ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 15: ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא › פיסקה 6 (נד ע"א)

ליווי רוח משה בצאתו לעולם - ארבע מאות עשרים וחמש מנורות

בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 6 · דף נד ע"א

לשון הזוהר

וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא, דְּנָפַק לְנַחְתָּא לְאַרְעָא, בְזַרְעָא דְּלֵוִי, אִתְתָּקָנוּ אַרְבַּע מְאָה וְעֶשְׂרִין וְחָמֵשׁ בּוּצִינִין לְמַלְכָּא, וְאַרְבַּע מְאָה וְעֶשְׂרִין וְחָמֵשׁ גְּלִיפִין מְמָנָן, אוֹזְפוּהָ לְהַהוּא רוּחָא לְאַתְרֵיהּ, כַּד נָפַק לְעָלְמָא, אִתְנַהֲרָא בְּאַנְפּוֹי, וּבֵיתָא אִתְמַלְיָיא מִזִּיוְתֵיהּ. בֵּיהּ שַׁעֲתָא, קָרָא עָלֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳בְּטֶרְם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ׳.

תרגום

וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיָּצָא לָרֶדֶת לָאָרֶץ בַּזֶּרַע שֶׁל לֵוִי, נִתְקְנוּ אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מְנוֹרוֹת לַמֶּלֶךְ, וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ חֲקִיקוֹת מְמֻנִּים לִוּוּ אֶת אוֹתָהּ רוּחַ לִמְקוֹמָהּ. כְּשֶׁיָּצָא לָעוֹלָם, הֵאִירָה ה' בְּפָנָיו, וְהַבַּיִת הִתְמַלֵּא מִזִּיווֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא עָלָיו הקב"ה, בְּטֶרֶם ׳אֶצָּרְךְ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךְ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךְ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךְ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובההיא שעתא, דנפק לנחתא לארעא, בזרעא דלוי, אתתקנו ארבע מאה ועשרין וחמש בוצינין למלכא, וארבע מאה ועשרין וחמש גליפין ממנן, אוזפוה לההוא רוחא לאתריה, כד נפק לעלמא, אתנהרא באנפוי, וביתא אתמלייא מזיותיה. ביה שעתא, קרא עליה קודשא בריך הוא, ׳בטרם אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׳.

התרגום: ובאותה שעה שיצא לרדת לארץ בזרע של לוי, נתקנו ארבע מאות ועשרים וחמש מנורות למלך, וארבע מאות ועשרים וחמש חקיקות ממנים לוו את אותה רוח למקומה. כשיצא לעולם, האירה ה' בפניו, והבית התמלא מזיוו. באותה שעה קרא עליו הקב"ה, בטרם ׳אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׳.

מן המפרשים

אור החמה: אפיק קב"ה בינה שמשם הנשמות ופי' גזרת נשמתו ואמר שנחצב' מגזרו דספירו דאבן טבא היא אבן מ' שנאצלה מחכמה כאומרו ה' בחכמה יסד ארץ שהיא יו"ד וע"י היותה מאירה מחסד ע"י היסוד היא נק' אבן טבא ודאי ומשם נגזרה נשמת מרע"ה הנה הנשמה היא…

שער מאמרי רשב"י: שם דנ"ד ע"א וז"ל ובההיא שעתא דנפק לנחתא לארעא בזרעא דלוי אתתקנו ארבע מאה וכ"ה בוצינין למלכא כו' (עיין במאמר רז"ל דל"ה ע"ב מ"ש מהרש"ו ז"ל באופן אחר ובש' רוח הקודש דל"ה יחוד ד' ובד"ן ע"ב) שמעתי אומרי' משם מורי ז"ל בביאור לשון…

זוהר הרקיע: (דף נ"ד ע"א) וארבע מאה ועשרין וחמש גליפין ממנין אוזפוה לההוא רוחא וכו'. כאן מדבר בשם א' מע"ב שמות שהוא כה"ת שהוא גי' תכ"ה כנז' והוא יוצא מר"ת כ'ל ה'נשמה ת'הלל יה ונק' שמא גליפא גם סודו שהוא יוצא משם י"ה הבא תיכף אחר אותו ר"ת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: