׳ישיר׳ לשון עתיד - תחיית הצדיקים לשורר שוב
בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 10 · דף נד ע"א
לשון הזוהר
יָשִׁיר, שַׂר מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא מִלָּה דָּא תַּלְיָא, וְאַשְׁלִים לְהַהוּא זִמְנָא, וְאַשְׁלִים לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דִּזְמִינִין יִשְׂרָאֵל לְשַׁבְּחָא שִׁירָתָא דָּא ׳מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳, מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּצַדִּיקַיָּיא קַדְמָאֵי, אַף עַל גַּב דְּאִסְתָּלָקוּ בְּדַרְגִּין עִלָּאִין דִּלְעֵילָּא, וְאִתְקַשָּׁרוּ בְּקִשּׁוּרָא דִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי, זְמִינִין כֻּלְּהוּ לְאַחֲיָיא בְּגוּפָא, וּלְמֶחמֵי אַתְיָין וּגְבוּרָן דְּקָא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. וּלְמֵימָר שִׁירָתָא דָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳.
תרגום
יָשִׁיר? שָׁר הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא דָּבָר זֶה תָּלוּי וּמַשְׁלִים אֶת אוֹתוֹ הַזְּמַן, וּמַשְׁלִים לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְשַׁבֵּחַ בַּשִּׁירָה הַזּוֹ ׳מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות טו, א) - מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁהַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, אַף עַל גַּב שֶׁהִתְעַלּוּ לִדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְנִקְשְׁרוּ בַּקֶּשֶׁר שֶׁל צְרוֹר הַחַיִּים - עֲתִידִים כֻּלָּם לְהֵחָיוֹת בְּגוּף וְלִרְאוֹת אוֹתוֹת וּגְבוּרוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹמַר שִׁירָה זוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ישיר, שר מבעי ליה. אלא מלה דא תליא, ואשלים לההוא זמנא, ואשלים לזמנא דאתי, דזמינין ישראל לשבחא שירתא דא ׳משה ובני ישראל׳, מכאן אוליפנא, דצדיקייא קדמאי, אף על גב דאסתלקו בדרגין עלאין דלעילא, ואתקשרו בקשורא דצרורא דחיי, זמינין כלהו לאחייא בגופא, ולמחמי אתיין וגבורן דקא עביד קודשא בריך הוא לישראל. ולמימר שירתא דא, הדא הוא דכתיב ׳אז ישיר משה ובני ישראל׳.
התרגום: ישיר? שר היה צריך להיות! אלא דבר זה תלוי ומשלים את אותו הזמן, ומשלים לעתיד לבא, שעתידים ישראל לשבח בשירה הזו ׳משה ובני ישראל׳ (שמות טו, א) - מכאן למדנו, שהצדיקים הראשונים, אף על גב שהתעלו לדרגות עליונות שלמעלה, ונקשרו בקשר של צרור החיים - עתידים כלם להחיות בגוף ולראות אותות וגבורות שיעשה הקב"ה לישראל ולומר שירה זו. זהו שכתוב ׳אז ישיר משה ובני ישראל׳.
מן המפרשים
אור החמה: הה"ד אז ישיר משה וגומר כבר ידעת דהה"ד (בא"ל תריץ) [צ"ל בא לתרץ] קושיא אחת וכאן קשי' ליה שהול"ל וישר משה ובני ישראל כמו ותשר דבורה וגומר לז"א בה שעתא כלומר באותה שעה שעמדו על ים סוף ויראו ממנא דמצראי מת כמ"ש וירא ישראל את מצרים…
הסולם: ישיר, שר מבעי וכו': שואל, כתוב ישיר משה, הלא שר משה היה צריך לומר ומשיב. אלא דבר זה תלוי לעתיד לבא, שהשלים לאותו זמן והשלים לעתיד לבא, שעתידים ישראל לשבח שירה זו לעתיד לבא. משה ובני ישראל, מכאן למדנו, שצדיקים הראשונים, אע"פ…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: דזמינין ישראל וכו' כי גם לעתיד נאמר והחריב ה' את לשון ים מצרים וגם כי יזכרו גאולת מצרים שהיתה ראש הגאולות ואז תעקר אחיזת כל החיצונים מכל וכל וידוע שפרעה הוא ראש לכולם וזהו השייכות שיש לשירת הים עד ימות המשיח:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: