ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 15: ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא › פיסקה 5 (נד ע"א)

ירידת רוח משה לאניות הים - כלי הזין לפרעה

בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 5 · דף נד ע"א

לשון הזוהר

כְּדֵין, נָחַת הַהוּא רוּחָא בְּאַרְבִּין דְּשָׁאטָן, בְּהַהוּא יַמָּא רַבָּא, וְקַבִּילַת לֵיהּ לְגַדְּלָא לֵיהּ לְמַלְכָּא, וְהִיא יָהָבַת לֵיהּ מִתַּמָּן זִיּוּנִין, לְאַלְקָאָה לְפַרְעֹה וּלְכָל אַרְעֵיהּ. וּבְשַׁבְּתָא וּבְרֵישֵׁי יַרְחֵי, סַלְקַת לֵיהּ לְמַלְכָּא, כְּדֵין אִקְרֵי שְׁמֵיהּ, בְּאִלֵּין אַתְוָון רְשִׁימִין.

תרגום

וְאָז יָרַד אוֹתוֹ הָרוּחַ לָאֳנִיּוֹת שֶׁשָּׁטוֹת בְּאוֹת הַיָּם הַגָּדוֹל, וְקִבְּלָה אוֹתוֹ לְגַדֵּל אוֹתוֹ לַמֶּלֶךְ, וְנָתְנָה לוֹ מִשָּׁם כְּלֵי זַיִן לְהַלְקוֹת אֶת פַּרְעֹה וְאֶת כָּל אַרְצוֹ. וּבְשַׁבָּתוֹת וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים מַעֲלָה אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, וְאָז נִקְרָא שְׁמוֹ בָּאוֹתִיּוֹת הָרְשׁוּמוֹת הַלָּלוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כדין, נחת ההוא רוחא בארבין דשאטן, בההוא ימא רבא, וקבילת ליה לגדלא ליה למלכא, והיא יהבת ליה מתמן זיונין, לאלקאה לפרעה ולכל ארעיה. ובשבתא וברישי ירחי, סלקת ליה למלכא, כדין אקרי שמיה, באלין אתוון רשימין.

התרגום: ואז ירד אותו הרוח לאניות ששטות באות הים הגדול, וקבלה אותו לגדל אותו למלך, ונתנה לו משם כלי זין להלקות את פרעה ואת כל ארצו. ובשבתות ובראשי חדשים מעלה אותו אל המלך, ואז נקרא שמו באותיות הרשומות הללו.

מן המפרשים

אור החמה: כדין נחת ההוא רוחא נשמת מרע"ה ירדה אל בין הנפרדים אשר תחת המ' שהם נק' ארבין דשטאן בימא רבא מ' ומפני שאין נשמת מרע"ה כשאר נשמות ישראל ששאר נשמות ירדו אל נקבה והם מעולם הזכר. אמנם מרע"ה שהיה זכר ומעולם הזכר ועליו נאמר איש האלהים…

הסולם: כדין נחת ההוא וכו': אז כשקבלו המלכות, ירד רוח ההוא, דמשה, באניות השטות בים הגדול ההוא, שהוא המלכות, וקבלה המלכות אותו, כדי לגדלו אל המלך שיוכל להלביש את ז"א, והיינו על ידי שיקבל ממנה הארת החכמה והגדלות, והיא נתנה לו משם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר