ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 16: ׳עזי וזמרת יה׳ - מיצירת האדם ועד זיווג הגאולה לציון › פיסקה 5 (נה ע"א)

תיקון הנוקבא ושכלול יופיה - והבאתה אל האדם

בשלח · ׳עזי וזמרת יה׳ - מיצירת האדם ועד זיווג הגאולה לציון · מאמר 16 · פיסקה 5 · דף נה ע"א

לשון הזוהר

ר' חִיָּיא אָמַר, מַה עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, תַּקִּין לְהַהוּא נוּקְבָּא וְשַׁכְלִיל שְׁפִירוּתָהּ עַל כֹּלָּא, וְעַיְילָהּ לְאָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּבֶן יהו"ה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה׳ - תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו׳. מַאי אַחַת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַּמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ׳ (שיר השירים ו, ט) - מִצַּלְעוֹתָיו - מִסִּטְרוֹי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן׳ (שמות כו, כ). ר' יְהוּדָה אָמַר, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִשְׁמְתָא עִלָּאָה יָהַב בֵּיהּ בְּאָדָם, וְכָלִיל בֵּיהּ חָכְמְתָא וְסָכְלְתָנוּ, לְמִנְדַּע כֹּלָּא. מֵאָן אֲתָר יָהַב בֵּיהּ נִשְׁמְתָא. ר' יִצְחָק אָמַר, מֵאֲתָר דִּשְׁאַר נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין קָא אַתְיָין. ר' יְהוּדָה אָמַר, מֵהָכָא. דִּכְתִּיב, ׳תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה׳ (בראשית א, כד) - מַאן הָאָרֶץ. מֵהַהוּא אֲתָר דְּמַקְדְּשָׁא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ. ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳ - ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳ סְתָם, דָּא נַפְשָׁא דְּאָדָם קַדְמָאָה דְּכֹלָּא.

תרגום

רַבִּי חִיָּיא אָמַר, מֶה עָשָׂה הקב"ה? תִּקֵּן אוֹתָהּ נְקֵבָה, וְשִׁכְלֵל אֶת יָפְיָהּ עַל הַכֹּל, וְהִכְנִיסָהּ לָאָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבֶן ה (בראשית ב, כב)' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה׳ - בּא רְאֵה מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו׳. מַה זֶּה אַחַת? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳(שִׁיר ו) אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי אַחַת הִיא לְאִמָּהּ׳ - מִצַּלְעֹתָיו - מִצְּדָדָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו) ׳וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן׳. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, הקב"ה נָתַן נְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה בָּאָדָם, וְכָלַל בּוֹ חָכְמָה וְהַשְׂכֵּל כְּדֵי לָדַעַת הַכֹּל. מֵאֵיזֶה מָקוֹם נָתַן בּוֹ נְשָׁמָה? רַבִּי יִצְחָק אָמַר, מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁאָר הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בָּאוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, מִכָּאן, שֶׁכָּתוּב (בראשית א) ׳תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה (בראשית א, כד)׳ - מִי זוֹ הָאָרֶץ? מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהַמִּקְדָּשׁ נִמְצָא בּוֹ. נֶפֶשׁ חַיָּה - נֶפֶשׁ חַיָּה סְתָם, זוֹ נֶפֶשׁ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ר' חייא אמר, מה עביד קודשא בריך הוא, תקין לההוא נוקבא ושכליל שפירותה על כלא, ועיילה לאדם. הדא הוא דכתיב ׳ויבן יהו"ה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה׳ - תא חזי, מה כתיב לעילא, ׳ויקח אחת מצלעותיו׳. מאי אחת. כמה דאת אמר ׳אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה׳ (שיר השירים ו, ט) - מצלעותיו - מסטרוי, כמה דאת אמר, ׳ולצלע המשכן׳ (שמות כו, כ). ר' יהודה אמר, קודשא בריך הוא נשמתא עלאה יהב ביה באדם, וכליל ביה חכמתא וסכלתנו, למנדע כלא. מאן אתר יהב ביה נשמתא. ר' יצחק אמר, מאתר דשאר נשמתין קדישין קא אתיין. ר' יהודה אמר, מהכא. דכתיב, ׳תוצא הארץ נפש חיה׳ (בראשית א, כד) - מאן הארץ. מההוא אתר דמקדשא אשתכח ביה. ׳נפש חיה׳ - ׳נפש חיה׳ סתם, דא נפשא דאדם קדמאה דכלא.

התרגום: רבי חייא אמר, מה עשה הקב"ה? תקן אותה נקבה, ושכלל את יפיה על הכל, והכניסה לאדם. זהו שכתוב ׳ויבן ה (בראשית ב, כב)' אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה׳ - בא ראה מה כתוב למעלה? ׳ויקח אחת מצלעתיו׳. מה זה אחת? כמו שנאמר ׳(שיר ו) אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה׳ - מצלעתיו - מצדדיו, כמו שנאמר (שמות כו) ׳ולצלע המשכן׳. רבי יהודה אמר, הקב"ה נתן נשמה עליונה באדם, וכלל בו חכמה והשכל כדי לדעת הכל. מאיזה מקום נתן בו נשמה? רבי יצחק אמר, ממקום ששאר הנשמות הקדושות באות. רבי יהודה אמר, מכאן, שכתוב (בראשית א) ׳תוצא הארץ נפש חיה (בראשית א, כד)׳ - מי זו הארץ? מאותו מקום שהמקדש נמצא בו. נפש חיה - נפש חיה סתם, זו נפש של אדם הראשון של הכל.

מן המפרשים

אור החמה: תקין לההיא נוקבא. שמקודם הראה אותה לו מלאה רירין ומעוכרת ולא ישרה בעיניו. ואח"כ הכינה וקשטה בכ"ד קישוטין כמנין ויבא"ה אל האדם ויבא"ה חסר: וז"ש ושכליל שפירותה . וכפי הרמז בחוה העליונה אחר הנסירה קשטה בכ"ד קישוטין שהם כ"ד מחנות…

הסולם: ר' חייא אמר וכו': רח"א, מה עשה הקב"ה תקן אותה הנקבה ושכלל יפיה על כל, והביאה לאדם. ז"ש, ויבן ה' אלקים את הצלע וגו'. בוא וראה, מה כתוב למעלה, ויקח אחת מצלעותיו. מהו אחת. הוא כמש"א, אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה. שהיא המלכות.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: