בנין המקדש - התעטרות הקב"ה בנעם וגניזתו בחורבן
בשלח · ׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ - זיווג ימין ושמאל וגילוי הנועם לעתיד · מאמר 19 · פיסקה 24 · דף נח ע"א
לשון הזוהר
וְהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, אִתְעַטָּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא עֲטָּרָה, וְיָתִיב בְּכֻרְסְיָיא דִּילֵיהּ, וְאִתְעַטָּר בַּעֲטְרוֹי. וּמֵהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, לָא אִתְעַטָּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּעֲטְרוֹי, וְהַהוּא נֹעַם אִתְטָמַּר וְאִתְגְּנִיז.
תרגום
וְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ, הִתְעַטֵּר הקב"ה בְּאוֹתָהּ עֲטָרָה, וְיָשַׁב בְּכִסְאוֹ וְהִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו. וּמֵאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לֹא הִתְעַטֵּר הקב"ה בְּעַטְרוֹתָיו, וְאוֹתוֹ נֹעַם הִתְכַּסָּה וְנִגְנַז.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וההיא שעתא דאתבני מקדשא, אתעטר קודשא בריך הוא בההוא עטרה, ויתיב בכרסייא דיליה, ואתעטר בעטרוי. ומההוא זמנא דאתחרב בי מקדשא, לא אתעטר קודשא בריך הוא בעטרוי, וההוא נעם אתטמר ואתגניז.
התרגום: ואותה שעה שנבנה המקדש, התעטר הקב"ה באותה עטרה, וישב בכסאו והתעטר בעטרותיו. ומאותו זמן שנחרב בית המקדש, לא התעטר הקב"ה בעטרותיו, ואותו נעם התכסה ונגנז.
מן המפרשים
אור החמה: וההוא שעתא דאיתבני מקדשא אתעטד קב"ה בההוא עטרא. פי' בההיא עטרה שעטרה לו אמו בשעת מתן תורה. וז"ש רז"ל ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין ב"ה. והטעם כי עיקר התורה היא מתקיימת בב"ה ומשם לכל העולם וכמ"ש כי מציון תצא…
הסולם: וההיא שעתא דאתבני וכו': ובשעה ההוא שנבנה בית המקדש, נעטר הקב"ה בעטרה ההוא, וישב בכסא שלו, שהוא המלכות, ונעטר בעטרותיו. ומאותו זמן שנחרב בית המקדש, לא נעטר הקב"ה בעטרותיו, ונעם ההיא שהוא אור הבינה, נתכסה ונגנז.