ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 15: ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא › פיסקה 18 (נד ע"ב)

הנהר היוצא מעדן - ׳אשירה לה׳ ׳ולא׳ לו

בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 18 · דף נד ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי יֵיסָא אָמַר, ׳הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהו"ה׳, דָּא הוּא נַהֲרָא דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, דְּכָל מִשְׁחָא וּרְבוּ נָפִיק מִנֵּיהּ, לְאַדְלְקָא בּוּצִינִין. וּמַשְׁמַע לְבָתַר דִּכְתִּיב ׳אָשִׁירָה לַיהו"ה׳ - דָּא הוּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, וְעַל דָּא לָא כְּתִיב אָשִׁירָה לּוֹ.

תרגום

רַבִּי יֵיסָא אָמַר, ׳הַשִּׁירָה הַזֹּאת׳ לַה' - זֶהוּ הַנָּהָר שֶׁיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁכָּל שֶׁמֶן וּמִשְׁחָה יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ לְהַדְלִיק מְנוֹרוֹת. וּמַשְׁמָע אַחַר כָּךְ שֶׁכָּתוּב אָשִׁירָה לַּה' - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן, וְעַל זֶה לֹא כָתוּב אָשִׁירָה לּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי ייסא אמר, ׳השירה הזאת ליהו"ה׳, דא הוא נהרא דנפיק מעדן, דכל משחא ורבו נפיק מניה, לאדלקא בוצינין. ומשמע לבתר דכתיב ׳אשירה ליהו"ה׳ - דא הוא מלכא קדישא עלאה, ועל דא לא כתיב אשירה לו.

התרגום: רבי ייסא אמר, ׳השירה הזאת׳ לה' - זהו הנהר שיוצא מעדן, שכל שמן ומשחה יוצאים ממנו להדליק מנורות. ומשמע אחר כך שכתוב אשירה לה' - זה המלך הקדוש העליון, ועל זה לא כתוב אשירה לו.

מן המפרשים

מקדש מלך: לה' דא הוא נהרא וכו' פי' בינה ומביא ראיה מדכתיב בסיפא אשירה לה' ואם לה' דרישא דקרא הוא זעיר א"כ אשירה לו מב"על אלא ודאי לה' דרישא היא בינה ודסיפא הוא זעיר:

אור יקר: דכל משחא ורבו דהיינו כמה אצטריכו וכו/ מפני שהב״ה כבדם בשעת בריאתם כל הכבוד שאפשר, והם מנעו הכבוד מהם בחטאתם, וא׳׳כ צריכים הם לכבד הבורא שברא׳ בכל הכבוד, וז״ש בגין וכו׳.

הסולם: ר' ייסא אמר וכו': ר"א, השירה הזאת לה', זה הוא הנהר, שהיא בינה, היוצא מעדן, שהיא חכמה, דהיינו בינה שיצאה מראש דא"א, שכל השמן והגדלות, דהיינו כל המוחין שבזו"ן ובי"ע, יוצאים ממנו. וזה נשמע מהכתוב שלאחריו, שכתוב, אשירה לה', שזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר