אֶלָּא כֵּיוָן דִּכְתִּיב, ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט׳, מִיָּד - ׳וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ'׳.
משיכת ישראל בחביבות לתורה - קרבה ע"י גילוי הרושם
בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לְהַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל עַל הַתּוֹרָה, בְּכַמָּה דְבָרִים מָשַׁךְ אוֹתָם, בְּכַמָּה מְשִׁיכוֹת שֶׁל חֲבִיבוּת, כְּאָדָם שֶׁמּוֹשֵׁךְ בְּנוֹ לְבֵית הָרַב. וּבֹא רְאֵה, לֹא רָצָה הקב"ה לָתֵת לָהֶם תּוֹרָה עַד שֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו. וּבַמֶּה קָרְבוּ אֵלָיו? בַּגִּלּוּי שֶׁל הָרֹשֶׁם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַזְהָרָא לְיִשְׂרָאֵל, עַל אוֹרַיְיתָא, בְּכַמָּה מִלִּין מָשִׁיךְ לְהוּ, בְּכַמָּה מְשִׁיכָן דַּחֲבִיבוּתָא, כְּבַר נָשׁ דְּמָשִׁיךְ בְּרֵיהּ לְבֵי רַב. וְתָּא חֲזֵי, לָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב לְהוּ אוֹרַיְיתָא, עַד דְּקָרִיבוּ בַּהֲדֵיהּ. וּבַמֶּה קְרִיבוּ בַּהֲדֵיהּ, בְּגִלּוּיָא דִּרְשִׁימָא דָּא, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
קרבת ישראל לסיני - רק אחר זכיה בחלק הצדיק
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לֹא קָרְבוּ יִשְׂרָאֵל לְהַר סִינַי, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ בַּחֵלֶק שֶׁל צַדִּיק וְזָכוּ בוֹ. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׳ (שמות יט, א) - ׳בַּיּוֹם הַזֶּה׳ מַמָּשׁ דַּוְקָא. וְכָתוּב ׳וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְגוֹ'׳ (ישעיה כה, ט).
בלשון הזוהר
אָמַר ר׳ יְהוּדָה, לָא קְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְּסִינַי, עַד דְּעָאלוּ בְּחוּלָקָא דְּצַדִּיק, וְזָכוּ בֵּיהּ. מְנָלָן, דִּכְתִּיב, (שמות יט א) ׳בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבָּר סִינַי׳ - בַּיּוֹם הַזֶּה מַמָּשׁ. ׳קִוִּינוּ לוֹ׳ וְגוֹ׳.
׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳
מדרגות המזון העליון וסוד השבת
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.