ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 16: ׳עזי וזמרת יה׳ - מיצירת האדם ועד זיווג הגאולה לציון › פיסקה 1 (נה ע"א)

בריאת האדם בדמות מכובדת - ופחד הבריות ממנו

בשלח · ׳עזי וזמרת יה׳ - מיצירת האדם ועד זיווג הגאולה לציון · מאמר 16 · פיסקה 1 · דף נה ע"א

לשון הזוהר

׳עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ׳ (שמות טו, ב). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳אָחוֹר וְקֹדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה׳ (תהילים קלט, ה) - כַּמָּה אִצְטְרִיכוּ בְּנֵי נָשָׁא לְיַקָרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא עָלְמָא, אִסְתָּכַּל בֵּיהּ בָּאָדָם לְמֶהוֵי שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. (נ"א למהוי שלים בכלא ואתברי דו פרצופין) וַהֲוָה דָּאמֵי לְעִלָּאִין וְתַתָּאִין. נָחַת לֵיהּ בִּדְמוּת יַקִּירָא, וְחָמוּ לֵיהּ בִּרְיָין. כְּדֵין אִתְכְּנָשׁוּ לְגַבֵּיהּ, וְסָגִידוּ לָקֳבְלֵיהּ, וְאֵימָתָא וְדַחֲלָא נָפְלַת עָלַיְיהוּ מִדַּחַלְתֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם׳ (בראשית ט, ב).

תרגום

׳עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ׳ (שמות טו, ב). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה׳ (תהלים קלט, ה) - כַּמָּה הִצְטָרְכוּ בְּנֵי אָדָם לְכַבֵּד אֶת הקב"ה, מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם, הִסְתַּכֵּל עַל הָאָדָם לִהְיוֹת שַׁלִּיט עַל הַכֹּל, (לִהְיוֹת שָׁלֵם בְּכָל, וְנִבְרָא בִּשְׁנֵי פַּרְצוּפִים) וְהָיָה דוֹמֶה לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים. הוֹרִיד אוֹתוֹ בִּדְמוּת מְכֻבֶּדֶת, וְרָאוּ אוֹתוֹ הַבְּרִיּוֹת. אָז הִתְכַּנְּסוּ אֵלָיו וְהִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו, וּפַחַד וְאֵימָה נָפְלוּ עֲלֵיהֶם מִפַּחְדּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם׳ (בראשית ט, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳עזי וזמרת יה׳ (שמות טו, ב). רבי חייא פתח ואמר, ׳אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׳ (תהילים קלט, ה) - כמה אצטריכו בני נשא ליקרא לקודשא בריך הוא, בגין דקודשא בריך הוא כד ברא עלמא, אסתכל ביה באדם למהוי שליט על כלא. (נ"א למהוי שלים בכלא ואתברי דו פרצופין) והוה דאמי לעלאין ותתאין. נחת ליה בדמות יקירא, וחמו ליה בריין. כדין אתכנשו לגביה, וסגידו לקבליה, ואימתא ודחלא נפלת עלייהו מדחלתיה. הדא הוא דכתיב, ׳ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים׳ (בראשית ט, ב).

התרגום: ׳עזי וזמרת יה׳ (שמות טו, ב). רבי חייא פתח ואמר, ׳אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׳ (תהלים קלט, ה) - כמה הצטרכו בני אדם לכבד את הקב"ה, משום שכאשר ברא הקב"ה את העולם, הסתכל על האדם להיות שליט על הכל, (להיות שלם בכל, ונברא בשני פרצופים) והיה דומה לעליונים ולתחתונים. הוריד אותו בדמות מכבדת, וראו אותו הבריות. אז התכנסו אליו והשתחוו לפניו, ופחד ואימה נפלו עליהם מפחדו. זהו שכתוב ׳ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים׳ (בראשית ט, ב).

מן המפרשים

אור החמה: אסתכל ביה באדם למיהוי וגומר פי' השגיח בו ונתן לו כח למהוי שליט על ד"ו פרצופין שהם עליוני' ותחתונים גשמיים ורוחנים מים עליונים ומים תחתונים זכר ונקנ' ולזה היה בו חלק מזה וחלק מזה והוה דמי לעילאין ותתאין. נחת ליה בדמו יקירא בסוד…

זוהר הרקיע: (דף נ"ה ע"א) ( ישעיה יב-ב ) עזי וזמרת י"ה אדנ"י. הנה אדנ"י גי' ס"ה ועם י"ב אותיות המלוי גי' ע"ג וד' אותיות הפשוט הרי גי' ע"ז ג"כ ועיין

הסולם: עזי וזמרת יה: ר' חייא פתח ואמר, אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה. כמה צריכים בני אדם לכבד את הקב"ה, משום שהקדוש ברוך הוא, כשברא העולם, הסתכל באדם שיהיה מושל על הכל. והיה דומה לעליונים ותחתונים. הוריד אותו לעולם בדמות יקרה, וראו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: