ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 16: ׳עזי וזמרת יה׳ - מיצירת האדם ועד זיווג הגאולה לציון › פיסקה 15 (נה ע"ב)

רעך ורע אביך - הוקרת היצר ובית הנשמה הקדושה

בשלח · ׳עזי וזמרת יה׳ - מיצירת האדם ועד זיווג הגאולה לציון · מאמר 16 · פיסקה 15 · דף נה ע"ב

לשון הזוהר

אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא, הַאי קְרָא (ס"א בעולות ושלמים והאי בחטאות ואשמות וכתיב ׳וכו') בְּעוֹלוֹת׳ כְּתִיב. הַשְׁתָּא, רֵעֲךָ ׳וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזוֹב׳ - לְמִפְלַח לֵיהּ, וּלְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, וּלְמֶעְבַּד פִּקּוּדוֹי. אַל תַּעֲזוֹב וַדַּאי. וְהָא דְּאִתְּמַר ׳הוֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ׳ - כְּלוֹמַר הוֹקַר יִצְרְךָ, דְּלָא יִרְתַּח לָקֳבְלָךְ, וְלָא יִשְׁלוֹט בָּךְ, וְלַא תַּעֲבֵיד הִרְהוּרָא אַחֲרָא. מִבֵּית רֵעֶךָ, מַאן בֵּית רֵעֶךָ. דָּא נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא, דְּאָעִיל בָּהּ רֵעֶךָ וְיָהָבָהּ בְּגַוָּךְ.

תרגום

אֶלָּא, הֲרֵי בֵּאֲרוּהָ הַחֲבֵרִים, פָּסוּק זֶה (בעולות ושלמים, וְזֶה בחטאות וַאֲשָׁמוֹת, וְכָתוּב וכו') נִכְתָּב בְּעוֹלוֹת. עַכְשָׁו, ׳רֵעֲךְ וְרֵעַ אָבִיךְ אַל תַּעֲזב׳ - לַעֲבֹד אוֹתוֹ וּלְהִדָּבֵק בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹתָיו. אַל תַּעֲזֹב, וַדַּאי. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר ׳הֹקַר רַגְלְךְ מִבֵּית רֵעֶךְ׳ - כְּלוֹמַר, הוֹקַר יִצְרְךְ שֶׁלֹּא יִרְתַּח כְּנֶגְדְּךְ וְלֹא יִשְׁלֹט בְּךְ, וְלֹא תַעֲשֶׂה הִרְהוּר אַחֵר. ׳מִבֵּית רֵעֶךְ׳, מִי זֶה ׳בֵּית רֵעֶךְ׳? זוֹ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִכְנִיס בְּךְ רֵעֶךְ וְנָתַן אוֹתָהּ בְּתוֹכְךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא הא אוקמוה חברייא, האי קרא (ס"א בעולות ושלמים והאי בחטאות ואשמות וכתיב ׳וכו') בעולות׳ כתיב. השתא, רעך ׳ורע אביך אל תעזוב׳ - למפלח ליה, ולאתדבקא ביה, ולמעבד פקודוי. אל תעזוב ודאי. והא דאתמר ׳הוקר רגלך מבית רעך׳ - כלומר הוקר יצרך, דלא ירתח לקבלך, ולא ישלוט בך, ולא תעביד הרהורא אחרא. מבית רעך, מאן בית רעך. דא נשמתא קדישא, דאעיל בה רעך ויהבה בגוך.

התרגום: אלא, הרי בארוה החברים, פסוק זה (בעולות ושלמים, וזה בחטאות ואשמות, וכתוב וכו') נכתב בעולות. עכשו, ׳רעך ורע אביך אל תעזב׳ - לעבד אותו ולהדבק בו ולעשות מצוותיו. אל תעזב, ודאי. וזה שנאמר ׳הקר רגלך מבית רעך׳ - כלומר, הוקר יצרך שלא ירתח כנגדך ולא ישלט בך, ולא תעשה הרהור אחר. ׳מבית רעך׳, מי זה ׳בית רעך׳? זו הנשמה הקדושה שהכניס בך רעך ונתן אותה בתוכך.

מן המפרשים

אור החמה: הוקר יצרך. נקרא היצה"ר רגליך ע"ש שהוא הרגיל אצלו וסר אל משמעתו. א"נ מלשון מרגל כי הוא מרגל במקום שיש עבירה ומביאו לידי עבירה: דא נשמתא קדישא. כי הריע הזה לא נפחה בך כ"א לדור בה ע"ד ושכנתי בתוכם ולזה נק' הנשמה בית רעך: לרחמא…

הסולם: אלא הא אוקמוה וכו': ומשיב. אלא כבר בארוה החברים שמקרא זה, רעך ורע אביך אל תעזוב , כתוב בעולות. אבל בחמאות ואשמות נאמר הוקר רגלך מבית רעך (עי' חגיגה ז' ע"א) ועתה נבאר רעך ורע אביך אל תעזוב, אל תעזוב לעבוד אותו ולהדבק בו ולעשות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: