ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 15: ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא › פיסקה 1 (נג ע"ב)

קידוש משה מטרם היצירה - עיטורו משבט לוי

בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 1 · דף נג ע"ב

לשון הזוהר

׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳ (שמות טו, א). ר' יְהוּדָה פָּתַח, ׳בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וְגוֹ'׳ (ירמיהו א, ה). זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר עַמִּין. וּמִסְּגִיאוּת רְחִימוּתָא דְּרָחִים לְהוּ, אוֹקִים עָלַיְיהוּ נְבִיאָה דִּקְשׁוֹט, וְרַעְיָא מְהֵימָנָא. וְאִתְּעַר עָלֵיהּ רוּחָא קַדִּישָׁא, יַתִּיר מִכָּל שְׁאַר נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, וְאַפִּיק לֵיהּ מֵחוּלָקֵיהּ מַמָּשׁ, מִמַּה דְּאַפְרִישׁ יַעֲקֹב מִבְּנוֹי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שִׁבְטָא דְּלֵוִי, וְכֵיוָן דְּהֲוָה לֵוִי דִּילֵיהּ, נָטַל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַעְטַר לֵיהּ בְּכַמָּה עִטְרִין, וּמָשַׁח לֵיהּ בִּמְשַׁח רְבוּת קַדִּישָׁא דִּלְעֵילָּא, וּכְדֵין אַפִּיק מִבְּנוֹי, רוּחָא קַדִּישָׁא לְעָלְמָא, וְזָרִיז לֵיהּ בְּהֵימְנוֹיי קַדִּישֵׁי, מְהֵימָנוּתָא רַבָּא.

תרגום

׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳ (שמות טו, א). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳בְּטֶרֶם אֶצָּרְךְ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךְ וְגוֹ'׳ (ירמיה א, ה). אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שהקב"ה הִתְרַצָּה בָהֶם יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים, וּמֵרֹב הָאַהֲבָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָם, הֵקִים עֲלֵיהֶם נְבִיא אֱמֶת וְרוֹעֶה נֶאֱמָן, וְעוֹרֵר עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הַנְּבִיאִים הַנֶּאֱמָנִים. וְהוֹצִיאוֹ מֵחֶלְקוֹ מַמָּשׁ מִמַּה שֶּׁהִפְרִישׁ יַעֲקֹב מִבָּנָיו לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - שֵׁבֶט לֵוִי. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה לֵוִי שֶׁלּוֹ, לָקַח אוֹתוֹ הקב"ה וְעִטֵּר אוֹתוֹ בְּכַמָּה עֲטָרוֹת, וּמָשַׁח אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, וְאָז הוֹצִיא מִבָּנָיו רוּחַ קֹדֶשׁ לָעוֹלָם, וְחָגַר אוֹתוֹ בְּאַבְנֵטָיו הַקְּדוֹשִׁים, הָאֱמוּנָה הַגְּדוֹלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אז ישיר משה׳ (שמות טו, א). ר' יהודה פתח, ׳בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו'׳ (ירמיהו א, ה). זכאה חולקיהון דישראל, דקודשא בריך הוא אתרעי בהו יתיר מכל שאר עמין. ומסגיאות רחימותא דרחים להו, אוקים עלייהו נביאה דקשוט, ורעיא מהימנא. ואתער עליה רוחא קדישא, יתיר מכל שאר נביאי מהימני, ואפיק ליה מחולקיה ממש, ממה דאפריש יעקב מבנוי לקודשא בריך הוא, שבטא דלוי, וכיון דהוה לוי דיליה, נטל ליה קודשא בריך הוא, ואעטר ליה בכמה עטרין, ומשח ליה במשח רבות קדישא דלעילא, וכדין אפיק מבנוי, רוחא קדישא לעלמא, וזריז ליה בהימנויי קדישי, מהימנותא רבא.

התרגום: ׳אז ישיר משה׳ (שמות טו, א). רבי יהודה פתח, ׳בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו'׳ (ירמיה א, ה). אשרי חלקם של ישראל שהקב"ה התרצה בהם יותר מכל שאר העמים, ומרב האהבה שהוא אוהב אותם, הקים עליהם נביא אמת ורועה נאמן, ועורר עליו רוח הקדש יותר מכל שאר הנביאים הנאמנים. והוציאו מחלקו ממש ממה שהפריש יעקב מבניו להקדוש ברוך הוא - שבט לוי. וכיון שהיה לוי שלו, לקח אותו הקב"ה ועטר אותו בכמה עטרות, ומשח אותו בשמן משחת קדש העליון, ואז הוציא מבניו רוח קדש לעולם, וחגר אותו באבנטיו הקדושים, האמונה הגדולה.

מן המפרשים

מקדש מלך: וזריז ליה וכו' פירוש זריז למרע"ה בהמנויי קדישי אימא הנקרא אמת אהי"ה פעמים אהי"ה גי' אמ"ת והיא נקרא מהימנותא רבא וזעיר נקרא אמת ומ' נקרא אמונה נמצא דזריז ליה בהרבה אמונות: ומ"ש וקיימי קמיה פי' רמ"ח אלו דאבא שכלולים בנשמת משה…

אור החמה: אז ישיר משה ר' יהודה פתח בטרם וגומר אתרעי בהו כי בהתחלתם לא היה אלא בחירה כאו' מתחלה עע"ז וגומר ומסגיאו' רחימותא כדי שיהיה תמיד מגיד דבריו ליעקב אוקים עלייהו נביאה קשוט מהימנא דהיינו מרע"ה ולהיותו יסוד הנבואה ותחלת גילוי התורה…

אור יקר: קדישא יתיר מכל שאר מהימני חולפים ועתידים, ולא היה הנביא הזה מאומה אחרת, שאז הוא דופי אל העם יהיה מיישירם ומנהיגם מזולת משפחתם.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר