אדם הראשון - זכר ונוקבא כאחד ופרודם
בשלח · ׳עזי וזמרת יה׳ - מיצירת האדם ועד זיווג הגאולה לציון · מאמר 16 · פיסקה 7 · דף נה ע"א
לשון הזוהר
ר' אַבָּא אָמַר, אָדָם הָרִאשׁוֹן מִדְּכַר וְנוּקְבָּא אִשְׁתְּכַח, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵינוּ׳ (בראשית א, כו) - וְעַל דָּא, דְּכַר וְנוּקְבָּא אִתְעָבִידוּ כַּחֲדָא, וְאִתְפְּרָשׁוּ לְבָתַר. וְאִי תֵּימָא, הָא דְּאָמַר ׳הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָׁם׳ - הָכִי הוּא וַדַּאי, וְדָא הִיא נוּקְבָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתָּתַּף עִמָּהּ, וְדָא הוּא דְּכָר וְנוּקְבָּא, וְכֹלָּא הוּא מִלָּה חֲדָא.
תרגום
רַבִּי אַבָּא אָמַר, אָדָם הָרִאשׁוֹן ׳מִזָּכָר וְנוּקְבָּא׳ נִמְצָא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ (שם א, כו) - וְעַל זֶה ׳זָכָר וְנוּקְבָּא׳ נַעֲשׂוּ כְּאֶחָד, וְנִפְרְדוּ אַחַר כָּךְ. וְאִם תֹּאמַר, זֶה שֶׁאָמַר ׳הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם׳ - כָּךְ הוּא וַדַּאי, וְזוֹהִי הַנּוּקְבָּא, והקב"ה הִשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ, וְזֶהוּ ׳זָכָר וְנוּקְבָּא׳, וְהַכֹּל דָּבָר אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ר' אבא אמר, אדם הראשון מדכר ונוקבא אשתכח, הדא הוא דכתיב, ׳ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותינו׳ (בראשית א, כו) - ועל דא, דכר ונוקבא אתעבידו כחדא, ואתפרשו לבתר. ואי תימא, הא דאמר ׳האדמה אשר לקח משם׳ - הכי הוא ודאי, ודא היא נוקבא, וקודשא בריך הוא אשתתף עמה, ודא הוא דכר ונוקבא, וכלא הוא מלה חדא.
התרגום: רבי אבא אמר, אדם הראשון ׳מזכר ונוקבא׳ נמצא, זהו שכתוב ׳ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳ (שם א, כו) - ועל זה ׳זכר ונוקבא׳ נעשו כאחד, ונפרדו אחר כך. ואם תאמר, זה שאמר ׳האדמה אשר לקח משם׳ - כך הוא ודאי, וזוהי הנוקבא, והקב"ה השתתף עמה, וזהו ׳זכר ונוקבא׳, והכל דבר אחד.
מן המפרשים
מקדש מלך: והוה דמי לעילאין ותתאין יובן במ"ש הרב שהאדם אינו רומז אל בחינה פרטית כמו אל זעיר לבדו או אל מלכות לבדה. אלא הוא רומז אל ה' פרצופים דוגמת אריך. וז"ש דמי לעילאין הם ג"ר אריך ואו"א ותתאין הם זו"ן. א"נ לפי שבו יחידה חיה נשמה מכח"ב…
אור החמה: ר' אבא אמר אדה"ר מדכר ונוקבא אשתכח וגו' פי' הענין הוא כי הנה נזכר לעיל כי ד"ו פרצופין הוה והוא בסוד זכר ונקבה עילאין ת"ת ומ' ולכן היה דוגמתם ד"ו פרצופין והביא ראיה מפ' נעשה אדם בצלמנו וגו' ויש כאן ב' ראיות אחד היא באו' נעשה…
הסולם: ר' אבא אמר וכו': רא"א, אדם הראשון יצא מזכר ונקבה, דהיינו זו"ן, ז"ש ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו , וע"כ, גם אדם נעשו זכר ונקבה ביחד, ואח"כ נפרדו זה מזה. ואם תאמר, הרי אמר, האדמה אשר לקח משם. ולא מזו"ן העליונים. ומשיב כן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: