ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 15: ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא › פיסקה 9 (נד ע"א)

סוד אז - חיבור אל"ף וזי"ן במקור הנסים

בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 9 · דף נד ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, כָּל נִסִּין וְכָל גְּבוּרָן דְּאִתְעָבֵידוּ לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, כַּד אִתְנְהִיר נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא בְּעִטְּרוֹי, גְּלִיפִין רְשִׁימִין בְּאָז, בא', וא', בד, אַנְקִיב בַּחֲשׁוֹכֵי, וְנָהִיר לְכָל עִיבָר. וְכַד אִתְחַבָּר נְהִירוּ דְּאָלֶ"ף וּמָטֵי לְזַיי"ן, מַאן זַיי"ן, דָּא (ישעיה לה). ׳חֶרֶב לַיהו"ה מָלְאָה דָּם׳. כְּדֵין עָבִיד נִסִּין וּגְבוּרָאן, בְּגִין דְּאִתְחֲבָּר א' עִם ז'. וְדָא הוּא שִׁירָתָא. שִׁירָתָא הִיא דְּכָל סִטְרִין, וְדָא הוּא אָז יָשִׁיר.

תרגום

אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, כָּל הַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהֵאִיר אוֹר עַתִּיקָא קַדִּישָׁא בְּעַטְרוֹתָיו, חֲקוּקִים רְשׁוּמִים בְּאָז, בְּא', וְא' בְּז', נָקַב בַּחֲשֵׁכָה וְהֵאִיר לְכָל עֵבֶר. וּכְשֶׁהִתְחַבֵּר הָאוֹר שֶׁל אָלֶ"ף וְהִגִּיעַ לְזַיִ"ן, מִי זוֹ זַיִ"ן? זוֹ ׳חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָּם׳ (ישעיה לד, ו). אָז עָשָׂה נִסִּים וּגְבוּרוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַבְּרָה א' בְּז'. וְזוֹ הִיא הַשִּׁירָה. שִׁירָה הִיא שֶׁל כָּל הַצְּדָדִים, וְזֶהוּ אָז יָשִׁיר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא הכי תאנא, כל נסין וכל גבורן דאתעבידו להו לישראל, כד אתנהיר נהירו דעתיקא קדישא בעטרוי, גליפין רשימין באז, בא', וא', בד, אנקיב בחשוכי, ונהיר לכל עיבר. וכד אתחבר נהירו דאל"ף ומטי לזיי"ן, מאן זיי"ן, דא (ישעיה לה). ׳חרב ליהו"ה מלאה דם׳. כדין עביד נסין וגבוראן, בגין דאתחבר א' עם ז'. ודא הוא שירתא. שירתא היא דכל סטרין, ודא הוא אז ישיר.

התרגום: אלא כך שנינו, כל הנסים והגבורות שנעשו לישראל, כשהאיר אור עתיקא קדישא בעטרותיו, חקוקים רשומים באז, בא', וא' בז', נקב בחשכה והאיר לכל עבר. וכשהתחבר האור של אל"ף והגיע לזי"ן, מי זו זי"ן? זו ׳חרב לה' מלאה דם׳ (ישעיה לד, ו). אז עשה נסים וגבורות, משום שהתחברה א' בז'. וזו היא השירה. שירה היא של כל הצדדים, וזהו אז ישיר.

מן המפרשים

מקדש מלך: וכד אתחבר וכו' פי' אחר שהגיע אור אריך עד המ' אזי נקרא אז וכפי זה תני והדר מפרש שתחלה אמר כד אתנהיר נהירו דעתיקא קדישא בעטרוי גליפין רשימין באז. ומפרש סדר יציאת האור ואמר אנקיב בחשוכי וכו' . א"נ אנקיב בחשוכי הם הקליפות שסובבים…

יהל אור: ואמר מאן זיי"ן דא כו'. שהיא עושה מלחמה ונסים וגבורן נסים לישראל וגבורן לעכו"ם והוא כד אתחבר אור וחשך. וז"ש "וכדין עביד כו'" :

אור יקר: וכד אתנהיר נהירו דאלף התחתון בתוך הים למה יקרא משה, היה ראוי שיקרא ה׳ לבד, לזה אמר שהטעם הוא שלא נשקע שם הנקבה עליו כדפי׳ לעיל, אלא היה בכל שבת וכו׳ כענין הצדיקים שנאמר עליהם והשביע בצחצחות, ופי׳ בזוהר פ׳ ויחי סימן (?) דהיינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר