ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 15: ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא › פיסקה 12 (נד ע"א)

ירידת הנשמות לעולם - אף מתי עצת הנחש יקומו

בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 12 · דף נד ע"א

לשון הזוהר

וְאִי תֵּימָא, הוֹאִיל וְאִתְקַשָּׁרוּ בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי, וּמִתְעַנְּגֵי בְּעִנּוּגָא עִלָּאָה, אֲמַאי יָחִית לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַרְעָא. פּוּק וְאוֹלִיף מִזִּמְנָא קַדְמָאָה, דְּכָל אִינּוּן רוּחִין וְנִשְׁמָתִין, דַּהֲווֹ בְּדַרְגָּא עִלָּאָה דִּלְעֵילָּא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָחִית לְהוּ לְאַרְעָא לְתַתָּא. כָּל שֶׁכֵּן הַשְׁתָּא, דְּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיַשְּׁרָא לַעֲקִימָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלא יֶחטָא׳ (קהלת ז, כ). וְאִי תֵּימָא, אִינּוּן דְּמִיתוּ בְּעֶטְיוֹ דְּנָחָשׁ. אֲפִילוּ אִינּוּן יְקוּמוּן, וִיהוֹן מָארֵי דְּעֵיטָא, לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, הוֹאִיל וְנִקְשְׁרוּ בִּצְרוֹר הַחַיִּים וּמִתְעַנְּגִים בָּעֹנֶג הָעֶלְיוֹן, לָמָּה יוֹרִיד אוֹתָם הקב"ה לָאָרֶץ? צֵא וּלְמַד מִזְּמַן רִאשׁוֹן, שֶׁכָּל אוֹתָם רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ בַּדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלְּמַעְלָה, והקב"ה הוֹרִיד אוֹתָם לָאָרֶץ לְמַטָּה. כָּל שֶׁכֵּן עַכְשָׁו, שֶׁרוֹצֶה הקב"ה לְיַשֵּׁר אֶת הֶעָקֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׳ (קהלת ז, כ) - וְאִם תֹּאמַר, אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ, אֲפִלּוּ הֵם יָקוּמוּ וְיִהְיֶה בַּעֲלֵי עֵצָה לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא, הואיל ואתקשרו בצרורא דחיי, ומתענגי בענוגא עלאה, אמאי יחית לון קודשא בריך הוא לארעא. פוק ואוליף מזמנא קדמאה, דכל אינון רוחין ונשמתין, דהוו בדרגא עלאה דלעילא וקודשא בריך הוא אחית להו לארעא לתתא. כל שכן השתא, דבעי קודשא בריך הוא לישרא לעקימא, כמה דאת אמר ׳כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׳ (קהלת ז, כ). ואי תימא, אינון דמיתו בעטיו דנחש. אפילו אינון יקומון, ויהון מארי דעיטא, למלכא משיחא.

התרגום: ואם תאמר, הואיל ונקשרו בצרור החיים ומתענגים בענג העליון, למה יוריד אותם הקב"ה לארץ? צא ולמד מזמן ראשון, שכל אותם רוחות ונשמות שהיו בדרגה העליונה שלמעלה, והקב"ה הוריד אותם לארץ למטה. כל שכן עכשו, שרוצה הקב"ה לישר את העקם, כמו שנאמר ׳כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׳ (קהלת ז, כ) - ואם תאמר, אותם שמתו בעטיו של נחש, אפלו הם יקומו ויהיה בעלי עצה למלך המשיח.

מן המפרשים

אור החמה: הואיל ואתקשרו בצרורא דחיי. מלכות שהוא צרור שנצררים בה כל החיים העליוני' הרי יש להם תחי' תמן ותענוג עליון מה תועלת: וז"ש אמאי יחית לון קב"ה לארעא. כלומר ירידה היא להם אעפ"י שאי' תחי' גם לארץ:

אור יקר: אין צדיק בארץ וכו׳, ולכך עיקר כפרתם בשובם לעולם, ולהכי קשיא ליה.

הסולם: ואי תימא הואיל וכו': ואם תאמר, כיון שנקשרו בצרור החיים, ומתענגים בעונג העליון, למה יוריד אותם הקב"ה לארץ. צא ולמד מפעם הראשון, דהיינו מעת שנולדו ויצאו לאויר העזלם, שכל אלו הרוחות והנשמות שהיו במדרגה העליונה של מעלה, והקב"ה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: