ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 26: ׳וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׳ - מי מרה נמתקים בחוק ומשפט › פיסקה 5 (ס ע"ב)

כניסה לחוק ומשפט במרה - שלמות שלא הייתה במילה

בשלח · ׳וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׳ - מי מרה נמתקים בחוק ומשפט · מאמר 26 · פיסקה 5 · דף ס ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, תָּא חֲזֵי בְּקַדְמִיתָא כַּד עָאלוּ יִשְׂרָאֵל בְּקַיָימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא עָאלוּ כְּדְקָא יֵאוֹת. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּאִתְגְּזָרוּ וְלָא אִתְפְּרָעוּ, וְלָא אִתְגַּלְּיָיא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא. כֵּיוָן דְּמָטוּ הָכָא, מַה כְּתִיב, ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט׳ - תַּמָּן עָאלוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְרֵין חוּלָקִין קַדִּישִׁין, בְּהַהוּא גִּלּוּיָא דְּאִתְגַּלְיָא רְשִׁימָא דִּלְהוֹן, וְאִקְרוּן חֹק וּמִשְׁפָּט. חֹק - כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ׳ (משלי כא) - וּמִשְׁפָּט - כְּמָה דְּאִתְּמַר ׳מִשְׁפַּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׳ (תהילים פא, ה) - וְשָׁם נִסָּהוּ - בְּהַהוּא אָת קַדִּישָׁא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, בֹּא רְאֵה, בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לַבְּרִית שֶׁל הקב"ה, לֹא נִכְנְסוּ כָּרָאוּי, מָה הַטַּעַם? כִּי נִמּוֹלוּ וְלֹא נִפְרְעוּ, וְלֹא הִתְגַּלָּה הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְכָאן מַה כָּתוּב? ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט (שמות טו, כה)׳ - שָׁם נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁנֵי חֲלָקִים קְדוֹשִׁים בְּאוֹתוֹ גִּלּוּי שֶׁהִתְגַּלָּה הָרֹשֶׁם שֶׁלָּהֶם, וְנִקְרְאוּ חֹק וּמִשְׁפָּט. חֹק - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי לא) ׳וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ (משלי לא, טו)׳ - וּמִשְׁפָּט - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב (תהלים פא, ה)׳ - וְשָׁם נִסָּהוּ - בְּאוֹתוֹ אוֹת קֹדֶשׁ,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אבא, תא חזי בקדמיתא כד עאלו ישראל בקיימא דקודשא בריך הוא, לא עאלו כדקא יאות. מאי טעמא. בגין דאתגזרו ולא אתפרעו, ולא אתגלייא רשימא קדישא. כיון דמטו הכא, מה כתיב, ׳שם שם לו חק ומשפט׳ - תמן עאלו ישראל בתרין חולקין קדישין, בההוא גלויא דאתגליא רשימא דלהון, ואקרון חק ומשפט. חק - כמה דאת אמר ׳ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה׳ (משלי כא) - ומשפט - כמה דאתמר ׳משפט לאלהי יעקב׳ (תהילים פא, ה) - ושם נסהו - בההוא את קדישא.

התרגום: אמר רבי אבא, בא ראה, בתחלה כשנכנסו ישראל לברית של הקב"ה, לא נכנסו כראוי, מה הטעם? כי נמולו ולא נפרעו, ולא התגלה הרשם הקדוש. כיון שהגיעו לכאן מה כתוב? ׳שם שם לו חק ומשפט (שמות טו, כה)׳ - שם נכנסו ישראל לשני חלקים קדושים באותו גלוי שהתגלה הרשם שלהם, ונקראו חק ומשפט. חק - כמו שנאמר (משלי לא) ׳ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה (משלי לא, טו)׳ - ומשפט - כמו שנאמר ׳משפט לאלהי יעקב (תהלים פא, ה)׳ - ושם נסהו - באותו אות קדש,

מן המפרשים

אור החמה: וכל מאן דאתי מסטרא דא כלומר כל מי שנמשך מצד קליפת גדי זה ואוכלים בשר בחלב. כלא יהבין דוכתא למאן דלא אצטריך. דהיינו הקליפה שיתעורר בעולם. עמי נוגשיו מעולל הם שנים אנשים מרגלים מאללי ארעא משוטטים בעולם כדאיתא פ' אחרי מות

אור יקר: לא עאלו כדקא יאות, לא קיימו המצות כראוי בשלימות, מפני ששלימות המצוה במילה ופריעה דהיינו מלכו״ת ויסו״ד, והם מלו ולא פרעו, והטעם שלא נתן להם הב״ה הפריעה שלא היו עדיין ראויים ליכנס בסוד הפריעה כדפי׳ לעיל בפ׳ בשלח תמן.

הסולם: אמר רבי אבא וכו': אר"א, בוא וראה, בתחילה כשנכנסו ישראל בברית הקב"ה, לא נכנסו כראוי. מה הטעם. משום שמלו ולא פרעו, ולא נגלה הרושם הקדוש. כיון שהגיעו כאן למרה, מה כתוב, שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. שפירושו, שם נכנסו ישראל בשני…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: