׳וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׳
מי מרה נמתקים בחוק ומשפט
אין מים אלא תורה - קושית לא נתנה עדיין תורה
וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. ודרשי' בגמ' תענית ז. ׳וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׳ (שמות טו, כב) - וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם׳ (ישעיה נה, א). אָמַר רַבִּי יֵיסָא, וְכִי מִי נָתַן לָהֶם כָּאן תּוֹרָה, וַהֲרֵי עַד עַכְשָׁו לֹא נִתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה? אלא רק אח"כ במתן תורה, וא"כ כיצד שייך לדרוש שלא מצאו מים היינו תורה
בלשון הזוהר
׳וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׳ (שמות טו, כב) - וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם׳ (ישעיהו נה, א). אָמַר רִבִּי יֵיסָא, וְכִי מַאן יָהַב לְהוּ אוֹרַיְיתָא הָכָא, וְהָא עַד כְּעַן לָא אִתְיְהִיבַת לוֹן אוֹרַיְיתָא.
חיפוש זיו כבודו במדבר - אין תורה אלא הקב"ה
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הֵם יָצְאוּ לַמִּדְבָּרלמדבר שור לְהִסְתַּכֵּל, והקב"ה נָטַל זִיו כְּבוֹדוֹ מִשָּׁם, וְהֵם הָלְכוּ לְהִסְתַּכֵּלבזיו כבודו של הקב"ה (לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) בּוֹ וְלֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ. וְלָמַדְנוּ שהקב"ה נִקְרָא תּוֹרָה, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה אֶלָּא ולזה רמז הכתוב וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים- היינו שלא מצאו זיו כבודו של הקב"ה שקודם נגלה להם לצד המדבר כפשנ"ת הקב"ה.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אִינּוּן נָפְקוּ לְמַדְבְּרָא לְאִסְתַּכְּלָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטַל זִיוָא יְקָרָא דִּילֵיהּ מִתַּמָּן, וְאִינּוּן אָזְלוּ לְאִסְתַּכְּלָא (לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא) בֵּיהּ, וְלָא אַשְׁכְּחוּהוּ. וְאוֹלִיפְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תּוֹרָה אִקְרֵי, וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
מרה - רשות אחרת שולטת ולא זיו כבוד מלכם
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר, הִתְגַּלָּה עֲלֵיהֶם רָשׁוּת אַחֶרֶת שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים, הוא הס"מ, אוֹתוֹ שֶׁשּׁוֹלֵט בַּמִּדְבָּר, ששם מקום שלטונו כמבואר בזוהר בפרשת דברים וּפָגַשׁ בָּהֶם שָׁם. רָאוּ יִשְׂרָאֵללא רק ש שֶׁזֶּה לֹא הָיָה אוֹתוֹ זִיו כְּבוֹד מַלְכָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה׳ היינו אותם המים שהם ביקשו - לראות זיו כבודו של הקבה אף שכלפי חוץ היה נראה מים אבל לא יכלו לשתות את המים האלו (שמות טו, כג) - מָה הַטַּעַם? ׳כִּי מָרִים הֵם׳ - לֹא הִתְבַּשְּׂמָה נַפְשָׁם כְּבַתְּחִלָּה. כפי המראות שראו בים סוף. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבָּאהס"מ ששם מקום שלטונו לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי בְּמַדְבְּרָא, אִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ רְשׁוּתָא אַחֲרָא, דִּשְׁאַר עַמִּין, הַהוּא דְּשָׁלִיט בְּמַדְבְּרָא, וְאִעֲרָעוּ בְּהוּ תַּמָּן. חָמוּ יִשְׂרָאֵל, דְּלָא הֲוָה הַהוּא זִיוָא יְקָרָא דְּמַלְכֵּיהוֹן, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה׳ - מַאי טַעְמָא. ׳כִּי מָרִים הֵם׳ - לָא אִתְבְּסָם נַפְשַׁיְיהוּ כְּקַדְמִיתָא. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּאָתֵי לְקַטְרְגָא עָלַיְיהוּ.
עץ החיים הוא הקב"ה - קטגור נעשה סנגור במתיקת המים
מַה כָּתוּב? ׳וַיִּצְעַקמשה אֶל יהו"ה וַיּוֹרֵהוּ יהו"ה עֵץ׳ (שמות טו, כה), וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ כי בעבורה ישיגו חיים נצחיים כעץ החיים (משלי ג, יח) - וְאֵין תּוֹרָה אֶלָּא וזהו עץ שהראהו הקב"ה. רַבִּי אַבָּא אָמַר, אֵין עֵץ אֶלָּא הקב"ה, שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳ (דברים כ, יט) - ׳עֵץ הַשָּׂדֶה׳ז"א וַדַּאי, זֶה עֵץ שָׂדֶה שֶׁלשדה (מלכות). תַּפּוּחִים קְדוֹשִׁים (מַלְכוּת). וּכְשֶׁהִתְגַּלָּה זִיו כְּבוֹד מַלְכָּם עֲלֵיהֶם,וכאן הוקשה לו כי אם נגלה עליהם זיו כבוד מלכם א"כ למה היה צריך להשליך אותו אל המים, הלא המים ג"כ באותה הארה של זיו כבוד הקב"ה, וע"ז משיב: אָז ׳וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם׳ - מַה זֶּה ׳וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם׳היינו אותם המים המרים הרומזים לס"א, להראות כי אין המים מרים מצד עצמם אלא מחמת שהס"א היה במים וקטרג עליהם, ולכך ע"י שהשליך את העץ למים ממילא ימתקו המים ועי"ז עצמו ? - שֶׁקָּטֵגוֹר נַעֲשָׂה סָנֵגוֹר. על כרחו, והיינו שהראהו ההבחנה הזו של הכפפת הרע אל הטוב, בשיעור כזה שהוא עצמו יבטל מרירותו מן המים- בסוד קטגור נעשה סניגור.
בלשון הזוהר
מַה כְּתִיב, ׳וְיִצְעַק אֶל יהו"ה וַיּוֹרֵהוּ יהו"ה עֵץ׳, וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, דִּכְתִּיב, ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח) - וְאֵין תּוֹרָה, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. רִבִּי אַבָּא אָמַר, אֵין עֵץ אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳ (דברים כ, יט) - ׳עֵץ הַשָּׂדֶה׳ וַדַּאי, דָּא עֵץ שָׂדֶה דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין. וְכַד אִתְגְּלֵי זִיו יְקָרָא דְּמַלְכֵּהוֹן עָלַיְיהוּ, כְּדֵין ׳וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם׳ - מַאי ׳וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם׳ - דְּקַטֵּיגוֹרָא אִתְעָבִיד סַנֵּיגוֹרָא.
כניסה לחוק ומשפט במרה - שלמות שלא הייתה במילה
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בֹּא רְאֵה, בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לַבְּרִית שֶׁל הקב"ה, לֹא נִכְנְסוּ כָּרָאוּי, מָה הַטַּעַם? כִּי נִמּוֹלוּ וְלֹא נִפְרְעוּ, וְלֹא הִתְגַּלָּה הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ. של עטרת הברית שעומד כנגד י' משם הוי"ה כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְכָאן מַה כָּתוּב? ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט׳וכפל ב' ענינים הללו של חק ומשפט כי (שמות טו, כה) - שָׁם נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁנֵי חֲלָקִים קְדוֹשִׁיםשל יסוד ומלכות בְּאוֹתוֹ גִּלּוּי שֶׁהִתְגַּלָּה הָרֹשֶׁם שֶׁלָּהֶם, וְנִקְרְאוּ ׳חֹק וּמִשְׁפָּט׳. ׳חֹק׳מצד המלכות היא המעמידה את סדרי החוקים - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ׳ (משלי לא, טו). ׳וּמִשְׁפָּט׳ - כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׳ היסוד הנמשך מן התפארת [וכפי שהפריעה מגלה על הנקודה הפנימית [גילוי המוחין של היסוד] הוא כענין המשפט בו צריך לגלות כלל פנימיות הדברים כדי להוציאם באור נכון של חוקי המלכות (תהלים פא, ה). ׳וְשָׁם נִסָּהוּ׳ מלשון הרמת נס, כי ענין הנסיון הוא להעמיד את בעל הניסיון בקומה גבוהה יותר - בְּאוֹתוֹ אוֹת קֹדֶשׁ, משום ששם קיימו ישראל את הפריעה ותיקנו בזה את היסוד בשלמות
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי אַבָּא, תָּא חֲזֵי בְּקַדְמִיתָא כַּד עָאלוּ יִשְׂרָאֵל בְּקַיָימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא עָאלוּ כְּדְקָא יֵאוֹת. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דְּאִתְגְּזָרוּ וְלָא אִתְפְּרָעוּ, וְלָא אִתְגַּלְּיָיא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא. כֵּיוָן דְּמָטוּ הָכָא, מַה כְּתִיב, ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט׳ - תַּמָּן עָאלוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְרֵין חוּלָקִין קַדִּישִׁין, בְּהַהוּא גִּלּוּיָא דְּאִתְגַּלְיָא רְשִׁימָא דִּלְהוֹן, וְאִקְרוּן ׳חֹק וּמִשְׁפָּט׳. ׳חֹק׳ - כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר ׳וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ׳ (משלי לא, טו). ׳וּמִשְׁפָּט׳ - כְּמָה דְּאִתְּמַר ׳מִשְׁפַּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׳ (תהילים פא, ה). ׳וְשָׁם נִסָּהוּ׳ - בְּהַהוּא אָת קַדִּישָׁא.
׳אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך׳
שמירת הרושם הקדוש כתנאי לקרבת המלך
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.