ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 14: ׳וירא ישראל את היד הגדולה׳ - זכות האבות וחיזוק לב פרעה › פיסקה 20 (נג ע"ב)

מסירת מצרים לדין העולם התחתון - עד שיתעורר שוב

בשלח · ׳וירא ישראל את היד הגדולה׳ - זכות האבות וחיזוק לב פרעה · מאמר 14 · פיסקה 20 · דף נג ע"ב

לשון הזוהר

וּבְהַאי עוֹלָם, עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתִין לְיִשְׂרָאֵל, וְרָחִישׁ לוֹן נִיסָא. וְכַד אִתְּעַר הַאי עוֹלָם לְמֶעְבַּד נִסִּין, כֻּלְּהוּ מִצְרָאֵי אִשְׁתְּקָעוּ בְּיַמָּא, עַל יְדָא דְּהַאי עוֹלָם, וְאִתְרְחִישׁ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל נִיסָא בְּהַאי עוֹלָם. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳לֹא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם׳ - עַד דְּיִתְּעַר הַהוּא עוֹלָם, וְיִתְמַסְּרוּן בְּדִינוֹי, וְכֵיוָן דְּאִתְמְסָרוּ בֵּיהּ לְמִתְּדָן, כְּדֵין כְּתִיב ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׳ - הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. עַד הָעוֹלָם דַּיְקָא׳. כְּדֵין כְּתִיב, וַיַּאֲמִינוּ בַּיהו"ה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.

תרגום

וּבְעוֹלָם זֶה עוֹשֶׂה הקב"ה אוֹתוֹת לְיִשְׂרָאֵל וּמַרְחִישׁ לָהֶם נִסִּים, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר עוֹלָם זֶה לַעֲשׂוֹת נִסִּים, כָּל הַמִּצְרִים נִשְׁקְעוּ בַיָּם עַל יְדֵי עוֹלָם זֶה, וְהִתְרַחֵשׁ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל נֵס בְּעוֹלָם זֶה. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם׳ (שמות יד, יג) - עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר אוֹתוֹ עוֹלָם וְיִמָּסְרוּ לְדִינָיו. וְכֵיוָן שֶׁנִּמְסְרוּ לוֹ לִדּוֹן, אָז כָּתוּב ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׳ (שמות יד, ל) - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם׳. ׳עַד הָעוֹלָם׳ דַּוְקָא. וְאָז כָּתוּב ׳וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובהאי עולם, עביד קודשא בריך הוא אתין לישראל, ורחיש לון ניסא. וכד אתער האי עולם למעבד נסין, כלהו מצראי אשתקעו בימא, על ידא דהאי עולם, ואתרחיש לון לישראל ניסא בהאי עולם. ועל דא כתיב, ׳לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם׳ - עד דיתער ההוא עולם, ויתמסרון בדינוי, וכיון דאתמסרו ביה למתדן, כדין כתיב ׳וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים׳ - הדא הוא דכתיב ׳מן העולם ועד העולם. עד העולם דיקא׳. כדין כתיב, ויאמינו ביהו"ה ובמשה עבדו.

התרגום: ובעולם זה עושה הקב"ה אותות לישראל ומרחיש להם נסים, וכשהתעורר עולם זה לעשות נסים, כל המצרים נשקעו בים על ידי עולם זה, והתרחש להם לישראל נס בעולם זה. ועל זה כתוב ׳לא תספו לראתם עוד עד עולם׳ (שמות יד, יג) - עד שיתעורר אותו עולם וימסרו לדיניו. וכיון שנמסרו לו לדון, אז כתוב ׳וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים׳ (שמות יד, ל) - זהו שכתוב ׳מן העולם ועד העולם׳. ׳עד העולם׳ דוקא. ואז כתוב ׳ויאמינו בה' ובמשה עבדו׳.

מן המפרשים

אור החמה: הה"ד מן העולם ועד העולם דייק'. מהבינה הנק' עולם שכולל כל הספי' מהם דין ומהם רחמים בסוד הוי"ה בניקוד אלהים ועד העולם מלכות הכולל דין ורחמים כנזכר נגוף למצרי' ורפוא לישראל: וז"ש הה"ד דהשתא לא קשה מידי למה השוו שניהם בשם א':

הסולם: ובהאי עולם עביד וכו': ובעולם הזה שלמטה, עושה הקב"ה אותות לישראל, ויקרו להם נסים. וכשמתעורר עולם הזה לעשות נסים, כל המצרים צללו בים על ידי עולם הזה, וקרה לישראל נס בעולם הזה. וע"כ כתוב, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם, דהיינו עד…

אור יקר: אתער האי עולם למעבד ניסין ופעל שני הפכים, הא׳

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: