ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 16: ׳עזי וזמרת יה׳ - מיצירת האדם ועד זיווג הגאולה לציון › פיסקה 9 (נה ע"א)

זה אלי ואנוהו - הצדיק והמקדש במקום הזיווג

בשלח · ׳עזי וזמרת יה׳ - מיצירת האדם ועד זיווג הגאולה לציון · מאמר 16 · פיסקה 9 · דף נה ע"א

לשון הזוהר

׳זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ׳ - דָּא צַדִּיק, דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין בִּרְכָּאן בְּזִוּוּג. וְאַנְוִהוּ - בְּהַהוּא אֲתָר דַּחֲבִיבוּתָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ, וְדָא הוּא מַקְדְּשָׁא. ׳אֱלהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ׳ - מֹשֶׁה קָאָמַר דָּא, לְגַבֵּי אֲתָר דְּלֵוָאֵי אַתְיָין מֵהַהוּא סִטְרָא וְעַל דָּא (הוה) שְׁלֵימוּתָא דְּכֹלָּא הוּא בְּהַהוּא אֲתָר. (נ"א בהאי קרא)

תרגום

׳זְהִ אֵלִי וְאַנְוֵהוּ׳ (שמות טו, ב) - זֶה צַדִּיק, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת בְּזִוּוּג. וְאַנְוֵהוּ - בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּמְצֵאת בּוֹ חֲבִיבוּת, וְזֶהוּ הַמִּקְדָּשׁ. ׳אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׳ - מֹשֶׁה אָמַר אֶת זֶה לַמָּקוֹם שֶׁהַלְוִיִּם בָּאִים מֵאוֹתוֹ צַד, וְעַל זֶה (הָיָה) שְׁלֵמוּת הַכֹּל הוּא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם (בְּזֶה הַפָּסוּק).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳זה אלי ואנוהו׳ - דא צדיק, דמניה נפקין ברכאן בזווג. ואנוהו - בההוא אתר דחביבותא אשתכח ביה, ודא הוא מקדשא. ׳אלהי אבי וארוממנהו׳ - משה קאמר דא, לגבי אתר דלואי אתיין מההוא סטרא ועל דא (הוה) שלימותא דכלא הוא בההוא אתר. (נ"א בהאי קרא)

התרגום: ׳זה אלי ואנוהו׳ (שמות טו, ב) - זה צדיק, שממנו יוצאות ברכות בזווג. ואנוהו - באותו מקום שנמצאת בו חביבות, וזהו המקדש. ׳אלהי אבי וארממנהו׳ - משה אמר את זה למקום שהלוים באים מאותו צד, ועל זה (היה) שלמות הכל הוא באותו מקום (בזה הפסוק).

מן המפרשים

מקדש מלך: וא"ת האדמה אשר לוקח משם פירוש דמשמע שהוא ממ' לבדה הנקרא אדמה ותירץ דקב"ה אשתתף עמה והזכיר הכתוב המ' לפי שהיא נגלית והזעיר מתלבש בתוכה. וע"ד ויהי לי לישועה פי' יה הנזכר שהם או"א הם לי לישועה: דבג"כ מלכא קדישא וכו' פי' בשביל…

הסולם: זה אלי ואנוהו: זהו צדיק, דהיינו יסוד, שממנו יוצאים ברכות בזווג. ואנוהו, באותו מקום שנמצא בו אהבה, וזה הוא בית המקדש. אלקי אבי וארוממנהו. משה אמר זה אל המקום שהלוים באים מאותו הצד, דהיינו צד שמאל. וע"כ כיון שמשה אמר על צד ההיא…

אור יקר: דחביבותא אשתכח ביה, פי׳ בחינה ידועה למלכות, שבאותה בחינה הידועה שהיא הנקודה האמצעית היא מקום חבת הת״ת שמכניס בה היסוד, והוא כנגד כל שיעור קומת העולם בית המקדש וכדפי׳

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר