מסע רוח משה בהיכלות - קבלתו בין הצבאות
בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 3 · דף נד ע"א
לשון הזוהר
כְּדֵין אַעְבְּרֵיהּ בְּכָל בּוּצִינִין (נ"א בוסמין) דִּבְגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, וְאַעֲלֵיהּ בְּהֵיכָלֵיהּ, וְאַעְבְּרֵיהּ בְּכָל חַיָּילִין וְגַיָּיסִין דִּילֵיהּ. כְּדֵין אִזְדַּעְזְעוּ כֻּלְּהוּ, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, אִסְתָּלָקוּ מִסַּחֲרָנֵיהּ, (סטרא דסטרין) דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעַר רוּחָא לְשַׁלְּטָאָה לְמִרְגַּז עָלְמִין. קָלָא נָפַק וְאָמַר, מַאן הוּא דֵּין, דְּכָל מַפְתְּחָן אִלֵּין בִּידוֹי. פָּתַח קָלָא אַחֲרָא וְאָמַר, קַבִּילוּ לֵיהּ בְּגַוַּויְיכוּ, דָּא הוּא דְּזַמִּין לְנַחְתָּא בֵּין בְּנִי נָשָׁא, וּזְמִינָא אוֹרַיְיתָא, גְּנִיזָא דְּגִנְזַיָּיא, לְאִתְמַסְּרָא בִּידוֹי, וּלְאַרְעֲשָׁא עָלְמִין דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא עַל יְדָא דְּדֵין. בֵּיהּ שַׁעֲתָא אִתְרְגִישׁו כֻּלְּהוּ, וְנַטְלִין אֲבַתְרֵיהּ, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, ׳הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם׳ (תהילים סו, יב).
תרגום
וְאָז הֶעֱבִיר אוֹתוֹ בְּכָל הַמְּנוֹרוֹת (הַבְּשָׂמִים) שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְהִכְנִיסוֹ לְהֵיכָלוֹ, וְהֶעֱבִירוֹ בְּכָל חֵילוֹתָיו וְגֵיסוֹתָיו. אָז כֻּלָּם הִזְדַּעְזְעוּ, פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: הִסְתַּלְּקוּ מִסְּבִיבוֹ (צַד הַצְּדָדִים), שֶׁהֲרֵי הקב"ה עוֹרֵר רוּחַ לִשְׁלֹט לְהַרְגִּיז עוֹלָמוֹת. יָצָא קוֹל וְאָמַר: מִי הוּא זֶה שֶׁכָּל הַמַּפְתְּחוֹת הַלָּלוּ בְּיָדוֹ? פָּתַח קוֹל אַחֵר וְאָמַר: קַבְּלוּ אוֹתוֹ בְּתוֹכְכֶם! זֶהוּ שֶׁעָתִיד לָרֶדֶת בֵּין ׳בְּנֵי אָדָם׳, וַעֲתִידָה תוֹרָה, גְּנִיזַת הַגְּנִיזוֹת, לְהִמָּסֵר בְּיָדוֹ, וּלְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה עַל יָדוֹ שֶׁל זֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כֻּלָּם הִתְרַגְּשׁוּ וְנָסְעוּ אַחֲרָיו. פָּתְחוּ וְאָמְרוּ, ׳הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם׳ (תהלים סו, יב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כדין אעבריה בכל בוצינין (נ"א בוסמין) דבגנתא דעדן, ואעליה בהיכליה, ואעבריה בכל חיילין וגייסין דיליה. כדין אזדעזעו כלהו, פתחו ואמרו, אסתלקו מסחרניה, (סטרא דסטרין) דהא קודשא בריך הוא אתער רוחא לשלטאה למרגז עלמין. קלא נפק ואמר, מאן הוא דין, דכל מפתחן אלין בידוי. פתח קלא אחרא ואמר, קבילו ליה בגווייכו, דא הוא דזמין לנחתא בין בני נשא, וזמינא אורייתא, גניזא דגנזייא, לאתמסרא בידוי, ולארעשא עלמין דלעילא ותתא על ידא דדין. ביה שעתא אתרגישו כלהו, ונטלין אבתריה, פתחו ואמרו, ׳הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים׳ (תהילים סו, יב).
התרגום: ואז העביר אותו בכל המנורות (הבשמים) שבגן עדן, והכניסו להיכלו, והעבירו בכל חילותיו וגיסותיו. אז כלם הזדעזעו, פתחו ואמרו: הסתלקו מסביבו (צד הצדדים), שהרי הקב"ה עורר רוח לשלט להרגיז עולמות. יצא קול ואמר: מי הוא זה שכל המפתחות הללו בידו? פתח קול אחר ואמר: קבלו אותו בתוככם! זהו שעתיד לרדת בין ׳בני אדם׳, ועתידה תורה, גניזת הגניזות, להמסר בידו, ולהרעיש עולמות שלמעלה ושלמטה על ידו של זה. באותה שעה כלם התרגשו ונסעו אחריו. פתחו ואמרו, ׳הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים׳ (תהלים סו, יב).
מן המפרשים
אור החמה: וכדין אעברי' בכל בוצינין דבגנתא דעדן. אחר שנתעטר בכל אותם העטרות שבסוד הכסא כדין אעברי' בכל בוצינין דבגלתא דעדן דהיינו היכלי היצירה ואח"כ אעליה בהיכליה היינו המלכות מתלבשת בסוד העשיה הרוחניות שהיא היכלא דאי' תתאה שהיא מקננת…
אור יקר: אעבריה בכל בוצינין דבגנתא דעדן שהם ג״ע של מעלה, שהוא בסוד כסא הכבוד, ואעליה בהיכליה היכל מיוחד אשר לנשמה זו שם תחת כסא הכבוד. מ׳ פתיתא סליק ואתעטר בעטרוי ואעטריה בתלת מאה ועשרין וחמש חוי בידוי ואעבריה בכל חיילין וגייטין דיליה,…
זוהר הרקיע: ◆ דף נ"ד ע"א) הרב רח"ו וכתב פרשת משפטים (
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: