ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 15: ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא › פיסקה 17 (נד ע"ב)

׳קומי רני לראש אשמורות׳ - כנסת ישראל וסוד היסוד

בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 17 · דף נד ע"ב

לשון הזוהר

ר' חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳קוּמִי רוֹנִּי בַּלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת׳ (איכה ב, יט). קוּמִי רוֹנִּי - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בַּלַּיְלָה - בְּגָלוּתָא. ר' יוֹסֵי אָמַר, בַּלַּיְלָה - בְּזִמְנָא דְּהִיא שַׁלְטָא וּמִתְּעָרָא, לְרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת, בְּרֹאשׁ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא לְרֹאשׁ, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (בראשית מז, לא). וְאוֹקִימְנָא, רֹאשׁ הַמִּטָּה, דָּא יְסוֹד. אוּף הָכָא לְרֹאשׁ - דָּא יְסוֹד, דְּמַטְרוֹנִיתָא מִתְבָּרְכָא בֵּיהּ. רֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת - דָּא הוּא רֵישָׁא, דְּנֶצַח וְהוֹד. ר' יוֹסֵי אָמַר, דָּא הוּא רִישָׁא דְּכִתְרֵי מַלְכָּא וְסִיּוּמָא. רִבִּי אַבָּא אָמַר, לְרֹאשׁ אַשְׁמְרוֹת כְּתִיב חָסֵר, וְדָא הוּא רֵישָׁא, רֹאשׁ הַמִּטָּה. וְכֹלָּא בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה אִתְּמַר, וְדָא הוּא לַיהו"ה.

תרגום

רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת׳ (איכה ב). קוּמִי רֹנִּי - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בַּלַּיְלָה - בַּגָּלוּת. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, בַּלַּיְלָה - בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹלֶטֶת וּמִתְעוֹרֶרֶת. לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת?! בְּרֹאשׁ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא לְרֹאשׁ, כַּכָּתוּב ׳עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה׳ (בראשית מז, לא) - וּבֵאַרְנוּ, רֹאשׁ הַמִּטָּה זֶה יְסוֹד. אַף כָּאן לְרֹאשׁ - זֶה יְסוֹד, שֶׁהַמַּטְרוֹנִיתָא מִתְבָּרֶכֶת בּוֹ. רֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת - זֶהוּ רֹאשׁ שֶׁל נֶצַח וְהוֹד. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, זֶהוּ רֹאשׁ שֶׁל כִּתְרֵי הַמֶּלֶךְ וְהַסִּיּוּם. רַבִּי אַבָּא אָמַר, לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת כָּתוּב חָסֵר, וְזֶהוּ הָרֹאשׁ, רֹאשׁ הַמִּטָּה. וְהַכֹּל נֶאֱמַר בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, וְזֶהוּ לַה'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ר' חייא פתח ואמר, ׳קומי רוני בלילה לראש אשמורות׳ (איכה ב, יט). קומי רוני - דא כנסת ישראל. בלילה - בגלותא. ר' יוסי אמר, בלילה - בזמנא דהיא שלטא ומתערא, לראש אשמורות, בראש מבעי ליה. אלא לראש, כמה דכתיב, ׳על ראש המטה׳ (בראשית מז, לא). ואוקימנא, ראש המטה, דא יסוד. אוף הכא לראש - דא יסוד, דמטרוניתא מתברכא ביה. ראש אשמורות - דא הוא רישא, דנצח והוד. ר' יוסי אמר, דא הוא רישא דכתרי מלכא וסיומא. רבי אבא אמר, לראש אשמרות כתיב חסר, ודא הוא רישא, ראש המטה. וכלא במלכא קדישא עלאה אתמר, ודא הוא ליהו"ה.

התרגום: רבי חייא פתח ואמר, ׳קומי רני בלילה לראש אשמרות׳ (איכה ב). קומי רני - זו כנסת ישראל. בלילה - בגלות. רבי יוסי אמר, בלילה - בזמן ששולטת ומתעוררת. לראש אשמרות?! בראש היה צריך להיות! אלא לראש, ככתוב ׳על ראש המטה׳ (בראשית מז, לא) - ובארנו, ראש המטה זה יסוד. אף כאן לראש - זה יסוד, שהמטרוניתא מתברכת בו. ראש אשמרות - זהו ראש של נצח והוד. רבי יוסי אמר, זהו ראש של כתרי המלך והסיום. רבי אבא אמר, לראש אשמרות כתוב חסר, וזהו הראש, ראש המטה. והכל נאמר במלך הקדוש העליון, וזהו לה'.

מן המפרשים

מקדש מלך: דא הוא רישא דנצח והוד ז"ל הרב דע כי חצי יסוד נאחז בגוף עצמו אך חצי השני נשאר בין הירכים שהם נ"ה שבו עכ"ל ולכך נקרא היסוד רישא דנצח והוד מאחר שחציו תקוע תוך הת"ת למעלה מנ"ה.

אור החמה: ר' יוסי אמר. טעם שני למה נק' היסוד ראש. שהוא ראש לכל כתרי מלכא שהם ו"ק יען שהוא משוך הוא התמצית ואור כל שייפין עילאין וממשיכין מראשי כל הו"ק עד סיומא דהיינו הראש האחרון הנק' ראש צדיק כנזכר בפרשת ויצא וממנו למלכות:

הסולם: ר' חייא פתח וכו': רח"פ ואמר, קומי רוני בלילה לראש אשמורות. קומי רוני, זו כנסת ישראל, שהיא המלכות. בלילה, היינו בגלות. ר' יוסי אומר, בלילה, היינו בזמן שהיא שולטת ומתעוררת. כי המלכות שולטת בלילה. לראש אשמורות, בראש, היה צריך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר