ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 26: ׳וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׳ - מי מרה נמתקים בחוק ומשפט › פיסקה 3 (ס ע"א)

מרה - רשות אחרת שולטת ולא זיו כבוד מלכם

בשלח · ׳וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׳ - מי מרה נמתקים בחוק ומשפט · מאמר 26 · פיסקה 3 · דף ס ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי בְּמַדְבְּרָא, אִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ רְשׁוּתָא אַחֲרָא, דִּשְׁאַר עַמִּין, הַהוּא דְּשָׁלִיט בְּמַדְבְּרָא, וְאִעֲרָעוּ בְּהוּ תַּמָּן. חָמוּ יִשְׂרָאֵל, דְּלָא הֲוָה הַהוּא זִיוָא יְקָרָא דְּמַלְכֵּיהוֹן, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה׳ - מַאי טַעְמָא. ׳כִּי מָרִים הֵם׳ - לָא אִתְבְּסָם נַפְשַׁיְיהוּ כְּקַדְמִיתָא. וְלא עוֹד אֶלָּא דְּאָתֵי לְקַטְרְגָא עָלַיְיהוּ.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר, הִתְגַּלָּה עֲלֵיהֶם רָשׁוּת אַחֶרֶת שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים, אוֹתוֹ שֶׁשּׁוֹלֵט בַּמִּדְבָּר, וּפָגַשׁ בָּהֶם שָׁם. רָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה לֹא הָיָה אוֹתוֹ זִיו כְּבוֹד מַלְכָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה׳ (שמות טו, כג) - מָה הַטַּעַם? ׳כִּי מָרִים הֵם׳ - לֹא הִתְבַּשְּׂמָה נַפְשָׁם כְּבַתְּחִלָּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבָּא לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, עד דהוו אזלי במדברא, אתגלי עלייהו רשותא אחרא, דשאר עמין, ההוא דשליט במדברא, ואערעו בהו תמן. חמו ישראל, דלא הוה ההוא זיוא יקרא דמלכיהון, הדא הוא דכתיב, ׳ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה׳ - מאי טעמא. ׳כי מרים הם׳ - לא אתבסם נפשייהו כקדמיתא. ולא עוד אלא דאתי לקטרגא עלייהו.

התרגום: אמר רבי שמעון, עד שהיו הולכים במדבר, התגלה עליהם רשות אחרת של שאר העמים, אותו ששולט במדבר, ופגש בהם שם. ראו ישראל שזה לא היה אותו זיו כבוד מלכם. זהו שכתוב ׳ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה׳ (שמות טו, כג) - מה הטעם? ׳כי מרים הם׳ - לא התבשמה נפשם כבתחלה. ולא עוד, אלא שבא לקטרג עליהם.

מן המפרשים

אור יקר: ישראל דלא הוה שאץ כבוד עליון בארורה הזאת ח״ו, ולזה אין נפשם הקדושה וילכו סוד אריך אנפין, ה׳ איש מלחמה היינו סוד זעיר אנפין, הם כ״ב אותיות, ואח׳׳כ באו רמוזים בה עשר אמירן כאומרו תהומות יכסיומו היינו תהום דיום ראשון, וברוח אפיך…

הסולם: אמר רבי שמעון וכו': אר"ש, בעוד שהיו הולכין במדבר, נגלה עליהם רשות אחר של שאר העמים, דהיינו אותו שהוא שולט במדבר ופגע בהם שם, ראו ישראל שלא היה ההוא, זיו כבוד מלכם, ז"ש, ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה, מה הטעם, כי מרים הם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: