ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 15: ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא › פיסקה 2 (נג ע"ב)

יצירת רוח משה ממחצב הספיר - מאתיים וארבעים ושמונה אורות

בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 2 · דף נג ע"ב

לשון הזוהר

תָּנָא, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא דְּמָטָא זִמְנֵיהּ דְּמֹשֶׁה נְבִיאָה מְהֵימָנָא לְאַחֲתָא לְעָלְמָא, אַפִּיק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוּחָא קַדִּישָׁא מִגִּזְרָא דִּסַפִּירוּ דְּאֶבֶן טָבָא, דְּהֲוָה גָּנִיז בְּמָאתַן וְאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא (נהורין, ואתנהיר עליה. ואעטריה בשס"ה) עִטְּרִין, קַיְימֵי קָמֵיהּ, וְאַפְקִיד לֵיהּ בְּכָל דִּילֵיהּ. (נ"א ביתיה) וְיָהַב לֵיהּ מֵאָה וְשִׁבְעִין וּתְלַת מַפְתְּחִין. (נ"א גניז תמן ואעטריה בתלת מאה ושתין וחמש עטרי ואנהיר עליה מאתן וארבעין ותמניא נהורין וקאים קמיה ואפקיד ליה בכל ביתא דיליה ויהב ליה מאה ושבעין ותלת מפתחן. (נ"א מאתן ושבעין וחמש)) וְאַעְטַר לֵיהּ בְּחָמֵשׁ עִטְרִין, וְכָל עִטְרָא וְעִטְרָא סָלִיק וְאַנְהִיר בְּאֶלֶף עָלְמִין דְּנַהֲרִין, וּבוּצִינִין דּגְנִיזִין בְּגִנְזַיָּיא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה.

תרגום

לָמַדְנוּ, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הַנָּבִיא הַנֶּאֱמָן לָרֶדֶת לָעוֹלָם, הוֹצִיא הקב"ה רוּחַ קֹדֶשׁ מִמַּחְצַב הַסַּפִּיר שֶׁל אֶבֶן טּוֹבָה, שֶׁהָיָה גָּנוּז בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה (אוֹרוֹת, וְהֵאִיר עָלָיו. וְעִטְּרוֹ בשס"ה) עֲטָרוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת לְפָנָיו, וְהִפְקִיד אוֹתוֹ עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְנָתַן לוֹ מֵאָה וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת. (גָּנוּז שָׁם, וְעִטֵּר אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ עֲטָרוֹת, וְהֵאִיר עָלָיו מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אוֹרוֹת, וְעוֹמֵד לְפָנָיו, והפקיד אוֹתוֹ בְּכָל ביתו, וְנָתַן לוֹ מֵאָה וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה מַפְתְּחוֹת. נ"א מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה) וְעִטְּרוֹ בְּחָמֵשׁ עֲטָרוֹת, וְכָל עֲטָרָה וַעֲטָרָה עוֹלָה וּמְאִירָה בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת שֶׁמְּאִירִים, וּמְנוֹרוֹת שֶׁגְּנוּזוֹת בְּגִנְזֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנא, בההיא שעתא דמטא זמניה דמשה נביאה מהימנא לאחתא לעלמא, אפיק קודשא בריך הוא רוחא קדישא מגזרא דספירו דאבן טבא, דהוה גניז במאתן וארבעין ותמניא (נהורין, ואתנהיר עליה. ואעטריה בשס"ה) עטרין, קיימי קמיה, ואפקיד ליה בכל דיליה. (נ"א ביתיה) ויהב ליה מאה ושבעין ותלת מפתחין. (נ"א גניז תמן ואעטריה בתלת מאה ושתין וחמש עטרי ואנהיר עליה מאתן וארבעין ותמניא נהורין וקאים קמיה ואפקיד ליה בכל ביתא דיליה ויהב ליה מאה ושבעין ותלת מפתחן. (נ"א מאתן ושבעין וחמש)) ואעטר ליה בחמש עטרין, וכל עטרא ועטרא סליק ואנהיר באלף עלמין דנהרין, ובוצינין דגניזין בגנזייא דמלכא קדישא עלאה.

התרגום: למדנו, באותה השעה שהגיע זמנו של משה הנביא הנאמן לרדת לעולם, הוציא הקב"ה רוח קדש ממחצב הספיר של אבן טובה, שהיה גנוז במאתים ארבעים ושמונה (אורות, והאיר עליו. ועטרו בשס"ה) עטרות שעומדות לפניו, והפקיד אותו על כל אשר לו, ונתן לו מאה ושבעים ושלשה מפתחות. (גנוז שם, ועטר אותו בשלש מאות וששים וחמש עטרות, והאיר עליו מאתים ארבעים ושמונה אורות, ועומד לפניו, והפקיד אותו בכל ביתו, ונתן לו מאה ושבעים ושלשה מפתחות. נ"א מאתים ושבעים וחמשה) ועטרו בחמש עטרות, וכל עטרה ועטרה עולה ומאירה באלף עולמות שמאירים, ומנורות שגנוזות בגנזי המלך הקדוש העליון.

מן המפרשים

מקדש מלך: סליק ואנהיר באלף עלמין פירוש שחסדים דאבא מאירים לחו"ג דאימא שכל אחד כלול מעשרה ועשרה ממאה הם אלף. וז"ש דנהרין ובוצינין נהרין הם ה' חסדים ובוצינין הם ה' גבורות. ומ"ש דגניזין בגנזייא דמלכא פירוש שחו"ג דאימא הם בתוך זעיר: בכל…

אור החמה: וקיימי קמיה. אותם רמ"ח עטרין שקודם היה רוחו של משה גנוז בהם אחר שנעתק מהם אל המלכות לא נעלמו ממנו מקום שורש נשמתו אלא הם גלוים לפניו לעלות דרך בם להתקשר בקונו. ואפקיד ליה בכל דיליה. נ"א בכל ביתי' ע"ד בכל ביתי נאמן הוא הנז"ל:

אור יקר: מגזרא דספירו דאבן טבא, הנה אבן היא מלכות, וסודה שהיא יו״ד נקראת אבן, וע״י היותה מאירה מחסד ע״י היסוד הנק׳ טובה היא אבן טובה ודאי, והנה לה ספירות גזרתה האמינו במה שמרע״ה אמר להם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר